ויריאנט מציעה לחברות תשתית כלי לניהול צמחיה

פותח בשיתוף עם חברת הייעוץ CNUC ועם חברת אנפוריון, ומהווה למעשה את המערכת הממוחשבת הראשונה בשוק הצמחיה הצומחת בתוך פרוייקטי תשתית
שי פאוזנר |

ויריאנט, המתמחה בפיתוח מוצרים לניהול יעיל של ספקי שירות ניידים בשטח (מהנדסי וטכנאי שירות), הכריזה על מוצר ה-eVMS, פתרון לניהול צמחייה עבור חברות המספקות תשתיות ציבוריות. הפתרון פותח בשיתוף עם חברת הייעוץ CNUC ועם חברת אנפוריון, ומהווה למעשה את המערכת הממוחשבת הראשונה בשוק אשר מספקת לחברות תשתית את הכלים הנחוצים לניהול צמחייה בסביבת מתקני תשתית (UVM).

eVMS מבוסס על טכנולוגיית ViryaNet Service Hub והוא יושק במהלך הרבעון השלישי של 2005.

ניהול צמחייה הסמוכה למתקני תשתית הפך לנושא בעל חשיבות גדולה עבור חברות המספקות שירותי תשתית (מים, גז ובעיקר חשמל). אחד הגורמים לכך היא הפסקת החשמל הגדולה שקרתה באוגוסט 2003, במהלכה נמנעה אספקת חשמל לכחמישים מיליון לקוחות באונטריו קנדה ובצפון מזרח ארה"ב. נמצא כי בין הסיבות להפסקת החשמל הגדולה היה טיפול לקוי בצמחייה המצויה מסביב למתקני תשתית, ואי גיזום עצים אשר פגע באספקת חשמל סדירה. גופי הפיקוח והתקנות הרגולאטוריות מקפידים כיום ביתר חומרה בנושא ניהול הצמחייה בסביבת מתקני תשתית.

eVMS, תוכנן בידי מומחים בתחום התשתיות והינו בקשה תלויה ועומדת בפני משרד הפטנטים. הפתרון מספק את התמיכה והכלים הנחוצים לחברות תשתית ליצירת, תכנון, ביצוע, פיקוח ודיווח, של כל ההיבטים הקשורים לתוכניות ופעילויות ניהול צמחייה בסביבת מתקני תשתית. פעילויות מסוג זה עשויות לכלול הכנת מצאי צמחייה, בניית סדרי עדיפויות לגיזום עצים ושיבוץ המשאבים (כוח אדם וציוד) לביצוע מטלות אלו.

באמצעות שילוב בין הפתרונות מסחר אלקטרוני ולניהול צוותי עבודה ניידים, יחד עם מקצוענותם של המומחים המובילים בתעשייה בתחום UVM, מספק eVMS את רמת האוטומציה הנחוצה למענה לאתגרים של ניהול הצמחייה. ה-eVMS מתחיל במודל של הצמחייה הסמוכה למתקני תשתית והפצה. eVMS מספק יכולת בניית ביקורת וביקורת מקדימה נטולות ניירת, וניהול צוותי גיזום. כמו כן, מטפל הפתרון בתכנון מסלולים ואופטימיזציה של העבודה, גם בסביבה ניידת נטולת ניירת לשפור היעילות. בסיום העבודה, מעדכן eVMS את מצאי העצים בבסיס הנתונים ומעבד את רשימת המטלות לביצוע על פי אופי ההתקשרות הספציפית של חברת התשתיות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחור נוסע באיילון עם רכב פתוח, נוצר באמצעות AIבחור נוסע באיילון עם רכב פתוח, נוצר באמצעות AI

מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם

האם אתם יותר מהממוצע, או מתחת לממוצע?  

מנדי הניג |

דוח של בנק ישראל שפורסם בשבוע שעבר על ההתחייבויות של הציבור הישראלי נותן לנו נתונים מעניינים. רוב ההתחייבויות שלנו הן למשכנתאות, סדר גודל של 620 מיליארד שקל, ועם חובות נוספים אנחנו בחוב כולל של כ-880 מיליארד שקל. בואו נניח שהדוח לא כולל את כל החובות כי יש גם הלוואות משפחתיות ונוספות. נניח שהחוב הכולל של הציבור הוא טריליון שקל.

טריליון שקל נשמע הרבה מאוד, אבל כשמחלקים את זה לנפש - 10 מיליון איש , מקבלים שהחוב לכל אדם הוא כ-100 אלף שקל. אם נתייחס למשפחה עם 2 ילדים נקבל שיש לה חוב של 400 אלף שקל. זה ממוצע וכמו שאתם יודעים, ממוצע זה עניין בעייתי. לדוגמה - זוג צעיר שלוקח משכנתא בהיקף של 1-1.5 מיליון שקל ואפילו יותר, עמוס בחובות - הרבה יותר מהממוצע. מצד שני, יש משפחות רבות אחרי 20-30 שנה של משכנתא שאין להם חוב גדול. 

