BMW M135
צילום: יצרן

למרות ההקלה במכסים: למה מניות הרכב נופלות?

ההסכם החדש בין ארצות הברית לאיחוד האירופי הוריד את המכסים מ-30% ל-15%, אך המשקיעים לא התלהבו מהעסקה והמניות צנחו בבורסות האירופיות והאמריקניות, כאשר פולקסווגן ו-BMW איבדו כ-3% וסטלנטיס נפלה ב-5.3%, על רקע חששות כי המכס החדש עדיין יעלה מיליארדי יורו לתעשייה בשנה

אדיר בן עמי | (3)

הודעה על עסקת סחר שמפחיתה מכסי יבוא אמורה, על פניו, להיות בשורה טובה לתעשייה. אך כפי שהתברר היום, השווקים לא תמיד מגיבים בהתאם לתיאוריה. למרות שהוכרז על הסכם חדש בין ארצות הברית לאיחוד האירופי, הכולל הורדת מכסים מ-30% ל-15%, מניות חברות הרכב האירופיות צנחו.


פולקסווגן איבדה 2.9% מערכה ונסחרת כיום במכפיל רווח של כ־5.2 – מהנמוכים בענף. BMW ירדה ב-3.2%, עם מכפיל מעט גבוה יותר של כ־6.6, בעוד מרצדס-בנץ סיימה בירידה של 2.4% ונסחרת סביב מכפיל של 7.3. את האכזבה הגדולה ביותר רשמה סטלנטיס – החברה האמריקאית שבבעלותה קרייזלר – שצונחת ב-5.3% במסחר בארה״ב, כשהיא נסחרת באחד המכפילים הנמוכים בשוק, סביב 4.5 בלבד. לשם השוואה, מניות פורד וג'נרל מוטורס ירדו בשיעורים מתונים יותר: 1.1% ו-0.3%, בהתאמה, כאשר פורד נסחרת במכפיל של כ-9.0, וג'נרל מוטורס במכפיל של כ־7.7 – גבוהים יחסית לענף, ומשקפים רמות ביטחון גבוהות יותר מצד המשקיעים.


ההסכם, שהוכרז ביום ראשון בסקוטלנד, מהווה הקלה משמעותית במכסים על רכבים מתוצרת האיחוד האירופי – קיצוץ של מחצית מהמכס הקודם. עם זאת, שיעור של 15% עדיין גבוה ביחס למה שהיה נהוג בעבר.


בין הקלה לחשש

בתעשייה קיבלו את ההסכם בתחושת הקלה זהירה. הילדגרד מילר, נשיאת איגוד תעשיית הרכב הגרמני, בירכה על ההסכם: "זה חיובי שנשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, ונשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הצליחו להגיע להסכם מסגרת ולמנוע הסלמה נוספת של הסכסוך". אך היא הוסיפה: "עם זאת, המכס האמריקאי של 15%, גם על מוצרי רכב, יעלה לתעשייה הגרמנית מיליארדי אירו בשנה".


איגוד יצרני הרכב האירופיים היה מעט אופטימי יותר, וכינה את ההסכם "צעד חשוב" להרגעת המתיחות וחיזוק הוודאות בתחום הסחר. עם זאת, הם הזהירו כי "ארצות הברית שומרת על מכסים גבוהים על רכבים וחלקי חילוף, דבר שימשיך לפגוע לא רק בתעשייה באירופה – אלא גם בזו שבארה"ב".


למה המשקיעים לא התלהבו?

לתגובה הפושרת של השוק יש כמה הסברים אפשריים. ייתכן שהמשקיעים קיוו לתנאים טובים אף יותר, כמו מכסים נמוכים מ-15%. ייתכן גם שהשוק כבר תימחר את הפחתת המכסים, במיוחד לאחר שהושג בשבוע שעבר הסכם דומה בין ארה"ב ליפן.


