Network Appliance רכשה את דקראו ב-272 מיליון ד'

דקראו היא שחקנית בולטת בשוק אבטחת האחסון, שמציעה פתרונות אבטחת נתונים שנותנים מענה למגוון צרכים של חברות וארגונים ממשלתיים
שי פאוזנר |

חברת Network Appliance, חברה מובילה בתחום פתרונות אחסון מתקדמים ברשת, הודיעה היום שהיא חתמה על הסכם סופי לרכישת Decru (דקראו), חברה בבעלות פרטית שמשרדיה ברדווד סיטי, קליפורניה, בעבור כ-272 מליון דולר במזומן ומניות.

Decru היא מובילת שוק בתחום אבטחת אחסון, שמציעה פתרונות אבטחת נתונים שנותנים מענה למגוון צרכים של חברות וארגונים ממשלתיים, לרבות ציות רגולטורי, פרטיות, קונסולידציה מאובטחת ומיקור חוץ. מכשירי Decru DataFort מגינים על ליבת רשת האחסון על-ידי החדרת שכבה של הצפנה חסינה, דרישות אימות, בקרות גישה ומידור, וכל זאת בצורה חלקה לגמרי.

"בעידן שבו מידע הוא נכס יקר והאיומים על המידע הזה הולכים ומתרבים, הצפנה היא רכיב מפתח בכל תשתית נתונים", אומר דן וורמנהובן, מנכ"ל Network Appliance. לדבריו, "כל התקלות שפורסמו לאחרונה מצביעות על כך שחברות וארגונים ממשלתיים צריכים להגן בצורה יעילה יותר על נתונים רגישים של העסק, העובדים, השותפים, הלקוחות ועל מידע מודיעיני".

Decru ביססה את עצמה כמובילה בתחום אבטחת הנתונים כבר בראשית דרכה. השתיים מוסרות כי השילוב של Decru עם NetApp מחזק את אפשרויות אבטחת המידע של החברה, ומעניק ללקוחות הזדמנות לרכוש את מוצרי Decru מתוך בטחון שהם יוכלו לקבל את התמיכה, השירות והחידושים התמידיים שמייחדים את NetApp בתחום ניהול הנתונים.

בשנה האחרונה שיתפו NetApp ו-Decru פעולה וסיפקו הרבה מאוד פתרונות משותפים שמטרתם לעזור לחברות ולארגונים ממשלתיים מסוימים לאבטח את המידע שלהם ולציית לאינספור התקנות שנכנסו לתוקף לאחרונה. הפתרונות האלה משלבים את הפתרונות של Decru DataFort עם פתרונות האחסון של NetApp. אבל פתרונות Decru DataFort אינם מוגבלים לאחסון של NetApp בלבד, ולמעשה אפשר להטמיע אותם בצורה שקופה במגוון רחב של מערכות אחסון של ספקים ב-NAS, DAS, SAN, iSCSI ואפילו בסביבות של גיבוי על קלטות.

הטמעת מוצרי Decru אינה מחייבת לבצע שינויים בשרתים, בשולחנות עבודה, ביישומים או בזרימת העבודה של המשתמשים, ולכן הלקוחות יכולים להטמיע את הפתרונות של Decru בתשתיות הקיימות שלהם בצורה פשוטה ומהירה. הפתרונות של Decru מספקים הצפנה במהירויות של כבלים, ומאפשרים הגנה מקסימלית ללא התפשרות בביצועים. בנוסף, בניגוד לחומות הגנה (firewalls) ואבטחת רשת שמגנות על היקף הרשת ועל "נתונים בתנועה", מערכות Decru מגינות על "נתונים ברגיעה" מאחורי אותן חומות הגנה, באותם מקומות שמחקרי ה-FBI מראים שבהם מתרחשות כ-80% מכל הפריצות.

מבחינת Network Appliance, רכישת Decru מגדילה את מגוון פתרונות אבטחת הנתונים המרשים גם כך של החברה, ובהם מערכות NearStore לגיבוי ושחזור דיסקים, מספר תוכנות SnapSuite להעתקת, שיקוף (mirroring) ושחזור נתונים, מערכות NetCache ותוכנות הקשורות אליהן להגנה מפני התקפות ווירוסים שמגיעים מהאינטרנט, ו- LockVault שעוזרת לספק את הבסיס הטכנולוגי לשמירה על הנתונים.

רכישה זו גם משלימה רכישה נוספת של NetApp שבוצעה לאחרונה, של חברת Alacritus, ומרחיבה את יכולתה של החברה לספק פתרונות אבטחת נתונים מתקדמים לאחסון בכונן הקשיח כמו גם לסביבות של קלטות וקלטות וירטואליות.

לבסוף, ביחד עם Decru, NetApp ממשיכה להרחיב את יכולתה לאבטח מערכות אחסון הטרוגניות של ספקיות צד שלישי במגזר אחסון הנתונים. בדיוק כפי שמערכות V-Series של NetApp שעברו לאחרונה שיפורים מדמות מגוון מערכות אחסון, כן המערכות של Decru ו-NetApp מסוגלות להגן על מידע שמאוחסן בדיסק ובמערכות מבוססות קלטות של צד שלישי.

NetApp ו-Decru עובדות יחד מאז ינואר 2004 כדי לספק פתרונות ללקוחות מתחום ההשקעות, הבריאות, המוליכים למחצה, התוכנה והממשלה. ב-7 ביוני, Decru ו-NetApp הודיעו ביחד על פלטפורמה שלמה ומשולבת לעיבוד ואחסון בטוחים של נתוני כרטיסי אשראי בהתאם לתקני האבטחה של ויזה ומאסטרקארד (PCI).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |


קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

 

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.