פלאפון: מרכז לוגיסטי טכני חדיש בקרית שדה התעופה

ההשקעה: 10 מ' ש'. פלאפון: המרכז מאחד תחת קורת גג אחת את כל הפעילות הלוגיסטית והטכנית בתחומי הצטיידות, אחסון, אספקה ותיקון מכשירים. הטכנולוגיות המיושמות במרכז, ראשוניות בתחום הסלולר ומהמתקדמות בתחום המרכזים הלוגיסטיים
שרון שפורר |

חברת פלאפון השלימה השקעה של 10 מיליון שקל בהקמתו של המרכז הלוגיסטי והטכני החדש, בקריית שדה התעופה. המרכז החדש, נמסר מהחברה, הוא המתקדם מסוגו בישראל, ויאפשר לה, לדבריה, "לשפר עוד יותר את רמת השירות שהיא מעניקה ללקוחותיה".

המרכז מאחד תחת קורת גג אחת את כל הפעילות הלוגיסטית והטכנית של חטיבת ציוד קצה ולוגיסטיקה משלב ההצטיידות, דרך תיקון מכשירים ועד להפצת כל מכשירי הפלאפון, האביזרים, החלפים הנלווים והציוד של הנדסת הרשת למאות מרכזי השרות והמכירה ברחבי הארץ. פעילות זו מבוצעת במבנה של כ-7600 מ"ר, היושב על שטח של כ-10 דונם.

מנכ"ל פלאפון, יעקב גלברד, מסר כי המרכז הוקם כחלק מן האסטרטגיה העיסקית של חברת פלאפון לשדרג את כל המכלולים הלוגיסטיים והטכניים לרווחת לקוחותיה וליצירת תשתית איתנה לשנים לבוא. "אנו רואים בהקמת המרכז נדבך נוסף בביסוס מעמדה של פלאפון כחברה עתירת טכנולוגיה המבטיחה את השירות הטוב ביותר ללקוחות ונהנית מגיבוי לוגיסטי וטכני הטוב מסוגו בישראל" הוסיף גלברד.

לדבריו, המרכז הלוגיסטי הוקם כחלק מחזון חברת פלאפון ובהתאם לערכיה, בדגש על השקעה בטכנולוגיות ותשתיות המאפשרות גמישות ויעילות תפעולית מרבית. התהליכים השונים מתבצעים תוך ממשק מלא הן עם ספקי הציוד בכל הנוגע להזמנת מלאים והן עם מאות מרכזי השירות והמכירה לצורך מתן זמינות מלאה בכל אחת מנקודות אלו.

במרכז, הוא מספר עוד, מיושמות מספר טכנולוגיות חדשניות, ראשוניות בתחום הסלולר ובין המובילות בתחום המרכזים הלוגיסטיים בארץ ובעולם. כמו כן הוקמה במרכז מעבדה מרכזית המתקנת עשרות אלפי מכשירים בשנה ומבצעת בדיקות איכות (QC ) לציוד חדש וציוד מתוקן. מפלאפון נמסר, כי המעבדה מצוידת במיטב כ"א והציוד הקיים על מנת להבטיח תיקון איכותי ביותר.

המרכז הלוגיסטי של פלאפון קולט ומנפק מידי שנה כ-12 מיליון פריטים ממגוון של מעל 4,000 סוגי פריטים, החל מציוד רשת ומכשירי קצה ועד לרכיבים אלקטרוניים. כדי לאפשר גישה מהירה לכל אותם פריטים הותקן מחסן אוטומאטי בו פועל עגורן המהיר מסוגו בישראל המסוגל בתוך שניות לאתר כל פריט. המחסן האוטומטי, משמש לאחסון 6000 מיכלי אחסון ומגיע לתפוקה של 200 ניפוקים בשעה.

במרכז הלוגיסטי יושמה מערכת WMS, מעכת מידע היוצרת רצף מחשובי משלב ההצטידות ועד האספקה ללקוח, תוך ניהול מלא של גורמי היצור (כח אדם, מלאים, שטחי אחסון, אמצעי שינוע, קבלני חוץ), משימות לביצוע וממשקים למערכות מידע נוספות. זהו היישום הראשון בישראל של מערכת WMS של חברת אורקל.

תקשורת Wi-Fi - המרכז מרושת ברשת תקשורת מסוג RF והעובדים מחוברים כולם ברשת באמצעות מסופונים ניידים ונייחים.המרכז אף מצויד במסוע מרכזי המנתב חבילות בין אזורי הליקוט השונים ובמגוון כלי שינוע המותאמים לצרכי המרכז.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחור נוסע באיילון עם רכב פתוח, נוצר באמצעות AIבחור נוסע באיילון עם רכב פתוח, נוצר באמצעות AI

מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם

האם אתם יותר מהממוצע, או מתחת לממוצע?  

מנדי הניג |

דוח של בנק ישראל שפורסם בשבוע שעבר על ההתחייבויות של הציבור הישראלי נותן לנו נתונים מעניינים. רוב ההתחייבויות שלנו הן למשכנתאות, סדר גודל של 620 מיליארד שקל, ועם חובות נוספים אנחנו בחוב כולל של כ-880 מיליארד שקל. בואו נניח שהדוח לא כולל את כל החובות כי יש גם הלוואות משפחתיות ונוספות. נניח שהחוב הכולל של הציבור הוא טריליון שקל.

