זוקו קוטפת את פירות עיסקת עוז הידראוליקה
חברת זוקו שילובים, בשליטת סר ברנרד שרייר, תרכוש את פעילותה העסקית של חברת עוז הידראוליקה, המצויה בשליטת זוקו, ותמכור את השלד הבורסאי של עוז.
המהלך מתבצע בהמשך לרכישת השליטה (כ-82%) בעוז הידראוליקה באפריל 2004, ובסיומו תמוזג הפעילות של עוז עם החטיבות העסקיות של זוקו, ובנוסף תחסוך את ההוצאות הכרוכות בהפעלת שתי חברות ציבוריות. כמו כן, תהנה זוקו, עם השלמת העיסקה, מתמורה של כ-3 מיליון שקל ומרווח הון של כ-1.7 מיליון שקל. המהלך הוא במסגרת תכנית ההתייעלות שמיישמת זוקו בחודשים האחרונים, שבזכותו עברה ברבעון הראשון של 2005 לרווח של 1.8 מיליון שקל במקביל הגדלת מכירותיה ברבעון ל-137 מיליון שקל.
במסגרת העיסקה, תרכוש זוקו - באמצעות חברת הבת, טרקטורים וציוד (אי.טי.אי), המוחזקת בבעלותה המלאה - את הפעילות העסקית של עוז הידראוליקה בתחום המערכות ההידראוליות והמנועים, לרבות כל נכסיה והתחייבויותיה, תמורת כ-16 מיליון שקל. שווי הפעילות נקבע על בסיס שכלול שווי ההון העצמי של עוז הידראוליקה בסוף שנת 2004, שווי השוק של החברה בבורסה והשווי לפיו נרכשה השליטה בעוז אשתקד.
הפעילות הנרכשת של עוז הידראוליקה היא בעיקר פעילות של ייצור, תכנון ושיווק מערכות הידראוליות לתעשייה וכן פעילות של יבוא ושיווק מנועי חשמל, ממסרות וציוד שינוע, המתבצעת על ידי חברת הבת של עוז, וקה מנועים. היקף ההכנסות של הפעילות הסתכם בשנת 2004 בכ-34 מיליון שקל.
ביצוע העיסקה לרכישת הפעילות מותנה באישור חלוקת דיווידנד על ידי עוז הידראוליקה לבעלי מניותיה, בסכום המייצג את תמורת העיסקה. האישור יידרש מהאסיפה הכללית של בעלי מניות עוז, וכן מבית המשפט, היות ומדובר בחלוקת רווחים שאינה עומדת במבחן החלוקה ומחייבת ביצוע הפחתת הון. כמו כן, יידרש אישור של בעלי מניות עוז לעצם ביצוע העיסקה. זוקו מתכוונת להשלים את העיסקה עד סוף יוני 2005.
לאחר העברת הפעילות וחלוקת הדיווידנד, יימכר השלד הבורסאי של עוז הידראוליקה לחברת פארטו מיזוגים ורכישות תמורת 700 אלף דולר (כ-3 מיליון שקל). בעקבות השלמת עיסקה זו צפויה זוקו לרשום רווח הון של כ-1.75 מיליון שקל. את העיסקה ליווה משרד עורכי הדין, קונפינו-לוכטנשטיין ושות'.
יוסף סמירה, מנכ"ל זוקו, אמר היום: "העיסקה היא חלק מתכנית ההתייעלות
שאנו מיישמים בזוקו בחודשים האחרונים, ושבזכותה החברה שבה ברבעון הראשון למסלול של צמיחה ולרווחיות. פעילות עוז היא סינרגטית לפעילויות האחרות של זוקו, ולכן מיזוגה עם החטיבות האחרות של זוקו יחסוך לנו הוצאות משמעותיות. עם השלמת העיסקה תחסוך זוקו את ההוצאות הכרוכות בהפעלתן של שתי חברות ציבוריות, החברה תהנה מתוספת מזומנים של כ-3 מיליון שקל, תרשום רווח הון, ותוכל להתקדם בתכנית האצת הצמיחה והרווחיות שלה בשנת 2005. להערכתנו, זוקו תמשיך להתייעל גם בהמשך השנה ולהציג שיפור עקבי בתוצאותיה".
חברת זוקו שילובים עוסקת ב-4 תחומי פעילות מרכזיים. התחום העיקרי הוא יבוא ושיווק ציוד מכני הנדסי למגזר התשתיות (בעיקר טרקטורים ודחפורים). בתחום זה, בין היתר, מייצגת החברה בישראל את ענקית הציוד הכבד, קטרפילר האמריקנית. התחומים האחרים הם: חלפים ושירות לציוד מכני הנדסי, ציוד וחלפים למגזר התעשייה (גנרטורים, צנרת, מערכות הידראוליות ? תחום הכולל את מרבית הפעילות של עוז הידראוליקה), וציוד וחלפים לענף התחבורה (מסננים, חלפי מנוע וכו'). לאחרונה העמיקה החברה את פעילותה בתחום הגנרטורים, לרבות גנרטורים מבוססי גז, וזאת בעקבות המעבר של חלק מהמשק הישראלי לפעילות מבוססת גז טבעי.
זוקו סיימה את הרבעון הראשון של שנת 2005 עם עליה של 13% בהכנסותיה ל-137 מיליון שקל ועם רווח נקי של 1.8 מיליון שקל. השיפור בתוצאות התאפשר בזכות תכנית ההתייעלות, שכללה גם פיטורי כ-100 מעובדי החברה.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
