dbMotion גייסה 10.2 מיליון דולר בסבב שני
חברת dbMotion מרעננה, שפיתחה מערכת לשיתוף מידע רפואי, גייסה 10.2 מיליון דולר בסבב גיוס שני. את הגיוס הובילה קרן ההון הסיכון ג'מיני, ואליה הצטרפו הקרנות ורטקס ופיטנגו, אשר השקיעו בחברה בסבב הגיוס הקודם, שהושלם בראשית 2004. בסיבוב הקודם גייסה החברה 6 מיליון דולר מוורטקס ופיטנגו.
הפתרון של חברת dbMotion מאפשר איסוף נתונים רפואיים ממערכות מחשוב שונות ומבוזרות ליצירת תמונה רפואית כוללת של החולה על פי דרישה. התמונה הרפואית הכוללת מכילה את כל ההיסטוריה הרפואית אודות המטופל, כולל ממצאי בדיקות, טיפולים, אשפוזים, תלונות החולה ועוד. יישום הפיתרון שלdbMotion מאפשר לנותני השירות הרפואי המורשים לכך לשלוף את המידע על פי דרישה ובכפוף להרשאות מתאימות, על מנת לשפר את איכות הטיפול הרפואי, זאת מבלי צורך להחליף את מערכי המחשוב בבתי החולים, במרפאות ובמכוני הבדיקה שבהן מיושם הפתרון.
המוצר של dbMotion כבר מוטמע בישראל, כשהוא מחבר את בתי החולים, המכונים והמרפאות של שירותי בריאות כללית, וכן את המרכז הרפואי שיבא והמרכז הרפואי רמב"ם. בסך הכל הוא מקשר בין 15 בתי חולים, כ-1,200 קליניקות ומרפאות וכ-40 מעבדות.
רוב הכספים שגויסו יסייעו בהמשך החדירה של dbMotion לשווקים בחו"ל. dbMotion עברה בהצלחה הוכחת היתכנות של המוצר שלה בשוק ההולנדי, ומדינות אירופאיות רבות עוברות בימים אלה מהפיכה של ממש בתחום שיתוף מידע רפואי. מיקרוסופט ישראל הודיעה לפני מספר חודשים, כי תקדם את הפיתרון של dbMotion בישראל, וכי תסייע לחברה בחדירה לשווקים אסטרטגיים בעולם.
לדברי עדי פונדק-מינץ, שותף כללי בג'מיני, החליטה הקרן להשקיע בחברה לאחר שזיהתה את הפוטנציאל של dbMotion להיות חברה גדולה ומשמעותית. לדבריו, "ג'מיני בחרה להשקיע ב-dbMotion משום שלחברה יש חזון נרחב, הנהלה וצוות מצוינים, ובזכות העובדה שהיא תוקפת שוק אדיר. בכל מדינות העולם המערבי יש מגמה חזקה של שיתוף מידע רפואי, ו-dbMotion כחלוצה עולמית עם פיתרון מוכח בתחום זה יכולה להפוך לשחקן מוביל בשוק. לכן החלטנו להוביל את הסיבוב".
החברה פתחה לפני כחצי שנה גם נציגות בארה"ב, שאותה מנהלים שניים מבכירי תעשיית המידע הרפואי שם. תחום מערכות המידע ברפואה קיבל בארה"ב מומנטום רב כששני המועמדים לנשיאות הציבו את הנושא כחלק מרכזי במצע הבחירות שלהם והנשיא בוש אף הקים משרד מיוחד בממשל לצורך קידום נושא זה. כתוצאה מכך, נושא שיתוף המידע הרפואי הפך לאחד הנושאים החשובים על סדר היום במערכת הרפואית בארה"ב.
"בתקופה האחרונה ישנה התעוררות בשווקים הבינלאומיים בכל מה שקשור ליוזמות לשיתוף מידע רפואי ? בארה"ב לבדה אנו מזהים למעלה מ-60 יוזמות כאלו שדורשות פתרון", אומר יובל אופק, מנכ"ל dbMotion, "מעבר להבעת האמון של המשקיעים המקוריים שלנו, וחיזוקם ע"י הצטרפותה המבורכת של ג'מיני, סיבוב ההשקעה הנוכחי נועד לתגבר את יכולתנו לנצל את שעת הכושר הזו בשוק".
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
