הדולר התחזק השבוע ב-0.8% מזה 0.24% היום ל-4.538 ש'

והאירו נסחר בעליה מזערית בת 0.04% ל-5.4726 ש'. לאומי: אי-הודאות המדינית עלולה להמשיך ולהערים קשיים על השקל כנגד בשבועות הקרובים. השבוע הבא קצת עמוס: החלטות ריבית של פישר (ב') וגרינספאן (ה')
שרון שפורר |

הדולר נסחר היום בהתחזקות של 0.24% ושערו היציג נקבע בגובה 4.538 שקל. במהלך השבוע החולף התחזק המטבע האמריקני אל מול השקל הישראלי ב-0.84% (פתח את השבוע בשיא של כ-10 חודשים בגובה של 4.5 שקל) ומאז תחילת גל העליות האחרון ב-8 ביוני, הוא התחזק בכ-3%.

גם האירו, שפתח את הבוקר בהחלשות קלה, סיים בהתחזקות אל מול המטבע הישראלי, אם כי מתונה בהרבה, שלא לומר מזערית לגמרי, בשיעור של 0.04% ושערו היציג נקבע בגובה 5.4726 שקל.

בבנק לאומי סבורים, כי אי-הודאות המדינית עלולה להמשיך ולהערים קשיים על השקל כנגד הדולר האמריקאי בשבועות הקרובים. יישום מוצלח או סימנים מוקדמים להצלחה של תוכנית ההתנתקות ללא אירועים חריגים, שיגבירו את מידת האמון ביציבות המדינית באזור, עשויים להביא, לדעתם, להמשך כניסת כספי משקיעים זרים לישראל ולהחליש את הלחצים על המטבע המקומי.

השבוע הבא בשוק המט"ח עתיד להיות עמוס למדי, שכן ביום חמישי עתיד הפדרל רזרב לפרסם את החלטת הריבית בכלכלה החזקה בעולם, כשהצפי הוא להעלאה נוספת בת רבע נקודות האחוז ושלושה ימים קודם לכן, יום שני ב-16:30 הודעת בנק ישראל על שיעור הריבית במשק. נגיד הבנק, הפרופ' סטנלי פישר, שזוהי לו ההחלטה השניה על שיעור הריבית (בראשונה - הותיר אותה על כנה) צפוי להמשיך בקו שנקט בנק ישראל עד כה ולמתוח עוד את סביבת הרבית הנמוכה של השקל.

תרחיש שכזה, לפיו יו"ר הפדרל רזרב, אלן גרינספאן יעלה את הריבית על הדולר ואילו הריבית השקלית תוותר על כנה עשוי לחזק אף יותר את המטבע האמריקני, שגם כך הפך לפופולארי יותר בשבועיים האחרונים.

באפיקס מאירים עבורנו את הפן הטכני של שוק המטבעות. על בסיס ניתוח זה הם צופים, כי השקל ייחלש עד לרמת 4.70 בסוף השנה והדרך לשם, הם מאמינים, לא תהיה קלה: מספר מכשולים צפויים לעמוד בדרכו של הדולר לאחר שיחצה את רמת ה-4.60 שקל לדולר. שלוש רמות ההתנגדות המרכזיות הן 4.6350 (רמת שיא תקופתית הגבוהה מאז מאי 2004), 4.61 ו-4.69 (קווי תיקון פיבונאצ'י 50% ו-61.8% בהתאמה למהלך 4.95-4.27 בחציון הראשון של 2003).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.