טרי מסמן את שוק ההנפקות: הגברנו הערנות
הקולות העולים משוק ההון בשבועות האחרונים לנוכח גל ההנפקות הבלתי פוסק בבורסה של תל אביב, אמר יו"ר רשות ני"ע, משה טרי: כדי להבטיח את אמון הציבור בשוק, הגברנו את ערנות בבדיקה של תשקיפים והדוחות בתקופה זו ואנו פועלים לצמצם ואף לסכל הנפקות של חברות שלא מקפידות על שקיפות. טרי אמר את הדברים בכנס משותף שקיימו רשות ניירות ערך ולשכת רואי חשבון ועסק בתפקידם של רואי החשבון המבקרים את החברות הציבוריות וביחסי הגומלין עם הרשות. ביום העיון השתתפו בכירי הרשות ועשרות רואי חשבון נציגי המשרדים המבקרים חברות ציבוריות בישראל. טרי לא פירט באילו חברות מדובר והסתפק במלים: "על חלק מהמקרים כבר קראתם בתקשורת ועל אחרים אולי עוד תשמעו".
"מבין כל שומרי הסף תפקידם של רואי החשבון המבקרים הוא המרכזי והחיוני לתפקודו של השוק כולו", אמר טרי, "לפיכך, הצלחתם במילוי משימתם היא הצלחה שלנו כרשות מפקחת, או אם להשתמש באנלוגיה מוכרת - כשם שתיארו פעם את החרמון כעיניים של המדינה, הם רואי החשבון- העיניים של ציבור המשקיעים, עיניים הפקוחות לאורך מסלול הדיווח הכספי ובנקודות רבות במהלך חייה של חברה ציבורית."
טרי קבע כי יש שלושה צמתים קריטיים בעבודת רואי החשבון: אי תלות, שכר טירחה ותקני ביקורת. "שמירת אי תלותם של רואי חשבון הינה בראש וראשונה דווקא עניינם של רואי החשבון. אם אלה יחשבו לטווח הקצר הם יגלו לאחר חלוף זמן לא רב שעשו טעות טרגית, וכמי שבמו ידם שמטו את הקרקע מתחת לפרנסתם. הביקורת המבוצעת על ידי רואי חשבון הינה מכשיר ראשון במעלה להבטחת אמינות המידע הפיננסי המובא לציבור בדוחות כספיים. אמינות זו הינה אבן יסוד לפעילות תקינה של שוק ההון, ופגיעה בה מערערת את אמון הציבור בשוק זה ואת נכונותו להשקיע בו. ציבור המשתמשים בדוחות סומך על אמינות חוות הדעת בהאמינו, שהיא ניתנת ביושרה ובאובייקטיביות. אי התלות, והעדר ניגוד העניינים ? חייבים להראות, אחרת אותו ציבור של משתמשים בדוחות הכספיים, הנשענים ומסתמכים על הדוחות הכספיים בשל תעודות האמינות שרואה החשבון החיצוני הקנה להם, לא יעשו כך".
טרי ציין כי "למגמת השחיקה בשכר הטרחה השפעה ישירה ומיידית יותר שכן איכות הביקורת נפגעת". לאחר מכן הוסיף: "הנסיון מוכיח, גם אם הכללים קובעים אחרת, כי רואה חשבון יקדיש זמן שונה לביקורת ויעמיק פחות בביצועה באם שכר טרחתו יקוצץ במחצית. לתופעה זו נוסף מכפיל סיכון אדיר - ברגע שהסביבה הכלכלית והעסקית הופכת מורכבת ומסובכת יותר. תופעה זו מסוכנת ויש בה כדי לחסל את איכות הביקורת." בנושא תקני הביקורת אמר טרי כי "אין להותיר את רואה החשבון לגשש באפלה בנושאים קריטיים ודינמיים, בנסיונו לאתר פרקטיקה נהוגה או לקבעו את דרכי פעולתו. חובה לפנות ולהסדיר נושאים בביקורת שעדיין לא גובשו כנהלי ביקורת מחד, ולעדכן נהלים אחרים מאידך". טרי אף ציין לחיוב בהקשר זה את פעילותה של לשכת רואי חשבון להשלמת נהלי הביקורת בישראל ולעדכונם.
