הקיבוצים מציגים: מכרז הסלולר המאורגן הגדול במשק
חברת נס"ר הקיבוצים הנמצאת בבעלות התנועות הקיבוציות והעוסקת התקשורת במגזר הקיבוצי בחודשים האחרונים התפרסמו מספר מכרזים גדולים, ביניהם מכרז האגודה למען החייל, מכרז חשכ"ל ומכרז זה הופך להיות למכרז הגדול ביותר בשוק הסלולאר, עם פוטנציאל עסקי כלכלי מובהק לחברה שתזכה. חברת TCM או בשמה המלא Technology & Cost Management נבחרה על ידי חברת נס"ר להתיישבות לאחר שליוותה את הפרויקטים הגדולים ביותר בשוק זה לרבות מכרז הסלולאר של חשכ"ל (בהיקף של 22,000 מנויים עם רשת פלאפון), מכרז האגודה למען החייל (בהיקף של מעל ל- 100,000 מנויים עם חברת פרטנר), מכרז צה"ל/משרד הביטחון (בהיקף של כ- 45,000 מנויים) ולמעשה נחשבת לחברת הייעוץ והמחקר האסטרטגית המובילה בתחום זה.חברת TCM מתמחה בייעוץ טכנולוגי לתחומי התקשורת השונים ובייעוץ יישומי לניהול והקטנת עלויות התקשורת. מבין לקוחות החברה ניתן למנות לקוחות מובילים מהתחום המוסדי (Enterprise) ולקוחות מובילים מתחום הטלקום וגופי השקעה/יזמות. משה דהן, מנכ"ל חברת TCM מוסר כי "היקף ההוצאה על שירותי סלולאר בקיבוצים עומד על כ-62% מסך הוצאות התקשורת של הקיבוצים (לרבות הטלוויזיה הרב ערוצית) ומוערך בהיקף של מעל ל-30 מיליון שקל בחודש. בשל כך הוחלט על ידי הצוות המקצועי לרכז מאמץ ראשוני משמעותי ביותר בתחום זה". דהן מוסיף, "שוחחתי כבר עם חלק מראשי חברות הסלולאר והתרשמתי, כי הפרויקט אטרקטיבי וישנה התעניינות מיוחדת המשקפת פוטנציאל עסקי ייחודי הן בשל העובדה כי לכל חברה ישנה הזדמנות עסקית להגדיל את היקף מנוייה בכ-80,000 מנויים, והן בשל הפוטנציאל העתידי של שוק זה בתחום שירותי מפ"א עתידיים. אנו נהיה קשובים לצרכי חברות הסלולאר ונספק מענה מקסימאלי על מנת להבטיח לחברת הסלולר שתזכה מודל של Win-Win הן לקיבוצים והן לחברה הזוכה ומתוך ראייה של בניית שותפות עסקית לטווח רחוק". בועז שני ושלומי גרבר מוסרים, כי "ראשית, מטרתנו הינה להבטיח סל תעריפים אטרקטיבי במיוחד ללקוחות הקצה שלנו. שנית, התקשרות מרכזית אחת מול חברת הנס"ר החדשה לצד גביה מרוכזת, הבטחה של מינימום היקף מנויים (עשרות אלפים), תביא לצמצום ההוצאה של חברות הסלולאר על הרכשת מנוי, צמצום ההוצאה לתפעול שוטף. כל אלו יביאו להקטנת צד העלויות של חברת הסלולאר. שילוב של הקטנת עלויות לנותן השירות בשל התקשרות מרכזית ובנוסף,הגדלת מקורות הכנסה בשירותים נוספים, הינו מודל מנצח וההתעניינות נמצאת בשיאה". משה דהן, מוסר עוד, כי למעשה לכל הסיכונים של הפרויקט כבר נמצא פתרון והפרויקט לא ייצא לדרך ללא מענה מקסימאלי להקטנת הסיכונים של הפרויקט. כך לדוגמא, ישנה התחייבות של נס"ר הקיבוצים לרכש מינימאלי של עשרות אלפי מכשירים (מה שהופך את החברה ללקוח העסקי הגדול ביותר למעשה). ישנם למעלה מ-180 קיבוצים אשר חתמו על הסכמתם להצטרף למיזם זה וישנם למעלה מ-60 קיבוצים אשר למעשה סיימו את תקופת ההתחייבות שלהם. מכאן, שקיימת הבטחה להיקף הצטרפות של מנויים אשר מוערך בלפחות 40,000 בחצי השנה הראשונה של הפרויקט. כמובן שאנו רגישים ומודעים לחששות של חברות הסלולאר (במיוחד לאור פרויקטים דומים שנכשלו בתחום זה), ואנו נלמד ממודלים קודמים ונסיק מסקנות. אנו בטוחים כי מבנה העסקה יבטיח הצטרפות של כל חברות הסלולאר.
