פורסטר: סלולר בדור 3 מציג צורך בגישה שונה לשיווק

פילוח דמוגרפי מסורתי על פי גיל, מין, גיאוגרפיה או מצב כלכלי ? אינו חוזה במקרים רבים הצלחה של טכנולוגיות חדשות ואימוצן. כיום יש להשתמש בכלים חדשים
שי פאוזנר |

הצרכנים בעולם המערבי חוו צמיחה טכנולוגית מהירה ביותר בעשור האחרון, אולם רבות משיטות השיווק המשמשות למכירת טכנולוגיות אלו לצרכנים, מבוססות עדיין על תיאוריות ישנות, שאינן בהכרח עומדות במבחן הזמן. אלה דברים שמפרסמת השבוע חברת המחקר והייעוץ הבינלאומית, פורסטר ריסרץ' במחקר חדש שפורסם בימים אלה.

לפי פורסטר, פילוחים דמוגרפיים מסורתיים, כגון גיל, מין, גיאוגרפיה או מצב כלכלי ? אינם יכולים לחזות במקרים רבים את הצלחתן של טכנולוגיות חדשות ואת אימוצן, ולשם כך צריכים המשווקים להשתמש בפרמטרים נוספים וחדשים.

ידיעת נתונים כגון כיצד ומדוע הצרכנים מאמצים טכנולוגיה חדשה, היא בעלת חשיבות רבה לחברות המפתחות ומשווקות טכנולוגיות לצרכנים. המשווקים רגילים לחלק את הצרכנים לקבוצות דמוגרפיות סטנדרטיות, וחלוקה זו מביאה לקביעת המטרות, במקרים רבים. אבל, הנחה כגון זו שרבים מתבססים עליה, לפיה כל הגברים הצעירים, בעלי השכלה גבוהה, יהיו 'מאמצים מוקדמים' של הטכנולוגיה ? פשוט אינה נכונה, וכך גם הנחות יסוד אחרות.

בפורסטר אומרים, כי בסקרים רחבי היקף שביצעה החברה בשנים האחרונות, ואשר הקיפו מאות אלפי צרכנים בארה"ב ובאירופה, הסתבר כי שני הפרמטרים העיקריים אשר יכולים לסייע בחיזוי אימוצה של טכנולוגיה חדשה, הם הכנסה וגישה טכנולוגית. בפורסטר מציינים כי באופן כללי, כניסתה של כל טכנולוגיה חדשה לשוק ? בין אם מדובר בטלפון סלולרי, טלוויזיה, מחשב או מכשיר DVD, נחלקת לשלושה גלים. בגל הראשון נמצאים המאמצים המוקדמים, בגל השני נמצאת רוב האוכלוסייה, ובגל השלישי נמצאים המאחרים לאמץ את הטכנולוגיה.

בחברת המחקר סבוריםם, כי שעל מנת להבין כיצד ומתי הצרכנים מחליטים לאמץ טכנולוגיה חדשה, ובאיזה משלושת ה"גלים" הם נמצאים, צריכים המשווקים לבחון את יחסם וגישתם של הצרכנים כלפי טכנולוגיה, ולא להסתמך על פרמטרים כגון מין או גיל.

הטכנולוגיה, אומרים חוקרי החברה, נמצאת סביב כולם והיא זמינה לכולם, אבל לא כולם מאמינים שהטכנולוגיה יכולה לתרום לחייהם גישה חיובית או שלילית כלפי טכנולוגיה היא הפרמטר הבודד האמין ביותר שיש, כדי לחזות את אימוצם של מכשירים חדשים או שירותים טכנולוגיים חדשים", אומרת פורסטר.

בנוסף, פורסטר מציינת שגישה חיובית בלבד אינה מספיקה לצורך אימוץ טכנולוגיות חדשות, ולכן יש צורך גם ביכולת כלכלית לאימוץ הטכנולוגיות הללו. לפיכך, על החברות להתמקד במאמצים מוקדמים בעלי הכנסה גבוהה, אשר יהיו מוכנים לרכוש את הטכנולוגיות החדשות במחיר גבוה, בעוד מאמצים מוקדמים בעלי הכנסה בינונית ונמוכה, יעדיפו במקרים רבים לחכות עד שמחירי הטכנולוגיה החדשה יצנחו.

על פי המחקר, ארגונים אשר יצליחו להשיג יותר מידע אודות גישת הצרכנים שלהם לטכנולוגיה, יצליחו להניב הצלחות מרשימות ממאמצי השיווק והמכירות שלהם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון

אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.

בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.

אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?

