אדנים: ריבית המשכנתאות תחל בקרוב בזחילה מעלה

לדברי מנכ"ל הבנק, השינוי במגמה נובע בעיקרו מעלייה צפוייה במחירי המקורות הכספיים המשמשים למתן הלוואות משכנתא - עלייה שמקורה בשינויים בתשואת האג"ח הממשלתיות
דרור איטח |

לאחר תקופה ארוכה בה פחת ברציפות שיעור הריבית למשכנתאות והגיע לרמת שפל שאינה זכורה בשוק מזה כעשור, מתרבים הסימנים לכך שמגמה זו תשתנה בקרוב. לדברי מנכ"ל בנק אדנים למשכנתאות, עו"ד יונתן הולצר, הריבית על המשכנתאות לא תמשיך לרדת עוד, אל מעבר לנקודה אליה הגיעה ותחל בקרוב בזחילה מעלה:

"מחצית השנה הראשונה של 2005 אופיינה בעודף ביקוש לאג"ח ממשלתי שנבע בעיקרו מצמצום ההנפקות ע"י הממשלה. הדבר הביא לירידת התשואה באיגרות אלו ולהפחתת ריבית חדה בשוק המשכנתאות. המחצית השנייה של השנה מתאפיינת עם זאת בהיקפי פעילות נורמליים בשוק האג"ח ואיזון בין היצע לביקוש. במצב זה, ניתן להניח כי הריבית לא תמשיך לרדת עוד, מעבר לנקודה אליה הגיעה".

לדברי הולצר, השינוי במגמה נובע בעיקרו מעלייה צפוייה במחירי המקורות הכספיים המשמשים למתן הלוואות משכנתא - עלייה שמקורה בראש ובראשונה משינויים בתשואת האג"ח הממשלתיות. בחודש יוני, נרשמה ירידה במחירי האג"ח הצמוד מסוג גליל לתקופת פדיון ארוכה, כך נסחר אג"ח לתקופת פדיון של 19 שנה במחיר של 104.3 בתחילת החודש ומחירו פחת ל-102.9 כיום. התשואה לאגרת חוב זו עלתה בכ-0.15%.

הולצר מוסיף ומציין כי פער הריביות בין ישראל וארה"ב ממשיך להצטמצם כאשר הריבית בישראל נותרת יציבה ברמתה הנמוכה הנוכחית בחודשים האחרונים ואילו הריבית בארה"ב מוסיפה לעלות כמעט בכל חודש: "במצב זה, רבים מן המשקיעים יעדיפו להצמיד כספם לדולר בעל רמת הסיכון הנמוך ובמיוחד לאור פרסום של אינדיקטורים חיוביים באשר למשק האמריקאי. גם המפקידים מצפים להעלאת הריבית ולכן בוחרים בהשקעות קצרות טווח על פני הפקדת כספים לתקופה ארוכה ושוק המשכנתאות עצמו מגיב כבר עתה לשנויים הצפויים".

"בימים האחרונים ניכרת כבר מגמה של העלאת ריבית בבנקים למשכנתאות, התייקרות המאפיינת בעיקר את שיעורי הריבית הניתנים לתקופות בינוניות וארוכות של מעל 15 שנה בריבית הקבועה צמודת המדד", אומר הולצר. "מיחזורי המשכנתאות הקיימות הפכו לחלק בלתי נפרד מן הפעילות של הבנקים למשכנתאות בחודשים האחרונים, מאז העצימה הפחתת הריבית.

הולצר צופה כי המגמה תואץ עוד יותר וגם לווים אשר 'ישבו על הגדר' וחיכו להפחתה נוספת או אחרים אשר התמהמהו ימהרו ויקפצו על לתוך חלון ההזדמנויות שנוצר בשוק המשכנתאות ונראה עתה כאילו עומד הוא להיסגר".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון

אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.

בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.

אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?

על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.

גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.

בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.

עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןעמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטן

הרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור

דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח בריאות

אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.

מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.


הציבור משלם יותר 

אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר

מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".

ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.