עופר מנירב, נשיא לשכת רואי חשבון, פתח את יום העיון המשותף והזכיר את הזעזועים שעבר המקצוע בעולם וציין כי המקצוע בישראל צלח את אותם הזעזועים בהצלחה . מנירב ציין את שיתוף הפעולה הפורה עם רשות נירות ערך. מנירב: "ההבנה, הפתיחות ושיתוף הפעולה בינינו לבין הרשות חשובה לנו ואנחנו פועלים בשקיפות מלאה". נשיא לשכת רואי חשבון אמר עוד כי כל גילויי הדעת שמפרסמת הלשכה עוברים גם לרשות ניירות ערך והערותיהם נשקלות בכובד ראש ובמקרים רבים מביאות לשינויים בתקינה. מנירב ציין גם כי קיים שיתוף פעולה מלא עם הרשות בכל מה שקשור למוסד לסקירת עמיתים שהקימה הלשכה וכי ללא שיתוף הפעולה עם הרשות, המוסד לסקירת עמיתים לא היה מופעל בצורה כה טובה בזמן כל כך קצר.
סגן נשיא הלשכה, ראובן שיף, שיבח את היוזמה לערוך יום עיון משותף ללשכה ולרשות ניירות ערך וציין כי גם למשרדים הקטנים והבינוניים יש יכולת להשתלב בביקורת של חברות ציבוריות בישראל. שיף פנה בסיום דבריו ליו"ר הרשות משה טרי וביקש ממנו לחזק את מעמדם של רואי החשבון. שיף: "רואי החשבון הם שומרי הסף ולכן על הרשות לפעול לביצור מעמדם של שחקני מפתח בשוק ההון". שיף הוסיף כי ככל שמעמדם של רואי החשבון יהיה חזק יותר תעלה גם כוחה של הביקורת לטובת ציבור המשקיעים.
מנהל מחלקת התאגידים ברשות, ד"ר אייל סולגניק, פירט לגבי מהפכת השירות שהתחוללה בחודשים האחרונים ברשות. "עד לפני מספר חודשים עבדה מחלקת תאגידים בחתך של דיווחים", הסביר, "היו אנשים שהייתה להם מומחיות בתשקיפים, היו כאלה שמומחיותם בדוחות ניגוד והקצאה, היו כאלה שאומנותם הייתה דיווחים מידיים והיו כאלה שעסקו בדוחות כספיים. הטיפול בענייניה של חברה היה לפי סוג הדיווח שהגישה וכך יצא שבאותה חברה טיפלו מספר אנשים שלא תמיד ראו את התמונה הכוללת. יותר מכך, לחברות לא הייתה כתובת אחת. לכן החלטנו על שינוי גישה.
"רפורמת השרות שלנו מתבטאת בכך שכל אחד מאנשי הסגל במחלקה בין אם הוא רואה חשבון ובין אם עורך דין מקבל לאחריותו הבלעדית 15-25 חברות. הוא זה שקובע את הדרך בה יבדוק, את השאלות שיציב ועוד. הוא זה שעומד מול החברה והוא זה שנותן מענה לשאלותיה. הוא הרפרנט של החברה. כל 4 אנשי סגל, בממוצע, מאוגדים לצוות אשר בראשו עומד איש סגל בכיר. הצוותים נבנו כך שהם יכילו , ככל שניתן, גם עורכי דין וגם רואי חשבון, וכן, ככל שניתן, שתהיה חפיפה נושאית בין החברות המטופלות על ידי הצוות. בדרך הזו, אנשי הסגל מסייעים אחד לשני בביצוע הפיקוח תוך ראייה אינטגרטיבית של היבטי חשבונאות משפט וכלכלה. כדי לסייע לרפרנטים בעבודתם הוקמו בתוך מחלקת התאגידים שתי מחלקות מקצועיות: האחת לחשבונאות והאחרת למשפט."