טריליון שקל נשמע הרבה מאוד, אבל כשמחלקים את זה לנפש - 10 מיליון איש , מקבלים שהחוב לכל אדם הוא כ-100 אלף שקל. אם נתייחס למשפחה עם 2 ילדים נקבל שיש לה חוב של 400 אלף שקל. זה ממוצע וכמו שאתם יודעים, ממוצע זה עניין בעייתי. לדוגמה - זוג צעיר שלוקח משכנתא בהיקף של 1-1.5 מיליון שקל ואפילו יותר, עמוס בחובות - הרבה יותר מהממוצע. מצד שני, יש משפחות רבות אחרי 20-30 שנה של משכנתא שאין להם חוב גדול. 

למשפחה ממוצעת יש חוב של 400 אלף שקל, וזה הגיוני כי משפחה ממוצעת היא לא זוג צעיר והיא גם לא סוג בפנסיה, היא זוג בגילאי 45-50 בערך, ובמצב כזה המשכנתא כבר נמוכה, היא בישורת האחרונה שלה, אצל חלק כבר נסגרה. 

התחלנו בחוב, אבל יש לנו יותר נכסים. יש דירה, רכב ויש נכסים פיננסים. נתחיל בדירה - דירה ממוצעת בישראל שווה כ-2.3 מיליון שקל. אנחנו מתייחסים כאן לממוצע, אז זו הדירה שיש למשפחה שהגדרנו - 4 נפשות (2 ילדים) וחוב של 400 אלף שקל. הדירה בניכוי החוב שרובו משכנתא - כ-1.9 מיליון שקל. 

יש גם רכבים. מסתבר שזה לא משמעותי להון הכולל. יש מעל 4 מיליון רכבים, שזה בממוצע 0.4 רכב לאיש, למשפחה כ-1.6 רכבים. נניח שמדובר ברכבים עם וותק של 6-7 שנות וותק ונניח בשמרנות שיש עליהם עוד חוב, נקבל אולי 100 אלף שקל שווי נטו של רכבים. אנחנו בסיכום ביניים של 2 מיליון שקל - הון ממוצע למשפחה בלי הנכסים הפיננסים. וכאן מגיעה ההפתעה הגדולה.

ה-"שישייה" שעלתה לכיתה א'. קרדיט: משרד החינוךה-"שישייה" שעלתה לכיתה א'. קרדיט: משרד החינוך

"רוצה שאעשה גם שיעורי בית בחשבון?" - האם ה-AI מרסקת את מערכת החינוך?

רן קידר |
נושאים בכתבה חינוך AI

לפני כשלושה שבועות נפתחה שנת הלימודים בישראל, ולקראת האירוע המרגש, פירסם משרד החינוך תמונה שמברכת את עלייתם של שישה אחים לכיתה א'. הפרסום היה בבדיחות הדעת, תוך שימוש בתמונה שנוצרה על ידי AI והוא התקבל בביקורת רבה והמחיש ניתוק בין הבעיות הרבות שמערכת החינוך סובלת מהן ובין הנסיון ליצירת תדמית משעשעת. 

בישראל יש משבר כח אדם רציני במערכת החינוך, אבל זהו עניין מקומי. ניתן גם לומר שניהול תקציבי העתק של משרד החינוך אינו מיטבי. אפשר גם לבקר את תכנית הלימודים אבל כל אלה הן בעיות מקומיות ואם יש בעיה אחת שבפניה ניצבות כל מערכות החינוך בעולם היא ההתמודדות עם הבינה המלאכותית. זה מתחיל בסמכות המורית, שהרי אין מורה בעל ידע נרחב כמו המודלים השונים, וממשיך דרך המטלות ושיעורי הבית, שאותם המודלים יודעים לעשות תוך שניות וכך אלמנט נוסף של הלמידה מתערער, וזה ממשיך אל כישורי החשיבה הביקורתית של התלמידים, היות והדיונים הולכים ומתבססים על טיעוני AI "מנצחים", אך נטולי מעוף ומבוססים על העתק הדבק. 

האתיקה של הפרומפט

דמיינו שיעורי בית בספרות, ונסו לחשבו כמה תלמידים באמת יישבו לקרוא פרקים שלמים ולנסח פרשנויות וכמה יבקשו מה-AI פרשנות מוכנה שאפשר להגיש למורה כמו שהיא? ואם ישנם תלמידים שממש רוצים להשקיע, הם תמיד יוכלו לכתוב פרומפט כמו "הצג לי פרשנות לא שגרתית של 'החטא ועונשו'". אז נכון שהעתקות היו קיימות מאז ומעולם, אבל הזמינות והקלות הבלתי נסבלת של כתיבת תוכן "מקורי" היא זו שמשנה את חוקי המשחק. זו כבר אינה שאלה של מוסר, אלא של כישורים. 

מה שהחל כעזרי למידה הפך במהירות לכביש עוקף שקדנות. לדוגמה, תלמידים מעתיקים פרקים שלמים משיעורי ספרות לתוך צ'אטבוטים ומקבלים פרשנויות מוכנות המוגשות למורה כעבודת מחשבה מקורית. בשיעורי מתמטיקה, צילום קצר של תרגיל בית מספיק כדי לקבל פתרון מלא עם גרפים והסברים. 

משרד החינוך ניסה בשנים האחרונות להוביל מהלך לאומי לשילוב AI בכיתות, אך מערכת Q, שעלות פיתוחה ותכניה הגיעה לכ-4 מיליון שקל, נזנחה לאחר שהתעוררו טענות מצד מוסדות חינוך, במיוחד במגזר הדתי, לגבי התאמתה. מערכת "בינה", שפותחה בעלות של יותר מ-700 אלף שקל, פעלה בקושי חודשיים עד שהושבתה בעקבות תקלות, תגובות שגויות וניסוחים בעייתיים - והשיבה את נשמתה לבורא, ותוך זמן קצר נקראו המוסדות לעבור לכלים חיצוניים כמו ג'מיני ו-ChatGPT.