שוק המט"ח שב לנמנם:הדולר נחלש ב-0.48% ל-4.517 ש'
השקל התחזק היום אל מול המטבעות העיקריים. הדולר נחלש בשיעור של 0.48% ושערו היציג נקבע בגובה 4.517 שקל והאירו נחלש גם הוא בשיעור של 0.33% ליציג של 5.4717 שקל. מחדר העסקאות של בנק דיסקונט נמסר, כי השוק כמו חזר לתרדמתו היום, לאחר מספר ימים של פעילות ערה. בבנק מספרים, מכירות של בנקים מקומיים וזרים, אשר ניצלו את הרמות הגבוהות אליהן הגיע המטבע האמריקני כמו גם הצטרפות קופות הגמל למוכרים הן הן שהביאו להחלשותו של הדולר אל מול המטבע הישראלי ולכך הצטרפה גם החלשותו מאז הלילה בעולם אל מול המטבעות העיקריים ובעיקר אל מול האירו ואל מול היין. בדיסקונט מספרים עוד, כי היום נסחר הדולר בהתחזקות עד ל-4.55 שקל, אלא שהודעות Stop Loss מצד הקונים הצליחו להרים אותו מעט למעלה בחזרה. לדעת הדילרים של דיסקונט, הרגיעה בשוק נובעת מכך שהיבואנים כבר קנו, הייצואנים כבר מכרו והספקולנטים מנסים לאזור כוחות ולקרוא את השוק מחדש. להערכת דיסקונט, הדולר עתיד לבחון שוב את רמת ה-4.5 שקל ואולי אף ירד עד ל-4.495 שקל, אלא שאז, הם צופים, הוא ישוב גם ישוב להתחזק ויגיע ל-4.55 שקל. ובבנק לאומי פרסמו היום הערכת מצב לנוכח היחלשות השקל בתקופה האחרונה. בלאומי מציינים, כי במהלך השבוע האחרון פוחת השקל כתוצאה מגורמים הקשורים לשוק המקומי וזאת בניגוד לתנודות שער החליפין בחודשים ינואר עד מאי, שהושפעו באופן כמעט בלעדי מהתנודות של הדולר מול המטבעות העיקריים ובפרט מול האירו. להערכת בנק לאומי, הנתונים המאקרו-כלכליים משקפים יציבות ואינם תומכים בהיחלשות השקל. מאחר ועל אף קיומם של נתונים חיוביים אלו נחלש השקל לאחרונה, כך שניתן להסיק, לדעתם, שהגידול בביקוש למט"ח נגרם בעיקר בשל עלייה ברמת אי-הודאות הגיאופוליטית ("סיכון המדינה") ככל הנראה על רקע הקירבה לביצוע תוכנית ההתנתקות. העולם בעיניים של פינוטק האירו והסטרלינג יורדים בצהריים למול הדולר על רקע ספקולציות להורדת ריביות לאור פרוטוקולי הבנק המרכזי האנגלי אשר פורסמו היום. בפרוטוקולים פורסם כי אחד משני החברים שתמכו בהורדת ריבית הוא הכלכלן הראשי של הבנק ועל כן ירד הסטרלינג מרמה של 1.8323 לרמה של 1.8176 ובשעה זו נסחר סביב 1.8200. אמש קוצצה הריבית בשבדיה בשיעור של חצי אחוז ומשקיעים מפרשים זאת כרמז לבאות בנוגע לשאר היבשת. גם על הבנק המרכזי האירופאי מופעלים לחצים רבים לקצץ את הריבית על מנת לתת לצמיחה הקפואה דחיפה דרך השקעות המגזר העיסקי ושוקי ההון. האירו נסחר סביב רמות נמוכות יומיות של 1.2105 לאחר שהיה בשיא יומי של 1.2200 בתחילת היום. ע"פ פרסומים הצטמצם הגירעון המסחרי באירופה ל-1.30 מיליארד אירו לעומת ציפיות של 3.90 ונתון זה בנוסף לירידה חדה במכירות הקמעונאיות באיטליה אינם מיטיבים עם האירו. גם היין נחלש למול העיקריים על רקע דבריו של נשיא הבנק המרכזי אשר הנמיך את הציפיות בנוגע לניוד ביואן בזמן הקרוב. גם העודף המסחרי של יפן הצטמצם ע"פ פירסומים לאור ירידה בייצוא לסין זה החודש הרביעי ברצף. בשעה זו נסחר היפני סביב רמה של 108.85 למול הדולר וסביב רמה של 131.85 למול האירו. היום לא צפויים להתפרסם נתונים משמעותיים בארה"ב למעט סקר FED שיקגו בשעה 17:00 שעון ישראל.
מדוע מזנק הדולר ל-3.44?
ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל
שער הדולר אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.87% . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים.
רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן.
הקשר העקיף לוול סטריט
בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד.
כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.
- מניית הבורסה לני"ע זינקה 11% גפן ב-12%; קמטק צנחה 10%; נעילה שלילית במדדים
- הבורסה באדום: הבנקים ירדו ב-3.2%, הנדל״ן איבד כ-3.5%; עמרם נפלה 8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעת הריבית
עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה.
חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי
האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין
האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין.
הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים.
הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.
להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:
• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.
- מי יציל את העו"ש שלכם ומה הריבית שתקבלו על היתרה בחשבון?
- דיסקונט רוכש את חלקה של שופרסל בפייבוקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.
