קניין/הצורך בגיבוש שיעבוד צף לשם אכיפת תניה מגבילה
עובדות וטענות: המשיבה 2, יונית חברה לניהול בתי אבות, הפעילה בית אבות פרטי. המשיב 1, משרד הבריאות, השתמש בשירותיה ובתמורה העביר אליה תשלומים חודשיים. המערער, בנק לאומי לישראל, העמיד לרשות יונית אשראי, אשר הובטח בשעבוד צף שכלל הגבלה על ביצוע עסקאות ברכוש המשועבד. השעבוד נכתב בצורה של איגרת חוב ונרשם כדין אצל רשם החברות. זמן מה לאחר מכן, התברר לבנק כי הזכויות להפעלת בית האבות הועברו ע"י יונית למשיבה 3 (יונית 2000) ויחד איתם הכספים ממשרד הבריאות. הבנק הגיש תביעה לבית המשפט המחוזי בדרישה כי הכספים ממשרד הבריאות יועברו אליו. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה. מכאן הערעור נשוא הדיון.
דיון משפטי
כב' הש' א' חיות:
ייחודו של השעבוד הצף הוא בכך שהתהוותו נעשית בשני שלבים, ולא במהלך אחד: השלב הראשון הוא שלב עריכת השעבוד בו נוצרת בטוחה "המרחפת" על הנכסים ששועבדו, אך היא אינה מגבילה את כוחה של החברה לסחור בהם כרצונה. השלב השני הוא שלב גיבוש השעבוד. בשלב זה, יורד השעבוד ולוכד ברשתו את אותם נכסים מבין הנכסים ששועבדו, המצויים באותה שעה בידי החברה. על מנת להגביר את האפקטיביות של השעבוד הצף, נוהגים בעלי שיעבוד מסוג זה לכלול בה תנייה מגבילה, האוסרת על החברה להתקשר ללא הסכמתם בעסקאות הנוגעות לרכוש המשועבד, שאינן עסקאות במהלך העסקים הרגיל. בהמשך לכך יצויין כי צד שלישי המתקשר עם חברה שנכסיה משועבדים בשעבוד צף הכולל הגבלה שנרשמה כדין - מוחזק כמי שידע על ההגבלה, והזכויות שקיבל מן החברה כפופות לשעבוד ואינן גוברות עליו. יוצאים מכלל זה המקרים שבהם בוצעה הרכישה בתנאי תקנת השוק. במקרה דנן, למרות קיומה של התניה המגבילה כאמור, העבירה יונית אל יונית 2000 את כל זכויותיה בהפעלתו ובניהולו של בית האבות וכן את הבעלות והחזקה בכל המלאי, הרכוש והציוד שבו. בית-משפט קמא סבר, כי משלא התגבש השעבוד הצף, אין להעברה זו משמעות במישור היחסים שבין הבנק ובין יונית 2000. בכך שגה בית-משפט קמא. איגרת החוב וכן התניה המגבילה נרשמו כדין אצל רשם החברות. לפיכך, העברת כלל הנכסים והזכויות של יונית אל יונית 2000 מהווה פעולה בניגוד לתניה המגבילה שבאיגרת החוב. משכך, זכותו של הבנק בנכסיה של יונית גוברת על זכותה של יונית 2000 בנכסים אלה וזאת ללא צורך בגיבוש השעבוד. דא עקא, לצורך הסעד שאליו חותר הבנק, קרי: קבלת הכספים המגיעים ממשרד הבריאות, אין די בהצהרה גרידא על דבר זכותו העדיפה של הבנק בנכסי יונית ויש צורך בגיבושו של השעבוד הצף (למשל ע"י מינוי כונס נכסים). העובדה שיונית הפרה את התניה המגבילה בהעבירה את נכסיה ליונית 2000 ללא הסכמת הבנק, יכולה להוות עילה לגיבוש השעבוד, אך היא כלשעצמה אינה מגבשת אותו. אולם, משהוברר כי יונית העבירה באופן גורף את כלל נכסיה ואת פעילותה העסקית ליונית 2000 ולמעשה חדלה בעצמה מכל פעילות לאחר אותה העברה, נשאלת השאלה האם במצב דברים מיוחד וחריג זה, אין מקום לקבוע כי השעבוד הצף נתגבש? בית-משפט קמא לא נתן דעתו לשאלה זו. לפיכך יש להעביר את הדיון בחזרה לבית המשפט המחוזי שידון ויכריע בשאלה.
הערעור התקבל בחלקו
המשיבה 3 תשלם למערער הוצאות בסך 25,000 ש"ח
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
