שחקני NBA באבו דבי (X)
שחקני NBA באבו דבי (X)

הופעות, NBA, יורוליג וכלכלה חדשה: אבו דאבי ודובאי במרוץ למשוך את העולם

למרות ירידת מחירי הנפט, האמירויות שופכות מיליארדים על תרבות, ספורט, טכנולוגיה ותשתיות – בניסיון למשוך את המוחות, הכישרונות והמשקיעים מכל רחבי העולם

עמית בר |
נושאים בכתבה אבו דבי

קולדפליי באבו דאבי. בסוף ינואר 2024, להקת קולדפליי (Coldplay) הופיעה באצטדיון אל-אטיחאד באבו דאבי, מול עשרות אלפי צופים נלהבים. זו לא הייתה סתם הופעה – אלא אירוע ענק שהופק על ידי ממשלת האמירויות כחלק מאסטרטגיה כוללת של מיתוג בינלאומי.

ההופעה כללה שידורים חיים, קמפיינים משולבים עם רשתות חברתיות, וחשיפה תקשורתית עולמית. הכוונה הייתה ברורה: להציג את אבו דאבי כעיר תרבות עולמית, לא רק כבירת נפט אלא כמרכז לחוויות ואיכות חיים גבוהה. אבו דבי רוצה תיירות, רוצה להשתייך לעולם הגדול, רוצה לייצר מנועי צמיחה חדשים על רקע הירידה הצפויה בהכנסות מנפט בעשורים הבאים. 


פיינל פור 2025: כשאבו דאבי כובשת גם את הכדורסל האירופי

הפיינל פור של יורוליג 2025 לא יהיה דומה לשום דבר שראינו בעבר. לא רק בגלל הדרמה הספורטיבית, אלא כי בפעם הראשונה – האירוע הגדול של הכדורסל האירופי מתקיים הרחק מאירופה, באתיחאד ארנה שבאבו דאבי. מדובר בצעד תקדימי שממחיש את שאיפות הליגה להתרחב גלובלית ולבנות מותג שיכול לעמוד מול ליגת ה-NBA. האולם המרשים באי יאס יארח את חצאי הגמר ב-23 במאי, ואת הגמר הגדול ב-25 במאי. הכל במסגרת שיתוף פעולה בין יורוליג, רשות התיירות של אבו דאבי, וחברת ההפקות IMG.

הבחירה בבירת איחוד האמירויות לא מקרית. בשנים האחרונות הפכה אבו דאבי לשם דבר בזירת הספורט העולמית, עם אירוח של משחקי NBA, קרבות UFC, מרוצי פורמולה 1 – וכעת גם פיינל פור יורוליג.

ההשקעה האדירה בתשתיות, הביטחון האישי, חוויית האורח המוקפדת – והיכולת למשוך קהלים מהמזרח התיכון ואסיה – הפכו את אבו דאבי לבחירה טבעית לאירוע שמבקש לפרוץ את גבולות הכדורסל המסורתי. מעבר לשלושת המשחקים המרכזיים, אוהדי הכדורסל יזכו לחגיגה: מפגשים עם כוכבי הקבוצות, מתחמי פעילות לקהילה, סדנאות עם מאמנים ושחקנים, הופעות חיות, ואפילו אפשרות לטיולים ייחודיים



משחקי ה-NBA – ספורט אמריקאי בלב המפרץ

החל מאוקטובר 2022, ליגת ה-NBA מקיימת משחקים רשמיים באבו דאבי. המשחקים משכו עניין עולמי, עם קבוצות כמו דאלאס מאבריקס ומינסוטה טימברוולבס שעלו לפרקט במדינה שלא נחשבת מעצמת כדורסל – אבל כן רוצה להיות מעצמה כלכלית ותרבותית. המשחקים צפויים להימשך גם ב-2025 כחלק מהסכם רב-שנתי בין הליגה לבין מחלקת התרבות והתיירות של אבו דאבי. מדובר בהשקעה של מאות מיליוני דולרים, שמטרתה להפוך את העיר לבירה של אירועי ספורט בינלאומיים.

דובאי: כלכלה של משיכה

אם אבו דאבי שמה דגש על תרבות והשקעות ארוכות טווח – הרי שדובאי ממשיכה להוביל כמרכז עסקים, טכנולוגיה ופיננסים. עם אזורי סחר חופשי, מס חברות אפסי במקרים רבים, מדיניות ויזה גמישה ומשכורות פטורות ממס – דובאי הפכה ליעד מועדף עבור יזמים, אנליסטים, אנשי שיווק ואנשי הייטק מכל העולם.

