שירות חדשני: סמנכ"ל כספים ליומיים בחודש

למעלה מ-80% מהעסקים בישראל הם קטנים ובינוניים, בלנל ייעוץ עסקי מציעים להם סמנכ"ל כספים לתקופות קצובות בזמן שייתן להם את הייעוץ המעולה לו זוכות הפירמות הגדולות
מדור פרסומי |

לנל ייעוץ עסקי, השיקה שרות חדש לעסקים קטנים ובינוניים. סמנכ"ל כספים במשרה חלקית. כידוע, למעלה מ-80% מכלל העסקים במשק הנם עסקים קטנים ובינוניים, ובלנל ייעוץ עסקי גילו כי במקרים רבים, דווקא עסק קטן או בינוני אשר יש לו פוטנציאל צמיחה גדול - זקוק לייעוץ וליווי פיננסי עסקי צמוד, שיבטיח מיצוי פוטנציאל הצמיחה. אך הפרדוקס הוא שעסק כזה, חסר אמצעים להעסיק אדם בכיר ומנוסה שיסייע לו להמריא.

המציאות מוכיחה כי ברוב המקרים, רק חברות שהפכו להיות גדולות, מעסיקות סמנכ"ל כספים בעלות חודשית של עשרות אלפי שקלים, אשר מאפשר לחברה את הניהול הפיננסי הנכון וגיוס המשאבים הדרושים לפיתוח העסקי.

"המצב מגיע לפעמים לכדי אבסורד", אומר רואה חשבון לנל, "חברות רווחיות, עם מודל עסקי מנצח, נקלעות למצוקות קשות של תזרים מזומנים המאיים על קיומן. תכנון חכם של גיוסי ההון וניהול תזרים המזומנים יכול היה למנוע חלק גדול מהקשיים של החברות הללו".

במקרים אחרים מוצאים חברות המגלגלות מאות ואף מיליוני שקלים בחודש, כאשר אין בידי החברה כלים למדוד את הביצועים העסקיים שלה באופן שוטף.

עסק הרוצה להצליח במציאות התחרותית של היום חייב לוודא את קיומם של המנגנונים הניהוליים הבאים:

* תכנון המימון ובניה נכונה של מימון לטווח קצר וארוך.

* גיוס המימון הנדרש בעלויות סבירות תוך מתן בטחונות סבירים התואמים את הפעילות העסקית של החברה.

* מיפוי של הסיכונים העסקיים הקיימים בשטחי הפעילות השונים של החברה.

* נוהל תכנון מסודר הכולל תקציב ותחזיות.

* מערכת מדידת ביצועים עסקיים הכוללת מעקב אחר מדדי הצלחה, תוך בדיקה מתמדת של הרווחיות.

* תוכנית עסקית מסודרת המשמשת בסיס לפעילות החברה, ומנגנון לבדיקת כדאיות עסקאות שעולות על הפרק.

* מערכת כספים המנהלת באופן מסודר את הפעילות העסקית ומכינה דוחות ניהוליים באופן שוטף.

השרות אותו השיקה לנל ייעוץ עסקי בא לסייע לעסק הקטן והבינוני להשתמש בכלים לניהול עסקי שהיו עד היום בהישג ידם של החברות הגדולות. ניצול הכלים הללו מגדיל את סיכויי ההצלחה של העסק. השרות מאפשר גם לעסק קטן ובינוני, לקבל סמנכ"ל כספים מנוסה, ליום, יומיים, שלושה או אף לחודש.

השרות כולל:

* טיפול בכל צרכי המימון של העסק, תכנון, גיוס כסף מבנקים, קרנות ומשקיעים וניהול תזרים מזומנים.

* ניתוח סיכונים עסקיים וגיבוש המלצות להקטנת הסיכונים

מדידת ביצועים עסקיים על ידי מעקב אחר מדדי הצלחה.

* בדיקת רווחיות וגיבוש שיטות לשיפור הרווחיות הכנת תקציב לפעילות העסקית לתכנון ומעקב.

* בדיקת כדאיות כלכלית לכל רעיון עסקי שעולה פיקוח על מערכת הכספים והנהלת החשבונות של העסק.

על מנת להבטיח רמת שרות גבוהה, מעסיק המשרד יועצים בעלי ניסיון עסקי רב, ובכלל זה, רואי חשבון ששימשו בתפקידי מנכ"ל וסמנכ"ל כספים, בוגרי מנהל עסקים עם ניסיון של שנים בייעוץ וליווי עסקים ובנקאים אשר שרתו את המערכת הבנקאית שנים רבות ומכירים אותה מבפנים.

