איש החודש של Bizportal במאי: אילן בן דב
אנו ב-Bizportal ממשיכים במסורת החדשה שלנו ובוחרים שוב את איש או אשת החודש שלנו בכלכלה הישראלית. אנשי החודש של Bizpportal נבחרים על פי הפרמטר של היקף ההשפעה שלהם על חיינו, ואו על שוק ההון והכלכלה הישראלית, על פי היקף החשיפה לה יזכו מעשיהם ואו על פי השורה תחתונה - ההצלחה הכלכלית-עסקית שיביאו לארגון פעולות שהם ביצעו.
לא אוהב תיווך. איש העסקים, אילן בן דב, איש החודש של Bizportal בחודש מאי, לא אוהב מתווכים. החודש הוא ניער את עולם הפרסום והמדיה בישראל בהחלטה תקדימית, במיוחד בעבור מי שמנהל חברה שהיא צרכנית פרסום לא קטנה - סאני, יבואנית מכשירי הסלולר של סאמסונג בישראל.
בן דב נפרד ממשרד הפרסום ראובני פרידן שטיפל בסאמסונג סלולר, ואמר לשלום לבאומן-בר-ריבנאי שטיפל בתקציבי רשת דינאמיקה. הוא בחר ללכת ישירות על עוגת הפרסום שלו. ביי ביי סופרווייזר, הלו אינהאוס, או כמאמר השיר "כל מה שאתה יכול לעשות, אני יכול לעשות יותר טוב". המהלך של בן דב היכה גלים בברנז'ה המקומית ובעיקר עורר את השאלה - האם יהיה אפקט שרשרת. אם אילן כן, נוחי לא?
ימים יגידו אם המהלך של בן דב, בו הוא עשוי לבחור ולהשתמש בפרילנסרים מתחום השיווק, בכדי לייצר בעבורו את הפרסומות החדשות והמשך הליך המיתוג של סאני ורשת דינמיקה, יהיה מהלך מוצלח ורווחי. התקציב המדובר בתקשורת שעוזב את ענף הפרסום הוא של חמישה מיליוני דולרים. סכום לא פעוט שיכול לשפר את התוצאות בשורה התחתונה של החברה שברשותו, אם ינוהל כהלכה. כלומר, ביצירתיות ובמעוף.
על דבר אחד אין עוררין, במהלך הנועז שביצע בן דב הוא מבדל עצמו כחלוץ בזירה העסקית ואת תוצאת מבחן האפקטיביות יכריעו כבר הצרכנים. את המדיה אמורה לרכוש סאני באמצעות חברת המדיה של משרד הפרסום יורו ת"א, וכעת נשאלת השאלה מי מחזיק יותר אצבעות למי - מנהלי חברות במדד ת"א 100 שרוצים אולי בהצלחתו של בן דב, בכדי להסביר לדירקטוריון בחברה שכדאי להם לקחת לעצמם עוד נתחים מעוגת הפרסום, או מנהלי הפרסום מהברנז'ה שלא יאהבו לשמוע בפגישות עם ההנהלות של החברות, "ראיתם מה אילן עשה?". הם עשויים לחשוש מתגובת שרשרת בזירה העסקית הקטנה והעמוסה לעייפה.
.jpg "ביטוח לאומי")
ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון
אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?
ביטוח לאומי לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.
בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.
אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?
על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.
גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.
- הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
- עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.
מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
האם אתם יותר מהממוצע, או מתחת לממוצע?
דוח של בנק ישראל שפורסם בשבוע שעבר על ההתחייבויות של הציבור הישראלי נותן לנו נתונים מעניינים. רוב ההתחייבויות שלנו הן למשכנתאות, סדר גודל של 620 מיליארד שקל, ועם חובות נוספים אנחנו בחוב כולל של כ-880 מיליארד שקל. בואו נניח שהדוח לא כולל את כל החובות כי יש גם הלוואות משפחתיות ונוספות. נניח שהחוב הכולל של הציבור הוא טריליון שקל.
טריליון שקל נשמע הרבה מאוד, אבל כשמחלקים את זה לנפש - 10 מיליון איש , מקבלים שהחוב לכל אדם הוא כ-100 אלף שקל. אם נתייחס למשפחה עם 2 ילדים נקבל שיש לה חוב של 400 אלף שקל. זה ממוצע וכמו שאתם יודעים, ממוצע זה עניין בעייתי. לדוגמה - זוג צעיר שלוקח משכנתא בהיקף של 1-1.5 מיליון שקל ואפילו יותר, עמוס בחובות - הרבה יותר מהממוצע. מצד שני, יש משפחות רבות אחרי 20-30 שנה של משכנתא שאין להם חוב גדול.
למשפחה ממוצעת יש חוב של 400 אלף שקל, וזה הגיוני כי משפחה ממוצעת היא לא זוג צעיר והיא גם לא סוג בפנסיה, היא זוג בגילאי 45-50 בערך, ובמצב כזה המשכנתא כבר נמוכה, היא בישורת האחרונה שלה, אצל חלק כבר נסגרה.
התחלנו בחוב, אבל יש לנו יותר נכסים. יש דירה, רכב ויש נכסים פיננסים. נתחיל בדירה - דירה ממוצעת בישראל שווה כ-2.3 מיליון שקל. אנחנו מתייחסים כאן לממוצע, אז זו הדירה שיש למשפחה שהגדרנו - 4 נפשות (2 ילדים) וחוב של 400 אלף שקל. הדירה בניכוי החוב שרובו משכנתא - כ-1.9 מיליון שקל.
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יש גם רכבים. מסתבר שזה לא משמעותי להון הכולל. יש מעל 4 מיליון רכבים, שזה בממוצע 0.4 רכב לאיש, למשפחה כ-1.6 רכבים. נניח שמדובר ברכבים עם וותק של 6-7 שנות וותק ונניח בשמרנות שיש עליהם עוד חוב, נקבל אולי 100 אלף שקל שווי נטו של רכבים. אנחנו בסיכום ביניים של 2 מיליון שקל - הון ממוצע למשפחה בלי הנכסים הפיננסים. וכאן מגיעה ההפתעה הגדולה.