עם זאת, למרות הירידה ביום שני, מניית מרצדס עדיין עלתה בכ-7% לאורך החודש האחרון. מניות פולקסווגן ו-BMW טיפסו בכ-6% ו-12%, בהתאמה, באותו פרק זמן. מניית סטלנטיס אף זינקה בכמעט 12% לאחר ההכרזה על ההסכם היפני.

קיראו עוד ב"גלובל"


גם יצרניות הרכב האמריקאיות הושפעו מהסנטימנט השלילי. המשקיעים עוקבים מקרוב אחרי מגעים להסכמי סחר נוספים – הפעם עם מקסיקו ודרום קוריאה, ששתיהן מהוות שותפות יבוא קריטיות לפורד ולג'נרל מוטורס. ג'נרל מוטורס העריכה כי תספוג השפעה גולמית של 4–5 מיליארד דולר מהמכסים בשנת 2025, אך מקווה לקזז כ-30% מהעלות בעזרת התייעלות וצעדים נוספים. מכס של 15% צפוי להפחית משמעותית את העלויות האלה ביחס לתחזיות הראשוניות.


מעבר לתחום הרכב

ההסכם מציף שאלות בנוגע להשפעתו הכללית על הכלכלה האמריקנית והעולמית. מכסים נתפסים, בתיאוריה, כמס שמושת על הצרכן. לקבוע שיעור מכס זה דבר אחד – להבטיח שהוא לא יוביל לעלייה באינפלציה זה אתגר אחר.

זו משימה של הפדרל ריזרב, אך ישיבת הבנק המרכזי השבוע צפויה להיות סולידית יחסית – הריבית כנראה תישאר ללא שינוי, והעיניים נשואות לפרסום נתוני האינפלציה ביום חמישי ונתוני התעסוקה ביום שישי. השבוע עומד להיות עמוס גם מבחינת פרסומי הדוחות הכספיים. חברות טכנולוגיה גדולות כמו מיקרוסופט, מטא, אמזון ואפל יעמדו במרכז תשומת הלב.


מאז השפל שנרשם באפריל, המניות התאוששו על רקע התקווה שהמכסים לא יהיו גרועים כפי שחששו. כעת, כשהשוק יודע מה גובה המכס בפועל – הוא נדרש להתמודד עם המשמעויות.

ההסכם הנוכחי קובע את 15% כשיעור מכס בסיסי על רכבים מאירופה, בדומה להסכם עם יפן. סין נותרת כעת שאלת הסחר הגדולה שעדיין תלויה באוויר, ועם שיחות שמתקיימות השבוע בין בייג’ין לוושינגטון – ייתכן שגם שם תושג עסקה מהותית.


תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ואף מילה על השוק הצרפתי איך ההסכם משחק בין מדינות האיחוד (ל"ת)
    אורן 28/07/2025 21:03
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לרון 28/07/2025 19:57
    הגב לתגובה זו
    זו ירידה לא נפילה מחר תעלינה ב !1% אז זה לבטח זינוק
  • 1.
    לאינוביז עומד להיגמר הכסף צריך להיזהר. (ל"ת)
    יעלי 28/07/2025 19:32
    הגב לתגובה זו
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוק

קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?

הדס ברטל |
נושאים בכתבה שחקנים קולנוע

שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.


1 # ארנולד שוורצנגר 

ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.

שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.


ארנולד שוורצנגר מתוך הרשתות החברתיות
ארנולד שוורצנגר - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון 

הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).

ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה

ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה

מיקרוסופט, גוגל ואמזון השקיעו מעל 600 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ונאלצות לגייס חוב כשקופות המזומנים מתכווצות - בעוד וורן באפט מצמצם את ההחזקה באפל ולראשונה רוכש מניות  אלפאבית ב-4.3 מיליארד דולר
אדיר בן עמי |

ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37%  , גוגל Alphabet -0.78%  ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22%  . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.


מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.

זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.

האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.


השינוי לענף עתיר הון

הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.