אילו טרנדים כלכליים יתחזקו בעולם בשל משבר הקורונה?
הזעזוע שיצרה מגפת הקורונה, למדינות העולם ולכלכלה העולמית, הוא חסר תקדים. רק לחשוב שבמשך חודש וחצי, מרבית מדינות העולם היו בהסגר, כבר מעיד על הדיסרפשן (הפרעה/ זעזוע) שיצר האויב הבלתי נראה.
ונכון הדבר הוא שעדיין מוקדם לדעת את השפעותיו המלאות של הנגיף, אבל בין מלחמת הסחר שמרימה את ראשה מחדש, לבין הזעזועים שחוטף סקטור הנפט, הטרנדים המוניטריים שנועדו להשתלט על השפעות המגפה על הכלכלה ומערכות הבריאות, בהחלט ניתן לראות טרנדים רבים מתחזקים.
"הקורונה הוא אסון בקנה מידה חסר תקדים שתפס את הכלכלה העולמית לא מוכנה, כשלדעתנו, המגפה דווקא תחזק טרנדים קיימים, במקום לייצר חדשים", כתבו בחטיבת המחקר של יוליוס בר, בסקירה מקיפה שנערכה על ידי 10 אנליסטים שונים.
המדיניות המוניטרית לאן – ומה זה אומר על האינפלציה?
"המדיניות המוניטרית התיאורטית תהיה יותר ממוקדת בשנים הקרובות", קובעים בבנק, "היא מאשררת את המונטיזציה של חוב ציבורי כדי להשיג תעסוקה מלאה ותהיה בגישה סבלנית ומאפשרת לאינפלציה.
- מס על שכר דירה - כל מה שצריך לדעת
- דרישת המיליונים של ח"כ בן גביר מ"עובדה" ומאחת המרואיינות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"כדי להתמודד עם ההשלכות המונטיריות של התמודדות עם ההשלכות, למדינות יש 3 אופציות – הגדלת מס, חידוש ההלוואות מהסקטור הפרטי והגדלת המוניטיזציה. הצפי בנוגע לאינפלציה תלוי במידת המוכנות להורדת הסיוע המדינה ותקציבים ממשלתיים מאוזנים, בעת סיומו של המשבר ואתו גם ההרחבות הפיסקליות.
"אי הפסקת התמריצים לכלכלה והמשך הגדלת הגרעונות עלולות להוביל לעלייה באינפלציה ויצירת צוואר בקבוק באספקה העולמית – יכולים להפוך לזרזים לעלייה חדה באינפלציה".
- טראמפ פנה לבית המשפט העליון כדי לפטר את ליסה קוק
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
בבנק צופים שהאינפלציה בטווח של חמש שנים תעלה, כשבטווח הזמן הבינוני יש צפי לאינפלציה של 1% באירופה ו-1.8 דולר בארצות הברית. עם המוניטיזציה המוגברת, יש סיכוי שזה אף יאמיר ל-2.5% בגוש האירו ו-3% בארה"ב.
מה העתיד צופן לבנקים המרכזיים?
לפי ההערכות של הבנק, הצורך בתגובה בינלאומית להשפעות המגפה, יובילו דווקא להיחלשות של הבנקים המרכזיים, שיאבדו חלק מהעצמאות שלהם. "הבנקים המרכזיים צפויים לאבד מעצמאותם בשל תיאוריית המוניטריות המודרנית (MMT), שתחייב שיתוף פעולה בינ"ל בין ממשלות ובנקים מרכזיים", כותבים ביוליוס בר.
"ה-MMT מחייבת מוניטיזציה של חוב ציבורי, גם כדי להגיע למקסימום תעסוקה, כשלמרות טענות לסכנה של היפר אינפלציה, הסיכוי לכך הוא נמוך מאוד. בנוסף, MMT מצדיק תיחום של תשואות אג"ח ממשלתיות, כדי לפשט את התסבוכת שבחיבור שבין בזבוז פיסקלי לבין הגחמות של השווקים הפיננסיים".
היחסים הבינלאומיים והייצור הגלובלי לאן?
לפי הבנק, המגפה "תוביל להתגברות ההקצנה והטוטליטריות בעולם, כשמנהיגים אוטוריטריים יחזקו את שליטתם על מדינות", קבעו, אך יחד עם זאת, המלחמה במגפה תלויה יותר בהסכמה ואמון חברתי מאשר שליטה אטוריטרית.
"נחווה ירידה בגלובליציה כשההסתמכות העצמית וחזרה לגבולות יחזרו לקדמת האג'נדה של הבמה הפוליטית. חברות יצטרכו להעריך מחדש את שרשרת הייצור, שיוביל לעלייה במחירי הייצור וגם במחירים של סחורות הקצה לצרכנים", הוסיפו.
מבחינת שינויים חברתיים לא נחווה שינויים קיצוניים ובקרוב נחזור לבתי קפה, ברים ומסעדות, יחד עם המשך ההקלות, למרות שאלה יהיו נתונים למגבלות עד למציאת פתרון לנגיף. "עבודה מהבית תהפוך להיות שכיחה יותר, אבל זה לא יהפוך לנורמלי החדש.
