הגדלת חלקו של המעביד בתשלום דמי פגיעה
ביום 5.5.2005 פרסם המוסד לביטוח לאומי הודעה בענין הגדלת חלק המעביד בדמי פגיעה לנפגעי עבודה ותנאים לקבלת אישור לתשלום דמי ביטוח (נפגעי עבודה) מופחתים. להלן עיקרי ההודעה.
הגדלת חלק המעביד בדמי פגיעה
בעקבות תיקון סעיף 94(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - החוק), הוגדלה תקופת הזכאות הראשונה בדמי פגיעה שעל חשבון המעסיק, מ-9 ימים ל -12 יום (להלן – התיקון). התיקון בוצע בחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005.
מעסיק מורשה על פי תקנה 22 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד-1954 (להלן - תקנה 22) חייב בתשלום דמי פגיעה בעד 12 ימים ראשונים ואינו זכאי להחזר.
תקנה 22 קובעת כי המוסד לביטוח לאומי רשאי להרשות למעביד, בתנאים מסוימים, לשלם בשמו דמי פגיעה לעובדיו.
במקרה בו חלה תקנה 22, ישולמו דמי הפגיעה על ידי המעביד במועדים בהם הוא נוהג לשלם שכר לעובדיו והמוסד לביטוח לאומי יחזיר לו את הסכומים שהוא שילם, לאחר שהמציא הוכחות על התשלום. מעביד כאמור יהיה זכאי לעמלה בשיעור של 2.5% מדמי הפגיעה ששולמו על ידיו בשם המוסד לביטוח לאומי.
התיקון יחול על תאונות עבודה שאירעו ביום 1.4.2005 ואילך, ובמחלות מקצוע, בתביעה שתוגש ממועד זה ואילך.
בתקופת הביניים, עד להתאמת המערכת הממוחשבת לתיקון, יחויב המעסיק בהחזר בעד 9 ימים, ועם התאמת המערכת תישלח הודעת חיוב מעודכנת.
אישור להפחתת דמי ביטוח נפגעי עבודה
סעיף 343 לחוק מאפשר למעביד לקבל אישור שר הרווחה, לשלם דמי ביטוח מופחתים לענף נפגעי עבודה. בתמורה, המעסיק מתחייב לשלם שכר לעובד שנפגע בעבודה, בעד הזמן שבעדו מגיעים לו דמי פגיעה (על פי תעודה רפואית ולתקופה מירבית של 91 יום).
התנאים לקבלת אישור לתשלום דמי ביטוח מופחתים הם:
א. המעביד מעסיק לפחות 500 עובדים.
ב. הוא חייב בתוקף חוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, לשלם לעובדים שכר בעד הזמן שבעדו משתלמים דמי פגיעה בעבודה, והשכר אינו קטן מדמי הפגיעה המגיעים לעובד שנפגע, לו שולמו ישירות למבוטח.
יודגש שמעביד שיאושר, לא יחויב בהחזר דמי הפגיעה בגין 12 יום ראשונים (שישולמו על ידי המעסיק), אך גם לא יוחזרו לו דמי הפגיעה שישלם בעד תקופת הזכאות לדמי פגיעה בהתאם לתעודות אי כושר.
מעסיק, הממלא אחר התנאים לעיל, רשאי להגיש בקשה למוסד לביטוח לאומי לקבלת האישור האמור.
את הבקשה יש להפנות לאגף ביטוח נפגעי עבודה, במשרד הראשי, שדרות ויצמן 13, ירושלים 91909. לבקשה יש לצרף העתק מהסכם העבודה, המעיד על חובת המעסיק לשלם שכר בעד התקופה שבעדה מגיעים דמי פגיעה.

מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
האם אתם יותר מהממוצע, או מתחת לממוצע?
דוח של בנק ישראל שפורסם בשבוע שעבר על ההתחייבויות של הציבור הישראלי נותן לנו נתונים מעניינים. רוב ההתחייבויות שלנו הן למשכנתאות, סדר גודל של 620 מיליארד שקל, ועם חובות נוספים אנחנו בחוב כולל של כ-880 מיליארד שקל. בואו נניח שהדוח לא כולל את כל החובות כי יש גם הלוואות משפחתיות ונוספות. נניח שהחוב הכולל של הציבור הוא טריליון שקל.
טריליון שקל נשמע הרבה מאוד, אבל כשמחלקים את זה לנפש - 10 מיליון איש , מקבלים שהחוב לכל אדם הוא כ-100 אלף שקל. אם נתייחס למשפחה עם 2 ילדים נקבל שיש לה חוב של 400 אלף שקל. זה ממוצע וכמו שאתם יודעים, ממוצע זה עניין בעייתי. לדוגמה - זוג צעיר שלוקח משכנתא בהיקף של 1-1.5 מיליון שקל ואפילו יותר, עמוס בחובות - הרבה יותר מהממוצע. מצד שני, יש משפחות רבות אחרי 20-30 שנה של משכנתא שאין להם חוב גדול.
