עודכנו תעריפי דמי הבראה במגזר הפרטי ל-307 שקל
ייתכן ומגיע לכם יותר כסף. עו"ד הילה פורת, מנהלת מרכז המומחים בדיני עבודה ושכר בחברת HPS מקבוצת קו מנחה, מציינת כי הזכות של עובד לקבלת דמי הבראה, המוסדרת בצו הרחבה הקובע הוראות הנוגעות לעצם הזכות והיקפה, עברה עדכון.
התעריף לכל יום הבראה במגזר הפרטי הוא 307 שקל בהתאם להסכם הקיבוצי שנחתם ביום 19/6/05 (החל מיום 1/7/05), במגזר הציבורי 347 שקל (החל מיום 1.6.2005).
הצו קובע את מספר ימי ההבראה להם זכאי עובד כל שנה, בהתאם למספר שנות הוותק שלו בעבודה. עוד קובע הצו כי:
עובד במשרה חלקית יקבל דמי ההבראה באופן יחסי להיקף משרתו. עובד יהיה זכאי לדמי הבראה רק לאחר שהשלים את שנת עבודתו הראשונה במקום עבודתו.
עובד לא נדרש להוכיח השתתפות בנופש, כתנאי לתשלום דמי ההבראה. דמי ההבראה ישולמו באחד מחודשי הקיץ יוני-ספטמבר, אלא אם נהוג אחרת במקום העבודה.
בקביעת תקופת הזכאות שעליה משלמים דמי הבראה, לא תובא בחשבון היעדרות בשל חופשה ללא תשלום וכל היעדרות אחרת בה לא מתקיימים יחסי עובד ומעביד. תקופת חופשת לידה תובא בחשבון באופן מלא. לאחר סיום יחסי עובד ומעביד, עובד יהיה זכאי לדמי הבראה, לגבי תקופה של עד שנתיים, שלפני תום תקופת עבודתו.
ישנם מעסיקים רבים הנוהגים להוציא את עובדיהם לנופש בפועל על חשבונם כתחליף לתשלום דמי הבראה לכל עובד. עקרונית, אין כל בעייתיות בהסדר זה בין מעסיק לבין עובדיו, אך אמורים להתמלא התנאים שלהלן:
א. כל עובד הסכים במפורש, כי קבלת ההטבה, הינה על חשבון תשלום דמי ההבראה המגיעים לו. לדעתי, רצוי שהסכמה כזו תיעשה בכתב ותכלול פירוט סכומים, שאז יהיה ברור לכל עובד על מה בדיוק הוא מוותר, תמורת ההטבה.
ב. שיעור ההטבה שתינתן לכל עובד, יהא לפחות שווה ערך לדמי ההבראה המגיעים לו עפ"י היקף משרתו ומספר שנות עבודתו במקום העבודה.
ג. מדובר בנופש על כל המשתמע מכך, ללא שילוב של השתלמות, הרצאות מקצועיות וכדומה.
במקרה שמעסיק נוהג לשלם דמי הבראה מידי חודש עליו להקפיד על התנאים הבאים: א. להתחיל בסידור זה רק עם עובדים בעלי וותק של שנה ומעלה, או להחתים עובדים חדשים על מסמך לפיו במקרה בו לא ישלימו שנת עבודה, יוכל המעסיק לנכות את התשלומים ששילם להם על חשבון דמי הבראה, מכל סכום שיהיה חייב להם במועד ניתוק היחסים.
ב. התשלומים החודשיים יהיו בשיעור מדויק, בהתאם לערך יום ההבראה וותק העובד הרלבנטי ליום קביעת הסכום החודשי ? לא יותר ולא פחות, שאם לא כן, בית הדין לעבודה עלול לקבוע כי מדובר ברכיב שכר פיקטיבי שהינו חלק משכר היסוד לכל דבר ועניין.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
