אירופה מדשדשת: יצרניות כלי הרכב סובלות מירידות
הבורסות האירופאיות פתחו את יום המסחר השלישי בשבוע מהוססות ומדשדשות במקום. יצרניות כלי הרכב כמו דיימלר קרייזלר למשל סובלות מירידות שערים, לאחר שענקית הרכב, פורד חתכה את תחזיות הרווח עבור 2005, זו הפעם השניה מאז אפריל. קטליזטור שלילי מתקבל גם מצדן של מניות סקטור האנרגיה, כשברקע נרשמה אתמול רגיעה בזירת הזהב השחור.
בפרנקפורט, פתח הדאקס בעליה מזערית של 0.04% לרמה של 4,610.55 נקודות. בלונדון נסחר הפוטסי בירידה מזערית של 0.04% לרמה של 5,080 נקודות. הקאק הפריזאינסחר בעליה קלה של 0.14% לרמה של 4,222.72 נקודות.
ענקית כלי הרכב האמריקנית, פורד הודיעה אתמול, כי הרווח למניה ב-2005 כולה יגיע ל-1-1.25 דולר למניה, להוציא הוצאות חד פעמיות, לעומת תחזיתה הקודמת לרווח של 1.25-1.5 דולר למניה. החברה הודיעה עוד, כי בכוונתה לצמצם כ-5% מהוצאות השכרבצפון אמריקה בשל מכירות חלשות באזור.
מניות דיימלר קרייזלר מגיבות להודעה בירידה של 0.9%. מניות יצרנית מכוניות היוקרה, ב.מ.וו מחליקות ב-0.2% ומניותיה של פולקסווגן, הגדולה ביבשת האירופאית, נסוגות ב-0.3%.
כאמור, עומדות במרכז המסחר ביבשת גם היום מניות סקטור האנרגיה. לשם שינוי, על רקע ירידת מחירי הנפט, ולא על רקע עלייתם. החוזים על מחירה של חבית נפט גולמי שבו להסחר אתמול מתחת לרף של 59 דולר לחבית ובעקבות כך, מאבדת חברת BP 0.7% מערך מנייתה וטוטאל משילה מעליה 0.5%.
גם מניותיה של ענקית הסלולאר, חברת נוקיה, מושכות את תשומת הלב הבוקר. הן עולות ב0.7%, לאחר שהאנליסטים של UBS העלו את ההמלצה עבורן לרמת "קניה" מרמת "ניטראלי", כשהם צופים ירידה בסיכון העסקי ואפשרות לרכישה חוזרת שתבצע החברה בעתיד הקרוב. את מחיר היעד למניה העלו ב-UBS ב-21% לגובה של 17 אירו.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