"המשבר מבליט את חוסר השוויון הגובר והמשבר מהווה הזדמנות להתמודד עם הבעיה ולעצב מחדש את החברה שבה אנו חיים, כשהורדת חוסר השוויון הוא נקודת ההתחלה ולא המטרה הסופית", כתבו בבנק.
בנוגע למערכות הבריאות, המדינות יצטרכו לתקן את התקלות שהתגלעו במשבר הנוכחי, אך עלול להיווצר פער בין הצרכים לבין היכולות. "החוסרים והחסרונות של מערכות הבריאות נחשפו במגפה. המצב צריך לייצר קריאת השכמה למדינות לתקן את הבעיות שהתגלו.
"עם זאת, יהיה פער בין בנוגע למחיר שצריך לשלם עבור מערכות הבריאות, דיון שאסור לחמוק ממנו, אבל יכול גם להוביל למדרון חלקלק", סיכמו בבנק.
אילו טרנדים רואים בעולם ההשקעות ומי מנצח עד עכשיו?
בשנים האחרונות אסטרטגיית ההשקעה בהשקעות בנות קיימא, הפכה מאסטרטגיית נישה לאחת מרכזית. משקיעים מכניסים שיקולים סביבתיים, חברתיים וממשלתיים (ESG) לתוך מערך השיקולים שלהם ולתיק ההשקעות שלהם, מתוך אמונה כי אלה יראו יכולות גבוהות יותר של התמודדות בזמן משבר כלכלי – מה שאכן קרה.
הנתונים מראים שאסטרטגיית השקעות בקרנות של מדדים הראתה ביצועי יתר על פני ביצועים של קרנות אחרות. הביצועים הטובים אירעו למרות ההתרסקות של השווקים הפיננסיים, בין היתר בשל קיבעון מחשבתי של חלק מהמשקיעים הנוטים לסקטור הטכנולוגיות, הבריאות וגם הנפט.
- 9.(ל"ת)10/05/2020 20:42הגב לתגובה זו
- 8.אנונימי 10/05/2020 20:41הגב לתגובה זומממ
- 7.??????? 10/05/2020 20:14הגב לתגובה זו???????
- 6.למעשה 10/05/2020 15:50הגב לתגובה זומה שאנשים העדיפו באופן אינטנסיבי בזמן שהיו כלואים בבית, הוא לא בהכרח ואולי הפוך ממה שירצו לכשישתחררו מההגבלות
- 5.אינפלציה 10/05/2020 12:54הגב לתגובה זוהם שככחו לציין הסתייגות אחת לפחות או שלא פרסמו בביזפרטל, אם רמת האבטלה לא תרד זה לא בדיוק מסתדר
- 4.חקל תפוחין 10/05/2020 12:28הגב לתגובה זומלך במישפט יעמיד ארץ
- 3.גרף נושם וטס על מה תלינו מגדלי בבל בונים ועולים מעלה (ל"ת)איזה טרנד חשוב 10/05/2020 12:16הגב לתגובה זו
- 2.איזה טרנד חשוב 10/05/2020 12:15הגב לתגובה זויש מחסני דולרים ואג"ח ממשלה שנת 2070 שנת אור
- 1.איזה טרנד חשוב 10/05/2020 12:13הגב לתגובה זוזמנים טובים שלמה גרניברז נביא החלום ושברו מציג.

הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25% – מה אמר פאוול במסיבת העיתונאים?
הפדרל ריזרב הפחית את הריבית ברבע אחוז לטווח של 4%-4.25% וצופה עוד 2 הורדות ריבית השנה. הבנק המרכזי ציין כי נוכח האינפלציה הגבוהה יפעל בזהירות ויבחן הפחתות נוספות לפי הנתונים
בפעם הראשונה השנה ומאז חזרתו של טראמפ לבית הלבן, הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25%. החלטת הפדרל ריזרב התקבלה כצפוי לאחר תקופה ארוכה של סימנים להאטה בשוק העבודה והיחלשות בלחצי האינפלציה. מדובר במהלך שנועד להמריץ את הצמיחה ולתמוך בתעסוקה, ומסמן שינוי כיוון מובהק אחרי חודשים של ריבית יציבה ברמות גבוהות. כעת נותר לראות מה פאוול יגיד במסיבת העיתונאים.
הפדרל ריזרב הוריד את הריבית
לראשונה מזה תשעה חודשים, אך שמר על גישה זהירה כאשר הפחית אותה ברבע אחוז בלבד. בתום ישיבת מדיניות בת יומיים קבעה ועדת השוק הפתוח של הבנק המרכזי יעד ריבית חדש בטווח של 4%-4.25%, בהתאם לציפיות המשקיעים. עוד לפני ההחלטה העריך שוק החוזים על הריבית בסבירות של 96%
שהפד יבחר בהפחתה צנועה זו.