למשפחה ממוצעת יש חוב של 400 אלף שקל, וזה הגיוני כי משפחה ממוצעת היא לא זוג צעיר והיא גם לא סוג בפנסיה, היא זוג בגילאי 45-50 בערך, ובמצב כזה המשכנתא כבר נמוכה, היא בישורת האחרונה שלה, אצל חלק כבר נסגרה.
התחלנו בחוב, אבל יש לנו יותר נכסים. יש דירה, רכב ויש נכסים פיננסים. נתחיל בדירה - דירה ממוצעת בישראל שווה כ-2.3 מיליון שקל. אנחנו מתייחסים כאן לממוצע, אז זו הדירה שיש למשפחה שהגדרנו - 4 נפשות (2 ילדים) וחוב של 400 אלף שקל. הדירה בניכוי החוב שרובו משכנתא - כ-1.9 מיליון שקל.
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יש גם רכבים. מסתבר שזה לא משמעותי להון הכולל. יש מעל 4 מיליון רכבים, שזה בממוצע 0.4 רכב לאיש, למשפחה כ-1.6 רכבים. נניח שמדובר ברכבים עם וותק של 6-7 שנות וותק ונניח בשמרנות שיש עליהם עוד חוב, נקבל אולי 100 אלף שקל שווי נטו של רכבים. אנחנו בסיכום ביניים של 2 מיליון שקל - הון ממוצע למשפחה בלי הנכסים הפיננסים. וכאן מגיעה ההפתעה הגדולה.

רשת הכושר הבינלאומית Barry's נוחתת בישראל - האם הולמס פלייס צריכה לחשוש?
רשת האימונים שכבשה את העולם מגיעה לתל אביב עם חדרים אדומים, מוזיקה רועשת ומיליוני דולרים
שוק הכושר הישראלי, שנשלט עד כה על ידי רשתות מקומיות בראשותה של הולמס פלייס, עומד בפני שינוי. רשת Barry's האמריקנית, המפורסמת באימוני HIIT האינטנסיביים שלה ובחדרים האדומים, מתכננת כניסה רשמית לשוק הישראלי במהלך השנים הקרובות.
לפי מידע שהגיע לביזפורטל, מתנהלים כעת מגעים מתקדמים לפתיחת הסניף הראשון באזור תל אביב, במסגרת השקעה הנאמדת במיליוני דולרים. זהו צעד נוסף במסע ההתרחבות הגלובלית של הרשת, שמעוניינת לתפוס חלק מהשוק הישראלי הצומח בקצב של 5-7 אחוזים בשנה.
מהמלחמה לכושר: העסקה שלא נעצרה
ההכרזה על הכניסה לישראל נעשתה כבר ב-2023, כאשר קבוצת בטש (The Betesh Group) זכתה בזכויות הפיתוח והזיכיון לרשת בישראל. למרות האתגרים הביטחוניים שהתעוררו עם המלחמה בעזה והמתיחות האזורית, קבוצת בטש מתכוונת להתקדם עם הפרויקט.
Barry's אינה רק רשת כושר נוספת - היא סוג של תופעה. מאז הקמתה בלוס אנג'לס ב-1998 על ידי המאמן בארי ג'יי, הרשת פיתחה מתכון ייחודי שמשלב אימוני HIIT (אימוני אינטרוולים בעצימות גבוהה). המאפיין המובהק ביותר של Barry's הוא "החדר האדום"' אולפן כושר חשוך המואר בתאורה אדומה דרמטית, בליווי מוזיקה בעוצמה גבוהה הנבחרת בקפידה. כל אימון נמשך כ-50 דקות ומשלב ריצה על הליכונים עם תרגילי כוח, במטרה לשרוף כמות קלוריות משמעותית ולשפר את הסיבולת הלבבית-ריאתית בזמן קצר יחסית.
- מניית חברת ציוד הכושר שמזנקת אחרי הדוחות
- פלוטון קופצת ב-4% - למה בבנק אוף אמריקה נתנו לה המלצת קנייה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגישה האישית היא חלק מרכזי בפילוסופיה של Barry's. מאמנים מוסמכים מתאימים את האימון לרמת הכושר של כל משתתף, והכיתות מתעדכנות מדי שבוע כדי לשמור על עניין ומוטיבציה גבוהים. לצד האימונים, הסניפים כוללים בר לשייקים, חנות ציוד ספורט ושיתופי פעולה עם מותגים יוקרתיים כמו לולולמון.