מדוע מזנק הדולר ל-3.44?
ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל
שער הדולר אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.52% . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים.
רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן.
הקשר העקיף לוול סטריט
בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד.
כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.
- מניית הבורסה לני"ע זינקה 11% גפן ב-12%; קמטק צנחה 10%; נעילה שלילית במדדים
- הבורסה באדום: הבנקים ירדו ב-3.2%, הנדל״ן איבד כ-3.5%; עמרם נפלה 8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעת הריבית
עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה.
כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
בתקופה של שבעה חודשים בלבד: 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות; מנגנון משומן של ניפוח מלאכותי של הוצאות כדי להתחמק ממס - נעצר; מקרה חריג או שזה רק קצה הקרחון של הקומבינות בענף הבניה?
כתב אישום חמור הוגש נגד נביל מחאמיד, תושב אום אל־פחם ובעליה של חברת הבנייה "מן בזאר בנייה בע"מ". האישום הוא בגין ניכוי 96 חשבוניות פיקטיביות בהיקף עסקאות של כ-69 מיליון שקל, מתוכן נוכה מס תשומות בסך של למעלה מ-10 מיליון שקל. כתב האישום מייחס למחאמיד עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, תוך ניסיון להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות. כתב האישום הוגש על ידי עו"ד שגיא דימנט מהיחידה המשפטית מע"מ מרכז ברשות המיסים בעקבות חקירה של חקירות מכס ומע"מ חיפה.
על פי פרטי כתב האישום, מחאמיד שימש כדירקטור, בעל מניות ומנהל בפועל של החברה, ובמהלך תקופה של שבעה חודשים בלבד - בין ינואר ליולי 2020 - הוא ביצע רישום של חשבוניות פיקטיביות שלא שיקפו עסקאות אמיתיות.
החשבוניות הפיקטיביות נרשמו על שם חברת "מן בזאר בנייה בע"מ" והוגשו במסגרת הדיווחים התקופתיים של החברה לרשות המסים. סכום המס שנוכה במסגרת אותן חשבוניות מסתכם ב-10,115,210 שקל. מחאמיד פעל באופן שיטתי כדי להתחמק מתשלום מס, תוך ניכוי מס תשומות "מבלי שיש לגביו מסמך כדין".
היקף החשבוניות והמס שנוכה בפועל מעיד, לפי רשות המסים, על פעולה נרחבת שבוצעה בזמן קצר יחסית. שבעה חודשים בלבד, 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות. מנגנון ניפוח מלאכותי של הוצאות לצורך התחמקות ממס. הרשויות מתייחסות להיקף הגבוה ולשיטתיות שבביצוע כאל נסיבות מחמירות, שמהוות בסיס להגשת כתב האישום הפלילי.
- זארה ניצחה את רשות המסים: תשלם 5% מס במקום 30%
- "לא כל עוגמת נפש היא התעמרות": נדחתה תביעת עובד רשות המסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרשה הזאת משתלבת בתופעה מוכרת המאפיינת ענפים מסוימים, ובפרט את תחום הבנייה. בענף זה, המבוסס לא פעם על חוזים חלקיים, שימוש בתתי־קבלנים, חברות "מטריה" ופעילות עסקית מול גורמים רבים בשטח מאפשרת להחליק ביתר קלות עסקאות שלא קרו במציאות.