בהודעתו ציין הפדרל ריזרב כי זוהי הפחתת הריבית הראשונה לשנת 2025, וכי התחזית החציונית
מצביעה על הורדה כוללת של כ-0.5% נוספים עד סוף השנה. עם זאת, לא כולם שותפים לקצב הזה: המושל מירן הצביע בעד הפחתה חדה יותר של חצי אחוז כבר בהחלטה הנוכחית, בעוד שישה בכירים סבורים שלא תהיינה עוד הורדות במהלך השנה ותשעה בכירים מעריכים שתי הפחתות נוספות. עוד הדגיש
הבנק כי הסיכונים להיחלשות בשוק העבודה גברו, מה שמעיד על שינוי דגש במדיניות – ממאבק באינפלציה להגנה על התעסוקה והצמיחה.
- הפד' המפולג: הורדת ריבית בצל דרמה פוליטית, ואיך יגיב שוק המניות?
- האם הפד יוריד את הריבית ב-0.5% ומה יקבע את הכיוון של וול סטריט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק העבודה
למרות סימנים ברורים להאטה בשוק העבודה, הפדרל ריזרב הותיר ללא שינוי את תחזיותיו לשיעור האבטלה לשנה הקרובה. לפי התחזית החציונית בעדכון האחרון של תחזיות המדיניות (SEP), שיעור האבטלה צפוי לעלות ל-4.5% עד סוף 2025 – בדיוק כפי שנקבע בתחזיות הקודמות.

טראמפ פנה לבית המשפט העליון כדי לפטר את חברת מועצת הנגידים ליסה קוק
הנשיא מבקש לבטל החלטות של ערכאות נמוכות ולהדיח את קוק בטענה להטעיה במסמכי משכנתא, מהלך שעשוי להעניק לו רוב במועצת הפדרל ריזרב ולהשפיע על מדיניות הריבית לשנים ארוכות
נשיא ארה״ב הגיש עתירה לבית המשפט העליון בבקשה לבטל החלטות של ערכאות נמוכות ולאפשר לו לפטר את ליסה קוק, חברת מועצת הנגידים של הפדרל ריזרב. הצעד מגיע יום לאחר שקוק הצביעה בעד הורדת ריבית בישיבת ספטמבר של הבנק.
בלב המחלוקת עומד מצב שלא התרחש ב־111 שנות קיומו של הפדרל ריזרב: נשיא המבקש לפטר נגידה בטענה ל"סיבה מוצדקת". טראמפ טוען כי קוק הציגה מסמכי משכנתא כוזבים ב־2021, לפני מינויה, וכך קיבלה תנאים מועדפים. לטענתו, הדבר מצדיק את הדחתה ממועצת קובעי הריבית של ארצות הברית.
הפרשה החלה ב־25 באוגוסט כאשר טראמפ שלח לקוק מכתב פיטורים. מנהל סוכנות הפיננסים הפדרלית, ביל פולטה, טען כי במסמכי המשכנתא שהגישה הופיעו פרטים לא נכונים שהקנו לה תנאים מועדפים. שלושה ימים אחר כך פתחה קוק בהליך משפטי כדי למנוע את הדחתה. ב־9 בספטמבר קיבל שופט פדרלי את בקשתה של קוק להקפיא את הפיטורים באופן זמני, מה שאיפשר לה להמשיך בתפקידה ולהצביע בישיבת הפד. הממשל ערער על ההחלטה בטענה שלנשיא נתונה סמכות לפטר נגיד מסיבה מוצדקת, וכי אין מקום להתערבות שיפוטית בהחלטה מסוג זה. עוד נטען כי מסמכי המשכנתא מספקים עילה ברורה לפיטורים.
ביום שני האחרון דחה בית משפט לערעורים את בקשת הממשל וקבע ברוב של שניים מול אחד שקוק תמשיך לכהן כל עוד הדיון נמשך. השופטים ציינו כי הסרתה בשלב זה תפגע בזכותה להליך הוגן ותערער את המצב הקיים.
- טראמפ רוצה לבטל דיווחים רבעוניים - איך זה יכול לפגוע במשקיעים
- טראמפ נגד הניו יורק טיימס: תביעה של 15 מיליארד דולר בגין לשון הרע; מניית העיתון יורדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כעת עתר הממשל לבית המשפט העליון. בעתירה שהגיש התובע הכללי ג'ון זאואר נטען כי מדובר בהתערבות שיפוטית שאינה במקומה בסמכות הפיטורים של הנשיא. לטענת הממשל, תפקיד כמו של קוק אינו מוגן על ידי סעיפי הליך הוגן, ולנשיא שיקול דעת מלא להגדיר מהי סיבה מוצדקת לפיטורים. העתירה מבקשת להוציא "צו עצירה" שיביא להדחת קוק מיידית אף בטרם יתקבל פסק דין סופי. הממשל טוען כי עיכוב ההחלטה יפגע ביכולתו של הנשיא להפעיל את מדיניותו הכלכלית ובסמכות הרשות המבצעת.