נדחתה בקשת רשות ערעור בשאלה שאינה משפטית

רע"א 9347/03 מבני עופרים בע"מ נ. מנהל מס רכוש אזור המרכז המשיב הוציא למבקשת שומת מס רכוש לשנת 1997 בגין מקרקעין בצפון מערב גבעת שמואל, באזור בו מקימה המבקשת שכונת מגורים (להלן - המקרקעין). תחילה קבע המשיב את שוויים של המקרקעין ל-2,500 ₪ למ"ר. על הודעה זו הוגשה השגה והיא נדחתה. על ההחלטה בהשגה הוגש ערר וועדת הערר הפחיתה את השומה ב-25%. המבקשת הגישה ערעור על החלטת ועדת הערר וטענה כי החלטת הועדה לא היתה מנומקת דיה וכי הועדה לא התייחסה לדרך החישוב בחוות דעת שמאי מטעם המבקשת בה נאמד שווי הקרקע בסכום נמוך בהרבה מכפי שנקבע בהחלטה. בדיון בבית המשפט המחוזי הסכימו הצדדים להחזרת הענין לועדת הערר לצורך בחינה מחודשת של הענין ומתן החלטה מנומקת. ביום 13.10.2002 ניתנה החלטה חדשה ובה נקבע שווי הקרקע לסכום של 1,413 ₪ למ"ר. על החלטה זו ערערה המבקשת לבית המשפט המחוזי ופסק דינו מהווה נושא בקשת רשות ערעור זו. בפני בית המשפט המחוזי טענה המבקשת, בין היתר, את הטענות הבאות: - הפרוטוקולים של דיוני הועדה נערכו בכתב יד לא קריא באופן שחלקים מהעדויות נותרו בלתי מפוענחים. - בין הצדדים נחתם ביום 19.12.1996 הסכם פשרה לשנים 1993-1996, אשר קיבל תוקף של פסק דין על ידי ועדת הערר ושווי הקרקע בו, לשנת 1996, הועמד על 750 ₪ למ"ר. - מאחר שמדובר בחטיבת קרקע גדולה, היה מקום להפחית משווי הקרקע סכום שבין 15-20 אחוזים ולא 5% כפי שנקבע. בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המבקשת. בראש וראשונה קבע כי טענותיה של המבקשת הן, בעיקרן, טענות שבעובדה והן אינן מעלות שאלה משפטית. המבקשת פנתה לבית המשפט העליון בבקשה לרשות ערעור וחזרה על טענותיה בערעור. לדבריה, החלטת וועדת הערר ניתנה בניגוד למשקל הראיות, וככזו התערבות בה היא ענין בעל אופי משפטי ולא עובדתי, המצדיק דיון בגלגול שלישי. בית המשפט העליון פסק בערעור שהוגש לא עלתה שאלה משפטית אמיתית הראויה לדיון בערעור. המבקשת חולקת על השומה שנערכה ותוקפת ממצאים שנקבעו על יסוד בדיקה מקיפה של נתונים ועובדות בטיעונים שענינם הממשי הוא בתחום הערכת העובדות ולא בתחום המשפט. הבקשה נדחתה. ניתן ביום 31.5.2005 בפני: כבוד השופטת א. פרוקצ'יה. ב"כ המבקשת: עו"ד ד. קצוטי.