ביוליין נכנסת לפיתוח תרופה לסרטן עם ביו-ראפ
חברת ביוליין אר. אקס. המפתחת תרופות הודיעה על חתימת עוד שני הסכמי רישיונות בינ"ל בלעדיים לפיתוח ומסחור של טכנולוגיות מהאקדמיה.
הסכם ראשון נחתם עם חברת "ביו-ראפ" החברה למסחור טכנולוגיות של מכון רפפורט בטכניון. הסכם זה מתבסס על רכישת זכויות להמשך מחקר ופיתוח של תרופה לסרטן הפרוסטטה המבוססת על טכנולוגיה אשר פותחה על ידי פרופסור נתי קרין.
פרופסור נתי קרין מתמקד בפיתוח תרופות וחיסוני דנ"א חדשניים, לריפוי מחלות אוטו-אימוניות וסרטן. התרופה המכונה BL-2030 מבוססת על קולטן מסיס המסוגל להתערב באינטרקציות בין התאים ובכך לסייע בעצירת התפתחות הסרטן.
לדברי דוד פרומוב ,מנכ"ל "ביו-ראפ" ,סרטן הפרוסטטה הינו הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים בארה"ב, ביפן ובאירופה וגורם לשיעורים גבוהים של תמותה.
היקף השוק לטיפולים רפואיים לסרטן זה מוערך בין 2-5 ביליון דולר בשנה.
ההסכם השני נחתם עם ידע חברה למחקר ופיתוח בע"מ, חברת היישום של מכון ויצמן, על בסיס טכנולוגיה של פרופסור דוד מירלמן, לפיתוח תרופה לסובלים מסינדרום מטבולי.
הסינדרום המטבולי משלב עמידות לאינסולין, רמה גבוהה של שומנים בדם, השמנת יתר קיצונית ויתר לחץ דם והוא מהווה גורם סיכון גבוה למחלות לב.
BL-2040הינה מולקולה קטנה ייחודית הניתנת לנטילה אוראלית. במודלים של חיות שסבלו מן הסינדרום המטבולי, טיפול בעזרת טכנולוגיה זו נמצא כמונע השמנה, מפחית לחץ דם וכן כמפחית את מידת העמידות לאינסולין.
השילוב של השמנת יתר קיצונית עם יתר לחץ דם הינה תופעה שכיחה, כ- 130 מיליון בני אדם סובלים בארה"ב מבעיה זו.
ב- 2003 הוערך שוק התרופות לטיפול במרכיבים השונים של הסינדרום הממטבולי בארה"ב אירופה ויפאן ב- 9.7 ביליון דולר וצפי המכירות ל 2013 עשוי להגיע למעל 13 ביליון דולר.
ביוליין אר. אקס. מתכננת לפתח את התרופות הללו באמצעות חממת ביוליין אינוביישנס ירושלים, במסגרת תכנית החממות הייעודיות לביוטכנולוגיה לאחר קבלת אישור מנהלת החממות.
ד"ר מוריס לסטר מנכ"ל ביוליין אר.אקס. מסר כי שני הפרוייקטים מקורם במוסדות מחקר בעלי מוניטין בינ"ל והינם בעלי פוטנציאל שוק גדול מאד. שאיפתה של ביוליין היא לקדם את הפרוייקטים לשלבים של מחקר פרה קליני ופיתוח קליני לקראת אישור רגולטורי ושיווק.
ביוליין אר. אקס. הוקמה בשנת 2003 על ידי קונסורציום מוביל הכולל את טבע, גיזה, פיטנגו, סטאר, מר יהודה זיסאפל, הדסית, והרשות לפיתוח ירושלים, במטרה לגשר על הפער בין המחקרים ישראלים החדשנים לבין יצרניות תרופות בינלאומיות.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
חן שרייבר (ניב קנטור)תהליכי הדמוקרטיזציה שמחויבים לטובת מעמד רואי החשבון בישראל
מאמר דעה של נשיא לשכת רואי החשבון לקראת הבחירות בלשכה: על מבנה ההנהגה והבחירה הדמוקרטית
על רקע הבחירות מחר בלשכת רואי החשבון, שבמסגרתן צפויים חברי הלשכה להצביע גם על שינוי תקנון הנוגע למבנה ההנהגה ולמשך כהונת נשיא הלשכה מתפרסם המאמר הבא. למאמר תגובה של אריאל פטל, חבר בועד המרכזי: כהונת נשיא לכל החיים? כך נראית הדרך לדיקטטורה בלשכת רואי החשבון
אחד הסעיפים המרכזיים שעומדים על הפרק הוא ביטול מגבלת הקדנציות הרצופות לנשיא,
מהלך שעורר בחודשים האחרונים חילוקי דעות בתוך הלשכה. הדברים שלהלן משקפים את עמדתו של נשיא הלשכה המכהן, חן שרייבר, כפי שהיא מובאת במאמר דעה מטעמו.
מעמד המקצוע הוא הנושא החשוב ביותר שנמצא על סדר יומי מאז הודעתי על כניסה לחיים הציבוריים והתמודדתי על נשיאות לשכת רואי החשבון בישראל. הוא החזון, הוא הדרך, הוא העתיד של כולנו. כל בר דעת יודע שבשביל שמעמד המקצוע שלנו יהיה במקום הראוי לו – בקדמת הבמה של המגזר העסקי בישראל, אנו צריכים לשכה חזקה, שהכוח נמצא בידי כלל חבריה ולא בידי קבוצה מצומצמת.
לכן בקדנציה הראשונה שלי כנשיא לשכת רואי החשבון, הובלתי את המעבר לבחירות דיגיטליות בין חברות וחברי הלשכה לוועד ולנשיאות. כעת, אנחנו עתידים להשלים את המהלך עם הסרת מגבלת קדנציות, שהוא הלכה למעשה מימוש של עקרונות הדמוקרטיה המהותית, כאשר המטרה היא להשאיר בידי חברי הלשכה, ובידיהם בלבד, את הכוח והחופש לבחור את ההנהגה כהבנתם, פעם בשלוש שנים.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- "הסיבה שהנגיד לא הוריד ריבית היא פוליטית, הוא רוצה שהממשלה תקצץ בהוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדוע מדובר במהלך דמוקרטי וכל כך חשוב? מכיוון שהבחירה אם להישאר עם ההנהגה באשר היא, תהיה אך ורק בידי החברות והחברים בכל שלוש שנים. במסגרת התהליך, ההכרעה עוברת אך ורק לכלל החברים, כמקובל בלשכות המקבילות כמו לשכת עורכי הדין ולשכת יועצי המס, ואנו מחסלים בעצם את ההצבעה המיושנת בקלפיות והבחירה של ההנהגה בידי קומץ עסקנים.