קיראו עוד ב"גלובל"

בשנים האחרונות נרשמה בכל שנה עלייה של מעל 15% במספר האזרחים הזרים העובדים בדובאי, בעיקר ממדינות מערביות והודו וגם חברות טכנולוגיה גדולות כמו מיקרוסופט, אמזון וטיקטוק פתחו מרכזים משמעותיים בעיר.

במקביל, הממשלה המקומית משקיעה מיליארדים בשיפור תחבורה ציבורית, בינה מלאכותית, בריאות חכמה ותשתיות אנרגיה ירוקה – והכול במטרה לייצר אקוסיסטם שיתחרה בערים כמו לונדון, סינגפור וגם תל אביב.

העתיד של המפרץ – בין תרבות למיסוי

שני המרכזים הגדולים של איחוד האמירויות – דובאי ואבו דאבי – מתחרים ביניהם, אבל גם פועלים כצמד אסטרטגי במטרה לחולל מהפכה בתפיסת המפרץ. כבר לא רק נפט, ולא רק תיירות יוקרה – אלא מערכות מגורים חכמות, חינוך ברמה בינלאומית, וחיים ללא מס עם גישה גלובלית.


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

ג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיותג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ג'יי פי מורגן: "אני לא קורא הודעות טקסט בעבודה, אין לי התראות בכלל"

מנכ"ל ג'יי פי מורגן, ג'יימי דימון, חושף את סוד הריכוז שלו בעבודה, מזהיר מפני הסחות דיגיטליות וממשיך לתקוף את תרבות העבודה: "כשאני בפגישות, אני מרוכז רק באנשים שמולי"

רן קידר |
נושאים בכתבה JP Morgan

מנכ"ל בנק ג'יי פי מורגן צ'ייס, ג’יימי דיימון, אחד מהמנהלים המשפיעים בעולם הפיננסים, גילה כי הוא כמעט ואינו משתמש בטלפון הנייד שלו בזמן העבודה, ובעצם לא קורא הודעות טקסט כלל במהלך היום. “אין לי התראות,” אמר דיימון “אם תשלחו לי הודעת טקסט במהלך היום, כנראה שלא אקרא אותה".

 לדבריו, יש רק חריג אחד לכלל: ילדיו. "ההתראות היחידות שאני מקבל הן מהילדים שלי. זהו. כשאחד מהם שולח לי הודעה, אני רואה את זה". דיימון, בן 69, סיפר כי הוא אינו נושא את הטלפון עמו לפגישות כדי לשמור על ריכוז מלא. “כשאני הולך ברחבי הבניין או מגיע לפגישות, אני לא מחזיק את הטלפון עליי. הוא נשאר במשרד. לפני הפגישות אני קורא את מה שצריך לקרוא, וברגע שאני שם, אני מרוכז ב-100% באנשים שמולי ובמה שהם אומרים. אני לא מוסח ואני לא חושב על דברים אחרים". 

עבור אחד המנהלים העמוסים בעולם, מדובר בגישה חריגה, כמעט אנטי מודרנית, אך לדברי דיימון, זו הדרך היחידה לשמור על איכות קבלת החלטות בסביבה רוויית הסחות דעת. "המוח לא בנוי לעבור כל כמה דקות בין הודעות, מיילים, שיחות ודיונים", אמר בעבר.

"סגור את הדבר הארור הזה" 

דיימון, שעומד בראש הבנק הגדול ביותר בארה״ב ובין המשפיעים בעולם העסקים הגלובלי, ידוע כאדם שמקפיד על משמעת עבודה קלאסית ונוקשה. באוקטובר, בכנס שנאם בו, הוא לא חסך במילים נגד השימוש בטלפונים ובאייפדים בזמן ישיבות: "אם אתה יושב מולי עם אייפד ונראה שאתה קורא מיילים או מקבל התראות, אני אגיד לך לסגור את הדבר הארור הזה", אמר לקול צחוק מהקהל. 

לטענתו, שימוש במכשירים בזמן פגישה הוא חוסר כבוד ובזבוז זמן. "פגישה צריכה להיות עם מטרה ברורה", הסביר, "ואם אתה עסוק במיילים או בוואטסאפ, זה סימן שמשהו בתרבות העבודה שלך לא עובד". גישה זו עומדת בניגוד חריף לרוח התקופה,  שבה סמארטפונים, הודעות מיידיות ועדכונים מתפרצים הפכו לחלק בלתי נפרד מהעבודה.