לדוגמא, גיוס אשראי בנקאי ללקוח, נעשה על ידי בנקאי של המשרד, שמבין מצד אחד את המערכת הבנקאית על בוריה ומצד שני את צרכי הלקוח. למרבית הפליאה, למרות שאנו משיגים ללקוח תנאים טובים על חשבון הבנק, הוא במקרים רבים מעדיף שעומד מולו אדם המבין גם את צרכי המערכת הבנקאית ומונע מהלקוח "לעשות שטויות". הבנקים גם שמחים לראות כי יועץ עסקי מלווה את החברה ומסייע לה להצליח.

לחץ כאן לפרטים נוספים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)
פרשנות

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות

רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות 

מנדי הניג |

בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.  

 הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים

הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.

המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק. 


ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד.  הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין  והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד. 

אלעד מקדסי. מנכ"ל משרד התקשורת. קרדיט: שלומי יוסףאלעד מקדסי. מנכ"ל משרד התקשורת. קרדיט: שלומי יוסף
כנס ביזפורטל

מנכ"ל משרד התקשורת: "95% ממשקי הבית בישראל כבר נגישים לסיבים אופטיים"

בשיחה עם ביזפורטל, אלעד מקדסי מציין כי ההשקעה האדירה בתשתיות, כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות - היא שאפשרה את ההישג, ומבהיר: "הביקוש למידע יגדל פי ארבע עד 2030, ואנחנו נערכים לסגור את רשתות הנחושת ולעבור לעידן הסיבים במלואו"

צלי אהרון |


במסגרת ועידת התשתיות של ביזפורטל, שוחחנו עם מנכ"ל משרד התקשורת, אלעד מקדסי, על המעמד של עולם התקשורת כתשתית לאומית קריטית ועל האתגרים שמחכים לנו בשנים הקרובות. מקדסי הציג תמונת מצב די מרשימה: שאמר כי כבר כיום, 95% ממשקי הבית בישראל נגישים לסיבים אופטיים - נתון חריג גם בהשוואה עולמית, ואת זה הוא מסביר הודות להשקעות עתק של כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות.

לדבריו, המשמעות רחבה הרבה יותר מאינטרנט מהיר בבית: תקשורת מתקדמת היא הבסיס לכלכלה מודרנית, החל מעבודה מרחוק ועד לצמצום פערים בין מרכז לפריפריה. מקדסי הזהיר כי עד שנת 2030 יזנק הביקוש למידע פי ארבע, ולכן נדרש להיערכות מיידית - לרבות סגירה הדרגתית של רשתות הנחושת הישנות ומעבר מלא לעידן הסיבים.

בשיחה שקיימנו הוא התייחס גם לתפקיד הקריטי של תקשורת בשעת חירום, להסרת חסמים בתחום חוות השרתים, למעמדה של ישראל כצומת תעבורת נתונים בינלאומית, וגם לסוגיות בוערות כמו ההפרדה המבנית בבזק וצפיפות אנטנות הסלולר.


איך אתה רואה את התקשורת כתשתית לאומית, ועד כמה היא קריטית בעיני הממשלה?

"בלי תקשורת אין משק מתקדם. זה לא רק שירותי גלישה – אלא היכולת לעבוד מהבית, לצמצם פערים בין מרכז לפריפריה, ולהבטיח צמיחה במשק מודרני. גם בהיבט הביטחוני מדובר בתשתית קריטית: מערכות מתקדמות רבות, שנראות במבט ראשון ביטחוניות בלבד, מבוססות בפועל על רשתות תקשורת. בשנתיים האחרונות ההיבט החירומי היה במוקד העבודה שלנו, ואנחנו פועלים כל הזמן מול גורמי הביטחון כדי להבטיח יציבות ועמידות של המערכות".

באילו הישגים מרכזיים אתה גאה, ומה עוד דורש שיפור?

"אני מחלק את זה לשני עולמות – תקשורת נייחת וניידת. בעולם הנייח, ההישג הגדול הוא פריסת הסיבים: כבר היום 95% ממשקי הבית נגישים לסיבים, וזה נתון חריג גם בקנה מידה עולמי. מדובר בהשקעות עתק של כ־10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות. המטרה הבאה היא לא רק להסתפק בפריסת סיב אחד לכל בית, אלא להבטיח תחרות וריבוי תשתיות. לכן הפחתנו משמעותית את מחירי הגישה לתעלות, ואנחנו מקדמים מתווה לסגירת רשתות הנחושת – צעד שדוחף את כל השוק לעבור במהירות לעידן הסיבים".

מה התחזית שלכם לביקוש למידע בשנים הקרובות?