וול סטריט אדומה: סינרון קופצת ב-5.8%
בוול סטריט מתחזקת המגמה השלילית, המסחר נפתח בדשדוש סביב רמות הפתיחה ובשעה האחרונה מסתמנת מגמה ברורה של ירידות. ברקע, לא יפורסמו היום נתוני מאקרו, אך מה שכן דווח היום זה ידיעה מהוול סטריט ג'ורנל על מספר עסקאות של תאגידי ענק אמרקיניים, דיווח זה עשוי לרומם את מצב רוחם של הסוחרים בבורסות התפוח הגדול ואולי יוביל לתיקון.
מדד הנאסד"ק 100 מאבד 0.14% לרמה של 2,068 נקודות. מדד הדאו ג'ונס יורד ב-0.16% לרמה של 10,444 נקודות, ומדד ה-s&p500 משיל 0.19% לרמה של 1,193 נקודות. בזירת הנפט, נסחרים החוזים על מחירה של חבית נפט למסירה ביולי בירידה של 0.7% סביב 54.65 דולר - רמות מדאיגות למדי שנראה בשעה זו כי המשקיעים מצליחים להדחיק את קיומן.
במרכז המסחר
אג'ילנט טכנולוג'יס (A) עתידה למכור לדברי הוול סטריט ג'ורנל את חטיבת מוצרי הסמיקונדקטור שלה בעסקה שהיקפה עשוי לנוע בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר. מניות החברה עולות ב-2.7%.
עוד דיווח המגזין, כי אי-טרייד פיננשיאל (ET) העלתה את הצעתה לרכישת אמריטרייד הולדינגס (AMTD) במהלך שעשוי לבלום את הצעת המתחרה TD וואטרהאוס. מניות אי-טרייד עולות ב-0.73% ואלו של אמריטרייד מוסיפות 1%.
פרסום נוסף העלה את האפשרות, כי פרולוג'יס (PLD) תרכוש את קטלוס דיבלופמנט (CDX) בעסקת נדל"ן שהיקפה עשוי להגיע ל-3.6 מיליארד דולר במזומן ובמניות. מניות קטלוס ממריאות ב-13.17% ואלו מניות פרולוג'יס נופלות בשעה זו ב-2.56%.
מניות אפל קומפיוטרס (AAPL) יודות בשעה האחרונה ב-1.5%. שברקע, פרסומים, כי החברה הכינה בסוף השבוע את הודעתה על מעבר לשימוש בשבבים של אינטל במחשבי המקינטוש שלה. ההודעה מותירה את מניות IBM (שסימולה כשמה) עם ירידה של 1%, ומניות פריסקייל סמיקונדקטור (FSL) צוללות ב-3.33%, נזכיר, שפריסקייל סמיקונדקטור, היתה זו שסיפקה עד כה את השבבים לאפל.
ובישראליות: טבע טבע ושוב טבע
אזהרת הרווח של טבע הגיעה סוף סוף למבחן השוק האמיתי והמשקיעים שולחים אותה דרומה ב-3%, במחזור ער למדי ביחס לדקות הראשונות של פתיחה של כ-228.8 מיליון דולר. החברה הזהירה אתמול (א'), כי תפחית כ-4 סנט מהרווח הנקי ברבעון השני, לאחר שבית המשפט המחוזי של צפון אילינוי, ארה"ב הוציא צו מניעה זמני נגד הגרסה הגינרית של טבליות הקלריטרומיצין של טבע. מדובר בתרופה בעלת מכירות שנתיות של כ-284 מיליון דולר.
טבע נסחרת גם על רקע הנמכת התחזיות עבורה על ידי הבנקים להשקעות מריל לינץ' ו-CSFB. האנליסטים של שני מוסדות אלו בחרו שלא לשנות את ההמלצה עבור טבע או את מחיר היעד שלה ופשוט הנמיכו את תחזיות הרווח שלה לשנה הקרובה ב-4 סנט למניה.
מניות סינרון מזנקות ב-5.8% במחזור של 25.6 מיליון דולר, ברקע, שוק המכשירים לטיפולים אסתטיים, סינרון והמתחרה-Thermage האמריקאית, החליטו לסיים את התביעות ההדדיות להפרת פטנטים, אשר הגישו אחת כנגד השנייה בשנה האחרונה.
בנוסף סוכם שסינרון תפצה את Thermage בסכום שלא נמסר לפרסום.
מניות ריטליקס יורדות בשעה האחרונה ב-0.76%. חברת סטור-נקסט מקבוצת ריטליקס, המספקת שירותי מידע ומסחר אלקטרוני לענף הקמעונאות בישראל, החלה לשווק "כספות מידע" (Vaults), המאפשרות העברה וקבלה של מידע בין ארגונים על גבי רשת האינטרנט, ללא סכנה של זליגת מידע. במסגרת ההסכם תשווק סטור-נקסט את כספות המידע המקוונות של חברת סייבר-ארק הישראלית בשוק הקמעונאות בארץ. הכספות נועדו לאפשר העברת מידע מאובטח גם לספקים, בנקים, חברות אשראי וכד'. מניות ריטליקס עשויות להגיב לידיעה.
מניו אלביט מערכות עולות ב-1%, זאת לאחר שהחברה עתידה לקבל הזמנה לייצור קסדות מחברת בואינג באמצעות חברת הבת VSI, המוחזקת במשותף על ידה ועל ידי רוקוול קולינס האמריקנית. ההערכות בשקו הן כי חלקה של אלביט מערכות יגיע לכמחצית מההזמנה כלומר לכ-40 מיליון דולר.
עוד נציין, כי אלביט עסוקה בימים אלו בהצגת תא טייס וירטואלי בסלון האוירי בפריז. המיצג תוכנן והופק במיוחד עבור החברה התערוכה, על פי רעיון מקורי של החברה, שאף הגנה עליו על ידי פטנט. הוא מיועד להקנות למבקרים חוויית טיסה תוך יצירת חוויה מדמה מציאות בדיוק מרבי.
מניות ליפמן מטפסות אף הם ב-1%, לאחר שהודיעה, כי מערכות של חברת דיון הנמצאת בבעלותה, תצגנה יכולות של תקשורת אלחוטית מסוג GPRS. בימים אלה נסחרת ליפמן בשווי שוק ה-21 בגובהו בבורסה, הוא מקנה לה מקום אפשראי ברשימת מדד ת"א 25, לקראת חתימת הדירוג לחצי השנה הבאה ב-15 ביוני.
ורינט מוסיפה 0.65%, החברה מציעה לחברות תשתית כלי לניהול צמחיה פותח בשיתוף עם חברת הייעוץ CNUC ועם חברת אנפוריון, ומהווה למעשה את המערכת הממוחשבת הראשונה בשוק הצמחיה הצומחת בתוך פרוייקטי תשתית.
מניות ECI נסחרות בירידה של 1%, למרות שהודיעה היום, כי ספקית התקשורת האמריקנית, Centennial Communications בחרה ב-DAX All-Band שלה לשימוש בטכנולוגית ה-T::DAX, אשר תאפשר להעביר אלפי קווים המספקים שירותי קול ונתונים אלחוטיים.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
