דן פרג'ס ינסה להציל את נור מקרופרינטרס

ינסה לגייס 10 מיליון ד' עד סוף השנה. התנה זאת בוויתור הבנקים על הדרישות עד אז, שטר של מיליון דולר ל-5 שנים ותנאים זהים בבנקים לאלה של עסקת אינספייר
שי פאוזנר |

לאחר שבימים האחרונים הופצו בשוק ההון שמועות על מותה הקרוב של נור מקרופרינרס מדווח היום דן פרג'ס, בעל 28% ממניות ממנה על כוונתו לגייס לחברה 10 מיליון דולר עד 31.12.05, במקום ההשקעה של חברת "אינספייר". נזכיר כי בעניין אינספייר כי ההשקעה שלה בוטלה בסוף השבוע שעבר, בעקבות הודעה של אבי ורטהיים.

החברה נמצאת הבוקר במצב סופני - לאחר ביטול השקעות צפויות בה. בהודעה ששלח פרג'ס מארה"ב הוא הגדיר את הכרזת ורטהיים לבטל ההשקעה בחברה כ"התנתהגות שעוד לא נשמע כמותה בשוק ההון" ודרש שהנהלת נור תדרוש מורטהיים הסברים על התנהגותו, המעמידה את קיום החברה בסכנה.

פרג'ס מסר: "בשבועות האחרונים הכריז אבי ורטהיים, CEO של אינספייר, מספר רב של פעמים, על כוונתו לסגור את הסכם ההשקעה בחברה בתוך זמן קצר. הוא חזר על דבריו אלו גם בתערוכת דפוס דיגיטלי בגרמניה שנערכה לאחרונה. עוד לא נשמע על סוג התנהגות כזה, שמסכן חברה".

פרג'ס הודיע לבעלי התפקידים בנור, כי הוא מתגייס מיידית להצלת החברה ולמנוע פיטורי 400 עובדים. לצורך כך הוא מעמיד השקעה מיידית של מיליון דולר במניות החברה והפעלת מאמצים לגיוס 9 מיליון דולר נוספים עד סוף דצמבר 2005, וזאת במטרה להשלים את הסכום אותו היה אמור ורטהיים להשקיע. אולם היקף החובות של החברה גדול הרבה יותר ואף נאמד בימים האחרונים על ידי הבנקים בכ-200 מיליון שקל. בסוף השבוע לאחר היוודע ביטול ההשקעה בה צנחה המניה של נור ב-61%.

פרג'ס מתנה את השקעתו המיידית בחברה בשלושה תנאים: א. הבנקים יסכימו לוותר על דרישותיהם מהחברה עד 31 לדצמבר השנה. ב. עם גיוס 9 מיליון דולר נוספים יסכימו הבנקים הבנקים להעניק לחברה תנאים זהים לאלו שהסכימו להעניק לה במסגרת עסקת אינספייר. ג. החבר התקצה לפרג'ס שטר הלואה המירה, על סך מיליון דולר, עם מועד פירעון של חמש שנים מעתה.

דן פרג'ס סבור, שהבנקים יכולים לקבלתא הצעתו ללא שום בעייה, שכן החברה סיימה רבעון בו הכניסה 25 מיליון דולר ושמרה על רווחיות. "נור משלמת את כל חובותיה, מתפתחת ועשויה לסיים את השנה עם תוצאות טובות", הוא אומר.

פרג'ס מוסיף: "בשנה האחרונה הייתי בקשר עם גורמים פיננסיים רציניים, שמאמינים בחברה והביעו עניין בהשקעה בה. אני לא חושב שתהיה בעייה לגייס את 9 מיליון הדולא הנותרים עד סוף השנה. לצערי, דחיתי הצעה של חברה ציבורית גדולה, אשר רצתה לרכוש חלק ניכר מהמניות שלי בנור תמורת סכום נכבד, אך נמנעתי מהסכם עימם, משום שהאמנתי שורטהיים יעמוד בהבטחותיו."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

טקס מסירת אור איתן לצה"ל, צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחוןטקס מסירת אור איתן לצה"ל, צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

אור איתן נכנסת לשירות: צה"ל קיבל לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים

מערכת "אור איתן" פותחה במפא"ת במשרד הביטחון, בהובלת רפאל ובשיתוף אלביט, וצפויה להשתלב במערך ההגנה הרב-שכבתי של צה"ל

מנדי הניג |

אחרי שנים של פיתוח, ניסויים והתאמות מבצעיות, צה"ל מקבל לידיו לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים. משרד הביטחון וחברת רפאל מסרו הבוקר את מערכת "אור איתן" (Iron Beam) הראשונה, בטקס רשמי שנערך במתקן רפאל, במעמד שר הביטחון ישראל כ"ץ ובכירי מערכת הביטחון. במערכת רואים במהלך צעד נוסף בבניית שכבת הגנה משלימה, שמיועדת להתמודד עם איומים זולים ורבים במספר, ובעיקר לשנות את משוואת העלות של ההגנה האווירית.

במשרד הביטחון מדגישים כי "אור איתן" תשתלב בחיל האוויר כחלק מהמערך הרב-שכבתי, לצד כיפת ברזל, קלע דוד וחץ. בשלב זה, המערכת מיועדת בעיקר להתמודדות עם רקטות קצרות טווח, פצמ"רים וכלי טיס בלתי מאוישים, איומים שמאפיינים את הזירות הקרובות לישראל. לא מדובר עדיין במענה לטילים בליסטיים ארוכי טווח, אך במערכת הביטחון מבהירים כי הפיתוח לא נעצר כאן, וכבר מתבצעת עבודה על יכולות מתקדמות נוספות.

המערכת עברה סדרת ניסויים נרחבת והוכיחה יכולת יירוט בפועל של מגוון איומים. הניסויים כללו תרחישים מבצעיים שונים, והם היוו תנאי מרכזי לפני ההחלטה להעביר את המערכת לשימוש מבצעי בצה"ל.

יירוט בעלות שולית נמוכה 

אחד האלמנטים המרכזיים שמבדילים את "אור איתן" ממערכות יירוט קודמות הוא ההיבט הכלכלי. בניגוד למיירטים מבוססי טילים, שבהם כל יירוט כרוך בעלות גבוהה, מערכת הלייזר פועלת בעלות שולית נמוכה במיוחד לכל הפעלה. במשרד הביטחון מציינים כי השילוב בין מקור לייזר מתקדם למכוון אלקטרו־אופטי ייעודי מאפשר דיוק גבוה, טווח פעולה משופר ויעילות מבצעית, בלי תלות במלאי מיירטים יקרים.

המשמעות היא לא רק שיפור ביכולת ההגנה, אלא גם שינוי באופן שבו ניתן להתמודד עם מתקפות רוויות, שבהן נדרש מספר גדול של יירוטים בזמן קצר. עבור מערכת הביטחון, מדובר בכלי שמרחיב את סל האפשרויות, גם מבצעית וגם תקציבית, ומוסיף שכבה נוספת לאסטרטגיית ההגנה האווירית של ישראל.


"היום, ה-28 בדצמבר שנת 2025, החל עידן הלייזר הביטחוני בעולם"