סולגניק קרא לרואי החשבון שלא לפעול ב"שיטת מצליח". "אם יש נושא טעון, נפיץ, שיש סבירות גבוהה שהרשות תראה אותו אחרת, תפנו אלינו", אמר, "נכון, לעיתים הלקוח יתנגד לכך. הוא יטען שזו שאלת קיטבג ושלא כדאי להיות פראייר. ובכל זאת, אל תוותרו לו ואל תתנו לפגוע במוניטין שלכם. תכריחו אותו לפנות במסגרת פרה-רולינג. שיכללנו וייעלנו את ההסדר הזה כדי לתת תשובות בזמן אמיתי וחלק מהמשרדים עושים בכך שימוש מעולה. חלק קטן יותר טרם הפנים את היתרון שבהסדר ? וחבל."
סולגניק הוסיף כי הרשות מצפה ממשרדי רואי החשבון להפנים את הערותיה והנחיותיה לכל רוחב עבודתם. "המשרדים הגדולים מטפלים כל אחד בעשרות רבות של חברות ציבוריות. אנו מצפים שאם אנו מעירים בנושא מסויים בתיק אחד, המשרד יפנים את ההערה בתיקים האחרים", אמר, "יותר מכך, איננו רואים בעין יפה מצב בו רואה חשבון טוען בהתלהבות לשיטת טיפול אחת על פני האחרת ובאותה ההתלהבות לטובת השיטה האחרת בתיק אחר. חשבונאות, שלא כמו דברים אחרים, אינה עניין של גאוגרפיה או של אישיותו של השותף ואנו עומדים על ראייה משרדית אחידה."
בחור נוסע באיילון עם רכב פתוח, נוצר באמצעות AIמה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
האם אתם יותר מהממוצע, או מתחת לממוצע?
דוח של בנק ישראל שפורסם בשבוע שעבר על ההתחייבויות של הציבור הישראלי נותן לנו נתונים מעניינים. רוב ההתחייבויות שלנו הן למשכנתאות, סדר גודל של 620 מיליארד שקל, ועם חובות נוספים אנחנו בחוב כולל של כ-880 מיליארד שקל. בואו נניח שהדוח לא כולל את כל החובות כי יש גם הלוואות משפחתיות ונוספות. נניח שהחוב הכולל של הציבור הוא טריליון שקל.
טריליון שקל נשמע הרבה מאוד, אבל כשמחלקים את זה לנפש - 10 מיליון איש , מקבלים שהחוב לכל אדם הוא כ-100 אלף שקל. אם נתייחס למשפחה עם 2 ילדים נקבל שיש לה חוב של 400 אלף שקל. זה ממוצע וכמו שאתם יודעים, ממוצע זה עניין בעייתי. לדוגמה - זוג צעיר שלוקח משכנתא בהיקף של 1-1.5 מיליון שקל ואפילו יותר, עמוס בחובות - הרבה יותר מהממוצע. מצד שני, יש משפחות רבות אחרי 20-30 שנה של משכנתא שאין להם חוב גדול.
למשפחה ממוצעת יש חוב של 400 אלף שקל, וזה הגיוני כי משפחה ממוצעת היא לא זוג צעיר והיא גם לא סוג בפנסיה, היא זוג בגילאי 45-50 בערך, ובמצב כזה המשכנתא כבר נמוכה, היא בישורת האחרונה שלה, אצל חלק כבר נסגרה.
התחלנו בחוב, אבל יש לנו יותר נכסים. יש דירה, רכב ויש נכסים פיננסים. נתחיל בדירה - דירה ממוצעת בישראל שווה כ-2.3 מיליון שקל. אנחנו מתייחסים כאן לממוצע, אז זו הדירה שיש למשפחה שהגדרנו - 4 נפשות (2 ילדים) וחוב של 400 אלף שקל. הדירה בניכוי החוב שרובו משכנתא - כ-1.9 מיליון שקל.
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יש גם רכבים. מסתבר שזה לא משמעותי להון הכולל. יש מעל 4 מיליון רכבים, שזה בממוצע 0.4 רכב לאיש, למשפחה כ-1.6 רכבים. נניח שמדובר ברכבים עם וותק של 6-7 שנות וותק ונניח בשמרנות שיש עליהם עוד חוב, נקבל אולי 100 אלף שקל שווי נטו של רכבים. אנחנו בסיכום ביניים של 2 מיליון שקל - הון ממוצע למשפחה בלי הנכסים הפיננסים. וכאן מגיעה ההפתעה הגדולה.
מה המשמעות של אמברגו הנשק מצרפת?
