לין: המודל הישראלי עבר מהפך כלכלי בשנים האחרונות

נשיא איגוד לשכות המסחר ציין בפני חברי ארגון יורו-מד, כי את מירב ההשקעות שביצע האחוד האירופאי במדינות הארגון ריכזה ישראל (45%) ב-2003, עם השקעה זרה של 3.8 מיליארד ד'
שרות Bizportal |

"המשק הישראלי הינו דוגמה מצוינת כיצד ניתן למנף יתרונות יחסיים לבניית כלכלה יציבה. המודל הישראלי עבר מהפך כלכלי בשנים האחרונות, כתוצאה מפתיחת המשק לתחרות, מזרימת השקעות זרות ומרפורמות במדיניות הכלכלית, בהן צמצום ההוצאה הציבורית, ביטול מונופולים ושינוים דרסטיים במערכת המס".

כך אומר היום נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, בכנס ארגון היורו-מד ברומא, בנושא שיתופי פעולה כלכליים והזדמנויות עסקיות בישראל. ארגון היורו-מד, נוסד בשנת 1998 במטרה לפתוח דיאלוג כלכלי בין גופים כלכליים דומיננטיים מהאיחוד האירופי ומאגן הים התיכון.

לין הוסיף כי אחד הכלים החשובים ביותר לפיתוח האזור הינן ההשקעות הזרות. לין הסתמך בדבריו על נתוני האיחוד האירופי לפיהם, זרימת ההשקעות הזרות הישירות מהאיחוד האירופי לארצות המזרח התיכון עלתה בכ-62% משנת 1998 לשנת 2003, מ-5.2 מיליארד דולר ל-8.4 מיליארד דולר.

לדברי לין, מתוך סה"כ ההשקעות הזרות הישירות בשנת 2003 למדינות הארגון, כ-45% הגיעו לישראל, 27% למרוקו, 7.6% לאלג'יריה וכ-7% לטוניסיה.

לין אמר בכנס כי על כל מדינות האזור להניח למחלוקות הפוליטיות. "רק כך נוכל לנצל את הפוטנציאל הטמון באזור ולהפוך את המזרח התיכון לאחד הגושים הכלכליים החזקים בעולם".

בנוסף אמר לין, כי שתי המדינות בהם חל הגידול המשמעותי ביותר הינן ישראל ומרוקו. בישראל, ההשקעות הזרות מהאיחוד האירופי עלו מ-1.8 מיליארד דולר ל-3.7 מיליארד דולר, גידול של 98%. ואילו במרוקו, חל גידול מדהים מ-400 מיליון דולר ל-2.2 מיליארד דולר.

נשיא לשכות המסחר הסביר עוד כי הפוטנציאל למשיכת השקעות זרות נקבע עפ"י ארבעה מרכיבים עיקריים: מצב השוק, כח אדם, משק חופשי ומערכת מס. "למדינות המזרח התיכון יש כ"א ושווקים, אך חלקן הגדול צריכות לשפר באופן ניכר את מערכת המס ולהמשיך לפעול לכיוון כלכלה חופשית".

ארגון היורו-מד כולל כ-25 מדינות, ביניהן צרפת, מצרים, קפריסין, איטליה, ירדן, לבנון, סוריה, תוניסיה, מלטה, פורטוגל ועוד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.