למשפחה ממוצעת יש חוב של 400 אלף שקל, וזה הגיוני כי משפחה ממוצעת היא לא זוג צעיר והיא גם לא סוג בפנסיה, היא זוג בגילאי 45-50 בערך, ובמצב כזה המשכנתא כבר נמוכה, היא בישורת האחרונה שלה, אצל חלק כבר נסגרה. 

התחלנו בחוב, אבל יש לנו יותר נכסים. יש דירה, רכב ויש נכסים פיננסים. נתחיל בדירה - דירה ממוצעת בישראל שווה כ-2.3 מיליון שקל. אנחנו מתייחסים כאן לממוצע, אז זו הדירה שיש למשפחה שהגדרנו - 4 נפשות (2 ילדים) וחוב של 400 אלף שקל. הדירה בניכוי החוב שרובו משכנתא - כ-1.9 מיליון שקל. 

יש גם רכבים. מסתבר שזה לא משמעותי להון הכולל. יש מעל 4 מיליון רכבים, שזה בממוצע 0.4 רכב לאיש, למשפחה כ-1.6 רכבים. נניח שמדובר ברכבים עם וותק של 6-7 שנות וותק ונניח בשמרנות שיש עליהם עוד חוב, נקבל אולי 100 אלף שקל שווי נטו של רכבים. אנחנו בסיכום ביניים של 2 מיליון שקל - הון ממוצע למשפחה בלי הנכסים הפיננסים. וכאן מגיעה ההפתעה הגדולה.

פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?

נערך למכור את  SFR Business כדי להוריד חובות של קבוצת אלטיס; גם הוט על המדף; אך מצד שני הוא מתעניין בידיעות אחרונות ואתרי תוכן נוספים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

בעוד אימפריית התקשורת שבראשה עומד פטריק דרהי ניצלה בזכות הסדר חוב, הוא ממשיך להשקיע ולהתרחב בישראל דרך הקמת והרחבת  i24news. על הכוונת שני אתרי תוכן - בחדרי חרדים וסרוגים, אבל המו"מ החשוב באמת הוא על רכישת ידיעות אחרונות. היו בעבר שיחות בין דרהי ומוזס, ויש גם כעת שיחות, אם כי, לא ברור באיזה שלבים הם נמצאים. 

הכוונה של דרהי היא להפוך את הפעילות המקומית לאימפריה תקשורתית, אך כל זה קורה כשאלטיס הענקית שהיתה חברת תקשורת עם זרועות במספר מדינות באירופה, בעיקר בצרפת למעשה קרסה, והדבר היחיד שהציל אותה היה הסדר חוב עם מחזיקי החוב במקביל לוויתור על מיליארדים רבים. דרהי נשאר בעל השליטה (בארץ זה לא היה עובד - ראו מקרה נוחי דנקנר), וכך הצליח להציל את הונו שמוערך בכ-8 מיליארד דולר שאומנם נחתם בחצי ועדיין מדובר כמובן על הון נכבד. 

כעת מתברר שהוא נערך למכירת חברת התקשורת SFR,שהיא חברה מרכזית בסל של אלטיס, במטרה להוריד תא היקף החובות.מדובר בזרוע הפעילות הארגונית של החברה, המציעה שירותי תקשורת, ענן וסייבר ללקוחות עסקיים. החטיבה עשויה להימכר בכמה מיליארדי אירו, עם עניין מצד מתחרות כמו Bouygues ו־Iliad, לצד קרנות פרייבט אקוויטי. העסקה הפוטנציאלית מצטרפת לשורה של מהלכים שמוביל דרהי במטרה להנזיל חלקים מנכסיו, על רקע חובות עתק שנצברו בעקבות שנים של רכישות אגרסיביות במינוף גבוה.

SFR היא חברת התקשורת השנייה בגודלה בצרפת, אחרי Orange. חטיבת SFR Business נחשבת לנכס אסטרטגי, כיוון שהיא מחזיקה בלקוחות עסקיים גדולים ומספקת שירותים מתקדמים בעלי שולי רווח גבוהים יחסית. עבור מתחרותיה הקטנות יותר, החטיבה הזו היא הזדמנות להתרחב ולסגור פער מול Orange. 

 כמו כן, דרהי נערך למכירת הוט שהיא גם חלק מקבוצת אלטיס. אז איך זה קורה שאלטיס פושטת רגל שהוא לא מזרים כסף לחברה ונשאר בעל השליטה בה? קוראים לזה מינוף. דרהי לקח הלוואות גדולות ולא הצליח להחזירם. היופי בעולם העסקים שהוא לא צריך להחזיר אותן באופן אישי כי אלו הלוואות של החברות בקבוצה.