הבנקים אחזו במושכות והובילו את אחד העם לעליות
אחר יום הפכפך למדי, חתמו המדדים המובילים של הבורסה לני"ע בתל אביב בצידו הירוק של המתרס. השווקים בעולם, ובהם הבורסות האירופאיות ואלו האסיאתיות סובלים היום מסנטימנט שלילי במיוחד על רקע מחירי הנפט הגואים, שחצו את רף ה-60 דולר לחבית כבר בסוף השבוע החולף ולעת עתה נראה כי בכוונתם להשאר מעל רף זה.
זמן לא רב טרם הנעילה פרסם בנק ישראל את החלטתו באשר לשיעור הריבית במשק. נגיד בנק ישראל, הפרופסור סטנלי פישר, החליט להותיר את הריבית ללא שינוי בגובה 3.5%.
בבנק ישראל מציינים, כי העלייה שחלה לאחרונה בשער החליפין של השקל מול הדולר, בעיקר על רקע ההתפתחויות בשוקי המט"ח בעולם, התרחשה עד כה, תוך המשך היציבות הפיננסית.
מדד ת"א 25 עלה ב-0.38% לרמה של 637.4 נקודות. מדד ת"א 100 עלה ב-0.42% לרמה של 650.47 נקודות. מדד התל טק 15 הצטרף אל השניים עם עליה של 0.76% לרמה של 402.61 נקודות. מחזורי המסחר היו גבוהים והסתכמו בכ-1.085 מיליארד שקל.
מניות "חמשת המופלאים", שהתעקשו להוותר ירוקות במהלך יום המסחר כולו, על אף שת"א 25 משך מטה לא פעם ולא פעמיים, הן הן שהובילו לבסוף את המגמה ולא רק אלא שריכזו מחזורים ערים במיוחד. מניות בנק לאומי המריאו ב-4.61%, תוך מחזור של 101 מיליון שקל - הגבוה באחד העם, מניות פועלים קפצו ב-2.26%, תוך המחזור השני בהיקפו - 100.8 מיליון שקל, מזרחי טיפסה ב-2.34%, מרכזת מחזור של 19.4 מיליון שקלן, דיסקונט התרוממה ב-2.77%, במחזור של 32 מיליון שקל והבינ"ל חתמה בתוספת של 2.26%, במחזור של 2 מיליון שקל.
ובדואליות. מניית טבע המשיכה להסחר בעניין רב, על רקע הפרסומים מסוף השבוע, לפיהם בכוונתה לרכוש את יצרנית התרופות הגינריות הגרמנית סטדה ארזימיטל תמורת סכום של כ-2.4 מיליארד אירו.
טבע דיווחה היום גם על השקתו (לראשונה באיחוד האירופי) של האז'ילקט באנגליה ביחד עם חברת לונדבק. השקות במדינות נוספות באיחוד האירופי מתוכננות בהמשך השנה וב-2006. מניותיה של ענקית הפרמצבטיקה הישראלית עלו בסיום ב-0.21%, תוך מחזור של 76 מיליון שקל - השלישי בהיקפו באחד העם, מיד אחר שני הבנקים הגדולים.
מבין 5 הדואליות הנותרות של מדד המעו"ף חתמו 3 בירידות שערים: פריגו נפלה ב-1.11%, פרטנר ירדה ב-1.09% וגיוון החליקה ב-0.46%. 2 אלווריון הצטרפה לטבע וחתמה בעליה קלה בת 0.14%.
ואם כבר דואליות, אז מניות ליפמן חתמו בתוספת של 0.74% ואלו של כור ירדו בכחצי אחוז. שתי האחרונות עתידות להצטרף לרשימה הנחשקת של המעו"ף כבר ב-15 ביולי במקומן של גיוון אימג'ינג ושל אלווריון.
עוד במרכז המסחר. הבוקר פורסם בידיעות, כי בעל השליטה בקבוצת דלק - איש העסקים יצחק תשובה, ינסה לגייס סכום של כמיליארד שקל עבור חברת תשלוז הפרטית. על פי ידיעות הגיוס יהיה באמצאות אגרות חוב והבטחונות יהיו של קבומת דלק שבשליטתו, מניות קבוצת דלק נפלו היום ב-1.31%, תוך מחזור של 8.7 מיליון שקל.
מניית יבואנית מכשירי הסלולר - סאני שבשליטת איש העסקים אילן בן דב עלתה היום ב-0.54%, תוך מחזור של כ-785 אלף שקל. כל זאת, על רקע רפורמה שמתכננת שרת התקשורת דליה איציק, לפתוח את שוק יבוא המכשירים הסלולרים לתחרות. על פי החלטתה, יבואני המכשירים לא יזדקקו לאישור חברות הסלולר. כמו כן בכוונת איציק לאסור פריסת התשלום על מכשירים ל-36 חודשים.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
