איש החודש של Bizportal במאי: אילן בן דב
אנו ב-Bizportal ממשיכים במסורת החדשה שלנו ובוחרים שוב את איש או אשת החודש שלנו בכלכלה הישראלית. אנשי החודש של Bizpportal נבחרים על פי הפרמטר של היקף ההשפעה שלהם על חיינו, ואו על שוק ההון והכלכלה הישראלית, על פי היקף החשיפה לה יזכו מעשיהם ואו על פי השורה תחתונה - ההצלחה הכלכלית-עסקית שיביאו לארגון פעולות שהם ביצעו.
לא אוהב תיווך. איש העסקים, אילן בן דב, איש החודש של Bizportal בחודש מאי, לא אוהב מתווכים. החודש הוא ניער את עולם הפרסום והמדיה בישראל בהחלטה תקדימית, במיוחד בעבור מי שמנהל חברה שהיא צרכנית פרסום לא קטנה - סאני, יבואנית מכשירי הסלולר של סאמסונג בישראל.
בן דב נפרד ממשרד הפרסום ראובני פרידן שטיפל בסאמסונג סלולר, ואמר לשלום לבאומן-בר-ריבנאי שטיפל בתקציבי רשת דינאמיקה. הוא בחר ללכת ישירות על עוגת הפרסום שלו. ביי ביי סופרווייזר, הלו אינהאוס, או כמאמר השיר "כל מה שאתה יכול לעשות, אני יכול לעשות יותר טוב". המהלך של בן דב היכה גלים בברנז'ה המקומית ובעיקר עורר את השאלה - האם יהיה אפקט שרשרת. אם אילן כן, נוחי לא?
ימים יגידו אם המהלך של בן דב, בו הוא עשוי לבחור ולהשתמש בפרילנסרים מתחום השיווק, בכדי לייצר בעבורו את הפרסומות החדשות והמשך הליך המיתוג של סאני ורשת דינמיקה, יהיה מהלך מוצלח ורווחי. התקציב המדובר בתקשורת שעוזב את ענף הפרסום הוא של חמישה מיליוני דולרים. סכום לא פעוט שיכול לשפר את התוצאות בשורה התחתונה של החברה שברשותו, אם ינוהל כהלכה. כלומר, ביצירתיות ובמעוף.
על דבר אחד אין עוררין, במהלך הנועז שביצע בן דב הוא מבדל עצמו כחלוץ בזירה העסקית ואת תוצאת מבחן האפקטיביות יכריעו כבר הצרכנים. את המדיה אמורה לרכוש סאני באמצעות חברת המדיה של משרד הפרסום יורו ת"א, וכעת נשאלת השאלה מי מחזיק יותר אצבעות למי - מנהלי חברות במדד ת"א 100 שרוצים אולי בהצלחתו של בן דב, בכדי להסביר לדירקטוריון בחברה שכדאי להם לקחת לעצמם עוד נתחים מעוגת הפרסום, או מנהלי הפרסום מהברנז'ה שלא יאהבו לשמוע בפגישות עם ההנהלות של החברות, "ראיתם מה אילן עשה?". הם עשויים לחשוש מתגובת שרשרת בזירה העסקית הקטנה והעמוסה לעייפה.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
