הדולר נסחר בתוספת קלה של 0.06% בבוקר

סביב רמת 4.543 שקל. מנגד, האירו יורד בשעור של 0.1% ונסחר סביב רמת 5.525 שקל. בעולם: הדולר נסחר במגמה מעורבת למול העיקריים על רקע עלייה במחירי הנפט
דרור איטח |

הדולר האמריקני נסחר בשעות הבוקר בתוספת קלה של 0.06% סביב רמת 4.543 שקל. מנגד, האירו יורד בשעור של 0.1% ונסחר סביב רמת 5.525 שקל. אתמול, הותיר כצפוי נגיד בנק ישראל את הריבית הבסיסית על 3.5%.

בעולם

מחדר העסקאות של פינוטק נמסר כי, הדולר נסחר במגמה מעורבת למול העיקריים על רקע עלייה במחירי הנפט, סביב 61 דולר, והחלטת הריבית ביום חמישי הקרוב. אי יכולתו של הדולר לחזור להיסחר במהרה סביב ומתחת לרמת ה-1.20 למול האירו, אותה שבר שבוע שעבר, מחלישה את המומנטום החזק כלפיו הנראה בתקופה האחרונה. סוחרים טוענים כי השוק צריך נתונים כלכליים טובים מארה"ב ע"מ לחדש את קניות הדולרים המאסיביות כפי שנראו לאחרונה, ואכן רצף נתוני תעסוקה וזרימת הון רעים לארה"ב אשר יצאו לאחרונה עדיין נמצאים היטב בזיכרונם של המשקיעים.

מחיר הזהב הנע סביב רמת ה-440 דולר וירידה בתשואות לטווח ארוך חזרה אל מתחת ל-4% אינם מיטיבים עם המטבע האמריקאי וחשש מסוים מהאטה בתנופת הצמיחה הנראתה לאחרונה מרתיעה סוחרים מקניות הדולרים. היום צפויים להתפרסם בארה"ב נתוני מכירות קמעונאיות וסקרי בטחון צרכן וביטחון פיננסי. העיקרי מפרסומים אלו הוא בטחון הצרכן הצפוי לעלות לרמה של 104.00.

האירו ניסחר ביציבות עם נטייה להתחזקות למול העיקריים. סוחרים טוענים שמחירי הנפט הגבוהים עתרו לעת עתה את מכירות המטבע האירופאי למול הדולר והיין אך מעריכים כי אלו יחזרו להיראות בשווקים בסופו של דבר, כיוון שהמומנטום החלש של האירו הנובע מאי יציבות בגוש והערכות לאפשרות של הורדת הריבית, עדיין לא פגו. כמו כן, לאור העלאת הריבית הקרובה בארה"ב ימשיך להיתרחב הפער בין התשואות באירופה וארה"ב ועל כן תיקון זה הינו זמני בלבד.

היום צפויים להתפרסם באירופה סקר GFK הגרמני, אקלים עסקים צרפתי ובטחון עסקים איטלקי, כאשר הצפי מעורב. בשעה זו נסחר האירו סביב רמה של 1.2154 למול הדולר כאשר פריצת רמת ה-1.2240 עשויה לסכן את מגמת הירידה בזוג לטווח הקצר. למול היין נסחר האירופאי סביב רמה של 133.24 ונראה כי זהו הזוג המעניין ביומיים האחרונים לאחר שטיפס בחדות עם מרחב עלייה נוסף.

היין ממשיך להיחלש למול הדולר והאירו על רקע עליית מחירי הנפט וזהו כנראה המחיר של יבואנית הנפט הגדולה בעולם, יפן. משקיעי היין יחכו לפרסום סקר הטנקן של הבנק היפני המרכזי (לפנות בוקר של יום שישי הקרוב) על פיו צפוי להיראות שיפור בכלכלת יפן וחזרתה לדרך הצמיחה בקצב טוב. ציפייה זו מגבילה את יכולתו של הדולר להיתחזק למול היין על אף מחירי הנפט ועל כן, כפי שפירסמנו אמש באיתות השבוע, נראה כי מכירת הדולר/יין סביב רמות 109.70/85 עשויה להיות כידאית לטווח הקרוב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןעמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטן

הרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור

דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח בריאות

אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.

מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.


הציבור משלם יותר 

אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר

מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".

ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.