מסחר במניות
צילום: UNSPLASH/Kanchanara

אינטל ופאלו אלטו מזנקות, ומה מראים החוזים?

הדוח של הום דיפו, חוסנו של הצרכן האמריקאי, המניות הבולטות בוול סטריט ומה קורה באנבידיה?

צוות גלובל |

השווקים בארה"ב מתכוננים לעוד יום של המתנה, והמדדים העיקריים נסחרים ביציבות לקראת פתיחת המסחר. מדד דאו ג'ונס עולה בכ-0.1%, הנאסד"ק וה-S&P 500 נעים כמעט ללא שינוי. במוקד המסחר היום ובהמשך השבוע יעמדו שורה של דוחות כספיים מענף הקמעונאות - מגזר שמהווה אינדיקטור מרכזי לבחינת חוסנו של הצרכן האמריקאי.

לצד זאת, גם דבריו של יו"ר הפד ג'רום פאוול בכנס ג'קסון הול בסוף השבוע הקרוב עשויים להשפיע על ציפיות הריבית, כאשר השוק מתמחר בסבירות גבוהה הורדת ריבית כבר בספטמבר, על רקע היחלשות מסוימת בנתוני שוק העבודה וירידה בקצב האינפלציה. במקביל, המשקיעים עוקבים אחרי התפתחויות בזירה הגיאופוליטית, ובעיקר סביב האפשרות להסדרה בין רוסיה לאוקראינה לאחר מפגש מדיני שנערך בוושינגטון בין הנשיאים זלנסקי וטראמפ.

הום דיפו בדוח פושר, מה יראו הקמעונאיות האחרות השבוע?

רשת הום דיפו הום דיפו , הפונה בעיקר ללקוחות פרטיים וקבלנים בתחום השיפוצים, יורדת ב-1% במסחר המוקדם לאחר שהבוקר פרסמה את הדוח הרבעוני שלה. הום דיפו מאכזבת: תוצאות רבעוניות פושרות; שוק שיפוצים מדשדש; המניה נפלה ותיקנה החברה דיווחה על הכנסות של כ-45.3 מיליארד דולר, מעט מתחת לציפיות האנליסטים, ורווח למניה של 4.68 דולר לעומת תחזית של 4.72 דולר.

למרות הפספוס, הום דיפו שמרה על התחזית השנתית שלה: צמיחה של 2.8% בהכנסות וגידול של 1% במכירות בחנויות זהות. עם זאת, ניכר שהשוק מגיב בזהירות, בעיקר על רקע האטה מסוימת בשוק הנדל"ן והשפעת מכסים חדשים על מחירי חומרי הגלם.

רשתות וולמארט, טארגט ו-TJX צפויות לפרסם את דוחותיהן בהמשך השבוע. 

מניית אינטל אינטל עולה בכ-6% במסחר המוקדם לאחר שהודיעה כי תזכה להשקעה של כ-2 מיליארד דולר מענקית ההשקעות היפנית סופטבנק. מדובר במהלך שמגיע לאחר ירידה של כ-3.7% במניה אתמול, על רקע דיווחים כי ממשל טראמפ בוחן רכישת נתח של 10% באינטל - מהלך שיקנה לממשלה מעמד של בעלת מניות מהותית בחברה.

אינטל, הפועלת בתחום השבבים והמוליכים למחצה, ניצבת בתקופה האחרונה מול תחרות גוברת מצד אנבידיה ו-AMD, ונראה כי כל חיזוק תזרימי או אסטרטגי מתקבל באור חיובי.

חברת הסייבר פאלו אלטו נטוורקס  מזנקת בכ-6.6% במסחר המוקדם לאחר שפרסמה דוח רבעוני חיובי במיוחד, והציגה צמיחה שנתית של כ-26% בהכנסות ממוצרי הדור הבא שלה. החברה דיווחה על רווח מתואם של בין 3.75 ל-3.85 דולר למניה לשנת הכספים 2026, מעל תחזיות השוק שעמדו על 3.68 דולר. אתמול הודיע מייסד החברה, ניר צוק על פרישתו ניר צוק פורש אחרי שיצר הון לעצמו ולמדינה

קיראו עוד ב"גלובל"

לצד זאת, תחזית ההכנסות השנתית ממנויים מתקדמים (ARR) עומדת על בין 7 ל-7.1 מיליארד דולר. העליות במניה לקראת פתיחת המסחר מושכות גם עליות מתונות אצל המתחרות בתחום כמו קראודסטרייק, פורטינט ו-Zscaler.

יצרנית רכיבי האלקטרוניקה פברינט פברינט דיווחה על תוצאות טובות מהצפוי, אך תחזית שמרנית יחסית לרבעון הבא גורמת למניה לרדת ב-9.7% לקראת פתיחת המסחר. יצרנית הרכב החשמלי הסינית XPeng  XPeng  יורדת בכ-0.4% אחרי שדיווחה על הפסד רבעוני מצומצם, לצד עלייה של 125% בהכנסות לעומת התקופה המקבילה.

מניית Tegna Tegna , שמפעילה תחנות טלוויזיה מקומיות בארה"ב, מזנקת ב-13% בעקבות דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל" שלפיו Sinclair שוקלת מיזוג עם החברה, זאת בנוסף לשיחות מתקדמות שכבר מתקיימות בין Tegna לקבוצת נקסטר.


ומה קורה באנבידיה? היא מוסיפה לעלות למרות המכירות של ג'נסן הואנג, וגם - על השבב החדש שהיא מייצרת עבור הסינים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוק

קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?

הדס ברטל |
נושאים בכתבה שחקנים קולנוע

שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.


1 # ארנולד שוורצנגר 

ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.

שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.


ארנולד שוורצנגר מתוך הרשתות החברתיות
ארנולד שוורצנגר - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון 

הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).

ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה

ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה

מיקרוסופט, גוגל ואמזון השקיעו מעל 600 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ונאלצות לגייס חוב כשקופות המזומנים מתכווצות - בעוד וורן באפט מצמצם את ההחזקה באפל ולראשונה רוכש מניות  אלפאבית ב-4.3 מיליארד דולר
אדיר בן עמי |

ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37%  , גוגל Alphabet -0.78%  ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22%  . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.


מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.

זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.

האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.


השינוי לענף עתיר הון

הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.