על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.

גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.

בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.

קרדיט ורד פרקשקרדיט ורד פרקש

תובנות על הישראלי הממוצע מהמהלך של בנק הפועלים

מעל מיליון לקוחות היו זכאים להטבה ששווה כסף מזומן, אך כמעט מחצית מהם כלל לא השתתפו; חלק העדיפו מענק של 100 שקלים על פני מניות בשווי גבוה יותר וללא עמלות, עדות להעדפת ודאות על פני פוטנציאל; הפערים בין צעירים למבוגרים ובין נשים לגברים משרטטים את דמותו של ה"ישראלי הממוצע"

תמיר חכמוף |

בנק הפועלים פועלים -1.67%   חילק אתמול מאות אלפי מניות ללקוחותיו במהלך ראשון מסוגו בישראל. מעבר לאירוע הסמלי, הנתונים מהחלוקה מספקים הצצה ייחודית להרגלי החיסכון וההשקעה של הישראלי הממוצע.

אדישות מפתיעה

בישראל יש אמרה של "נותנים לך - תיקח", לכן האדישות שעולה מהנתונים של הבנק דיי מפתיעים. מעל מיליון לקוחות היו זכאים לקבל את ההטבה, אך בפועל פחות מ-600 אלף לקוחות (כ-593 אלף לקוחות המחזיקים בכ-440 אלף חשבונות) בחרו באחת מהאפשרויות לקבלת ההטבה שחילק הפועלים. כלומר, כמעט מחצית כלל לא טרחו להצביע או אפילו לבדוק מה מוצע להם. זה מלמד על פער גדול בין הציבור לבין העולם הפיננסי, גם כשהבנק מציע כסף או מניות בחינם, רבים מעדיפים להתעלם. אפשר לקרוא לזה ריחוק מהבנק, חוסר מודעות או פשוט אדישות, אבל התוצאה היא שחלק גדול מהלקוחות ויתר על הטבה ממשית מבלי להתעניין.

שנאת הסיכון

הבחירה במענק הכספי של 100 שקלים, על פני מניות בשווי גבוה יותר, המוערך בכ-124.5 שקל ביום ההטבה, ממחישה עד כמה חלק בציבור מעדיף ודאות על פני פוטנציאל. רבים מהלקוחות ויתרו על ערך עודף מיידי, פשוט מפני שהכסף המזומן נראה להם "בטוח יותר". גם כשהבורסה מציעה נזילות מלאה, חוסר ההבנה או החשש מהלא נודע מובילים לחירות כלכלית מוגבלת, הציבור מוכן להפסיד כדי להרגיש שקט נפשי. חלק מהלקוחות ויתרו על רווח מיידי, למרות שהמניות ניתנו ללא עמלות, ללא דמי משמורת וללא אירוע מס, כלומר הטבה נטו לחשבון.

חשיפה ראשונה לשוק ההון?

כ-60% מהלקוחות שבחרו במניות לא החזיקו קודם לכן ניירות ערך בחשבון הבנק. מצד אחד, מדובר במהלך שפתח את הדלת לעשרות אלפי משקי בית שלא היו מחוברים כלל לשוק ההון. מצד שני, ייתכן שהנתון הזה משקף גם תופעה אחרת. הרבה ישראלים שמבינים בהשקעות כבר מזמן לא עושים זאת דרך הבנקים, אלא דרך בתי השקעות חיצוניים שמציעים עמלות נמוכות יותר. כך או כך, מדובר בתזכורת לפערים גדולים מאוד בגישה להשקעות.

פער גילאים מובהק

בפילוח גילאים נחשף פער משמעותי, כאשר רק 58% מהצעירים בני 18-25 בחרו במניות, לעומת 70% בקבוצת גילאי 46-55. זה לא בהכרח "שנאת בורסה", אלא יותר תחושת ריחוק וחוסר עניין אצל הצעירים, שעוסקים פחות בחיסכון והשקעות לטווח ארוך ויותר בבזבוזים של כאן ועכשיו. האבסורד הוא שהבורסה היא כלי שמאפשר נזילות כמעט יומיומית, ושווי ההטבה שהתקבל מהמניות גבוה מזה שהתקבל במענק החד פעמי בגובה 100 שקל. מנגד, ככל שהגיל עולה, כך גדלה המוכנות לבחור באפיק שמסמל השקעה, גם אם מדובר במתנה קטנה. התמונה שעולה היא של דור צעיר שנשאר קרוב יותר למזומן, לעומת דור מבוגר יותר שכבר מבין את החשיבות שבהשקעות.