חממת מעיין השקיעה 2.5 מיליון ש' ב-Genesis-OS
חממת מעיין הודיעה על השקעה של כ- 2.5 מליון שקלים בחרת Genesis-OS, המפתחת מערכת הפעלה למערכות לוגיות אלקטרוניות משובצות FPGA - רכיב חומרה מתכנת (Field Programmable Gate Arrays) המיזם קיבל את אישור המדען הראשי לפעול במסגרת החממה הטכנולוגית מעיין.
חממת מעיין, שהופרטה לפני כשנתיים, משקיעה במיזמים בשלבים ראשונים בתחומי טכנולוגיית המידע והרפואה. מעיין תשקיע ב-Genesis-OS השקעה המיועדת לפיתוח מערכת הפעלה לחומרה ? ניהול רכיבי FPGA
לדברי צביקה בן פורת, מנכ"ל חממת מעיין, "החברות המייצרות רכיבים אלו יגלו עניין רב בייעול ובהגברת השימוש ברכיבים, וכן בהגדלת חלקם בשוק על חשבון רכיבים ייעודיים ללא יכולת תכנות ASICs. אחד השווקים הרלוונטים ביותר הינו שוק התקשורת המתאפיין במספר קונפיגורציות גדול ומהווה כ-50% מסך שוק ה- FPGA". בן פורת הוסיף, כי הלקוחות הפוטנציאלים עשויים להיות כל משתמשי רכיבי ה-FPGA, חברות המפתחות מערכות מורכבות משובצות רכיבי חומרה, מפתחי מערכות המצריכות גמישות למערכת לכל אורך חיי המוצר וחברות המפתחות אפליקציות מורכבות או חברות המפתחות מערכות מחשב ונתקלות בחסם עליון של יכולת המעבד ורוצים להעביר לחומרה חלק ממשימות התוכנה.
כיום אין בנמצא מערכת הפעלה לרכיבים מסוג זה, דבר המגביל את השימוש בהם, את גודלם וביצועיהם, ופיתוחה מהווה פיתרון חשוב עבור מפתחים רבים. השוק למערכת ההפעלה המוצעת נגזר מן השוק הכללי של רכיבי מתכנתים ב- FPGAs, משוק ה-ASIC ובהמשך גם משוק ה-Full custom. שוק ה FPGA עמד בשנת 2004 על 3 מיליארד דולר מכירות בשנה וצפוי לפי הערכותData Quest Gartner , לגדול בשיעור שנתי של 20% בשנה.
הממציא והיזם , מיכאל זילברשלג, אמר כי פיתוח מערכת ההפעלה ל FPGAיאפשר דרכים חדשות לשימוש ברכיבים אלו ביתר קלות ולשילובם במערכות זמן אמת. ניתן יהיה לבנות מערכות מורכבות יותר, בעלות ביצועים משופרים וגמישים תוך קיצור time to market, נצילות גבוהה של הרכיבים ואפשרות לייצר רכיבים מתכנתים גדולים יותר מאלו הקיימים היום. כמו כן, שימוש ברכיבי FPGA בצרוף מערכת ההפעלה המוצעת, יאפשר שימוש מוגבר בהאצת חומרה, ושינוי קונפיגורציה ו-upgrade לפרוטוקול חדש ויהווה פלטפורמה שתאפשר חיבוריות בין פרוטוקולים מבוססי IP-Core.
אודות מעיין
חברת מעיין מנהלת חממה טכנולוגית מופרטת המשקיעה במיזמים בשלבים ראשונים בתחומי טכנולוגיות המידע והרפואה. מעיין פועלת בשיתוף עם קרן הון הסיכון אינפיניטי, ובעליה הם: ליאון רקנאטי, ד"ר ישראל יובל, א.מ.ת. מחשוב ופרטנר 500. בחממת 'מעיין' פועלות כיום שמונה חברות שהחלו לפעול לאחר הפרטת החממה.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
