ריטליקס תלחם בסוסים: סטור נקסט תמכור Vaults
חברת סטור-נקסט מקבוצת ריטליקס, המספקת שירותי מידע ומסחר אלקטרוני לענף הקמעונאות בישראל, החלה לשווק "כספות מידע" (Vaults), המאפשרות העברה וקבלה של מידע בין ארגונים על גבי רשת האינטרנט, ללא סכנה של זליגת מידע. במסגרת ההסכם תשווק סטור-נקסט את כספות המידע המקוונות של חברת סייבר-ארק הישראלית בשוק הקמעונאות בארץ. הכספות נועדו לאפשר העברת מידע מאובטח גם לספקים, בנקים, חברות אשראי וכד'.
נזכיר, כי שותפיה של ריטליקס בסטור-נקסט הם: החברה המרכזית למשקאות קלים (קוקה-קולה ישראל), תשלובת ישראכרט וקבוצת דיסקונט השקעות.
בענף הקמעונאות בארץ, המתאפיין בתחרותיות גבוהה סביב נושאי תמחור, מבצעים וספקים, עלולה זליגת מידע למתחרים לעלות לחברה בהפסדים ניכרים ובאובדן נתח שוק. כיום נחלקים בתי העסק בענף הקימעונאות לכאלו שאין ברשותם אמצעי בטוח להעברת מידע עסקי, והם נאלצים להשתמש בניירת או בדיסקטים ולהעבירם באמצעות שליחים או דואר, ולכאלו המשתמשים בקווי תקשורת שעלותם גבוהה ושאינם מקושרים לרשת האינטרנט. סטור-נקסט תשלב את כספות המידע בשאר שירותי המידע שהיא מספקת ללקוחותיה הכוללים את רשתות השיווק הגדולות בענף המזון, מאות קמעונאים פרטיים וכ-600 ספקי מזון ומוצרי צריכה. הלקוחות שמעוניינים בכספת מידע יוכלו לרכוש ולהתקין כספת מידע פרטית במערכת המחשב הארגונית שלהם, או להשתמש בכספות המותקנות באתר המחשוב המוגן של סטור-נקסט, תמורת דמי שימוש חודשיים.
את הכספת הוירטואלית פיתחה חברת סייבר-ארק הישראלית, והיא מספקת פתרון מלא לבידוד מידע רגיש בארגון ולשיתוף מידע מאובטח עם שותפים עסקיים, סניפים מרוחקים ולקוחות עסקיים. מוסדות וארגונים עסקיים רבים, ובהם הבנקים, חברות האשראי ומשרדי ממשלה - מציעים כבר היום לתקשר איתם באמצעות כספות מידע מאובטחות לצורך העברת מסמכים עסקיים, דפי חשבון, חוזים, הצעות למכרזים ומידע חסוי אחר.
יורם שגיא, מנכ"ל סטור-נקסט, אמר: "חברות וארגונים בישראל מבינים יותר ויותר את הצורך בכלים לשיתוף מידע דרך האינטרנט, כדי לייעל את העבודה ולהפחית את העלויות. סטור-נקסט פועלת זה חמש שנים בתחום ה-B2B בישראל, ואנו שמחים לחבור לסייבר-ארק כדי לספק ללקוחותינו שירות מועיל נוסף, שמאפשר להם להחליף מידע בצורה מאובטחת ונוחה".
גדעון פלאי, סמנכ"ל מכירות אזורי בסייבר-ארק, אמר: "סטור-נקסט היא שותפה טבעית לשיווק כספות המידע של סייבר-ארק בשוק הקמעונאות הישראלי, בזכות החיבור שלה למאות רשתות מזון, קמעונאים וספקים ובזכות הניסיון הטכנולוגי שלה כספקית שירותי מידע ומסחר אלקטרוני. השילוב בין המודל הפשוט והנוח ליישום של סייבר-ארק לבין יכולת התמיכה המקומית של סטור-נקסט יניב תועלת רבה לכלל הגופים העסקיים בענף המזון ומוצרי הצריכה בישראל".

מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
האם אתם יותר מהממוצע, או מתחת לממוצע?
דוח של בנק ישראל שפורסם בשבוע שעבר על ההתחייבויות של הציבור הישראלי נותן לנו נתונים מעניינים. רוב ההתחייבויות שלנו הן למשכנתאות, סדר גודל של 620 מיליארד שקל, ועם חובות נוספים אנחנו בחוב כולל של כ-880 מיליארד שקל. בואו נניח שהדוח לא כולל את כל החובות כי יש גם הלוואות משפחתיות ונוספות. נניח שהחוב הכולל של הציבור הוא טריליון שקל.
טריליון שקל נשמע הרבה מאוד, אבל כשמחלקים את זה לנפש - 10 מיליון איש , מקבלים שהחוב לכל אדם הוא כ-100 אלף שקל. אם נתייחס למשפחה עם 2 ילדים נקבל שיש לה חוב של 400 אלף שקל. זה ממוצע וכמו שאתם יודעים, ממוצע זה עניין בעייתי. לדוגמה - זוג צעיר שלוקח משכנתא בהיקף של 1-1.5 מיליון שקל ואפילו יותר, עמוס בחובות - הרבה יותר מהממוצע. מצד שני, יש משפחות רבות אחרי 20-30 שנה של משכנתא שאין להם חוב גדול.
למשפחה ממוצעת יש חוב של 400 אלף שקל, וזה הגיוני כי משפחה ממוצעת היא לא זוג צעיר והיא גם לא סוג בפנסיה, היא זוג בגילאי 45-50 בערך, ובמצב כזה המשכנתא כבר נמוכה, היא בישורת האחרונה שלה, אצל חלק כבר נסגרה.
התחלנו בחוב, אבל יש לנו יותר נכסים. יש דירה, רכב ויש נכסים פיננסים. נתחיל בדירה - דירה ממוצעת בישראל שווה כ-2.3 מיליון שקל. אנחנו מתייחסים כאן לממוצע, אז זו הדירה שיש למשפחה שהגדרנו - 4 נפשות (2 ילדים) וחוב של 400 אלף שקל. הדירה בניכוי החוב שרובו משכנתא - כ-1.9 מיליון שקל.
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יש גם רכבים. מסתבר שזה לא משמעותי להון הכולל. יש מעל 4 מיליון רכבים, שזה בממוצע 0.4 רכב לאיש, למשפחה כ-1.6 רכבים. נניח שמדובר ברכבים עם וותק של 6-7 שנות וותק ונניח בשמרנות שיש עליהם עוד חוב, נקבל אולי 100 אלף שקל שווי נטו של רכבים. אנחנו בסיכום ביניים של 2 מיליון שקל - הון ממוצע למשפחה בלי הנכסים הפיננסים. וכאן מגיעה ההפתעה הגדולה.
"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?
רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?
התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש.
תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור.
בשורה התחתונה, רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים.
כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות?
העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.
- רומן זדורוב יקבל מהמדינה פיצוי של 17 מיליון שקל
- רומן זדורוב למשטרה: החזירו לי את טבעת הנישואין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.