נשיא צרפת עמנואל מקרון קורא להטלת אמברגו יצוא נשק ממדינתו לישראל, ובכך להפסיק לספק נשק למלחמה בעזה, כך פורסם אתמול. לטענת מקרון: ״אסור שלבנון תהיה עזה 2״. מקרון הוא המנהיג האירופי האחרון שקורא לאמברגו נשק על ישראל וזאת אחרי הודעת בריטניה כי תשעה 30 רישיונות יצוא נשק לישראל, והאמברגו השקט של הגרמנים. בנוסף, בהולנד, נעתר בית המשפט לדרישה של ארגוני זכויות אדם להשעות יבוא של מטוסי F35 המאוחסנים בהולנד על־ידי היצרנית האמריקנית לוקהיד מרטין.
כמה האמברגו של צרפת משמעותי?
צרפת היא לא יצואנית נשק מהותית לישראל כך שלאמברגו לא תהיה השפעה מהותית על הלחימה בעזה ובלבנון. יצוא הנשק מצרפת לישראל הסתכם רק בכ–33 מיליון דולר בשנת 2023, והסחורות הן בתחום האוירונאטיקה והחלל, כך לפי דו"ח סחר חוץ של משרד ההגנה הצרפתי. צרפת לא מספקת נשק התקפי למדינת ישראל.
נשיא צרפת עמנואל מקרון; קרדיט: איי. פי
זו לא פעם ראשונה שצרפת מנסה לנער מעליה את ישראל בכל הקשור לנשק צרפתי במלחמת ״חרבות ברזל״: ב–31 במאי השנה הודיעה צרפת כי ישראל לא תוכל להשתתף בתערוכת הנשק ״יורוסטורי״. טענת משרד ההגנה הצרפתי הייתה כי ״לא מתקיימים התנאים לקבלת חברות ישראליות״. בסופו של דבר, בעקבות עתירה של אנשי עסקים ישראלים–צרפתים לבית המשפט העליון בצרפת, הורה בית המשפט לאפשר לישראל להשתתף.
מקרון: גרסה לא מרשימה של שארל דה–גול
הצהרת צרפת היא יותר הצהרה פוליטית מאשר מהלך שנועד לפגוע במאמצי הלחימה של ישראל. הצהרתו של מקרון, זו המצורפת לקריאה לאמברגו, לפיה ״לבנון לא יכולה להיות עזה 2״ מתבררת כמנותקת מהמציאות כאשר בוחנים את היקפי יצוא הנשק על־ידי צרפת. ליחסי ישראל–צרפת עבר עשיר, הן בתחום הביטחוני והן בתחום הכלכלי. החל מקום המדינה ועד לשלהי שנות ה-60 (ובמיוחד לקראת מבצע קדש) דאגה צרפת לחמש את ישראל במטוסי מיראז׳ מתקדמים, טילי קרקע–קרקע, נשק מתקדם ואף כור גרעיני. ״מפעל הטקסטיל״ ליד דימונה היה מאוייש במהנדסים צרפתים מומחים שסיפקו ידע למתלמדים ישראלים בכל הקשור לכור הגרעיני. אלא שלקראת מלחמת ששת הימים, הזהיר נשיא צרפת שארל דה–גול כי אם ישראל תתקוף ראשונה יוטל אמברגו נשק מצידה של צרפת, וכך היה. אמברגו הנשק של דה–גול היה משמעותי ודרש מישראל לפנות לערוצי התחמשות אחרים כמו ארה״ב, שעד אז, יחד עם מדינות מערביות אחרות לא הסכימו לספק נשק לישראל. האמברגו של דה–גול היווה נקודת מפנה חשובה בסיפור הסחר הביטחוני והתעשייה הביטחונית המקומית של מדינת ישראל. גם לאחר תום כהונתו של דה–גול בשנת 1969, נשארה מדיניותה הקרה של צרפת בכל הקשור לישראל. מקרון לא מחזיק מטוסי מיראז׳ שישראל צריכה, ובנמל שרבור מזה זמן רב כבר לא עוגנות ספינות מלחמה. כל שנשאר לממשלת צרפת הוא יצוא דל בתחומים שכנראה תעשיית הביטחון הישראלית יכולה להחליף בקלות, ומשבר מהגרים מוסלמים חריף.
