עוד סימנים רעים: חודשה הנסיגה ביבוא חומרי הגלם
אם שאלנו את עצמנו - עד כמה תשפיע ההאטה בצמיחת המשק מתחילת השנה , כפי שראינו בנתוני הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה לאחרונה - מתקבל (ד') נתון מרכזי נוסף המצביע על כך שאנו גולשים לתקופה מסוג חדש במשק - לאחר שנה וחצי של צמיחה מואצת.
בשורה התחתונה - חודשה הנסיגה ביבוא חומרי הגלם לתעשייה. בשליש הראשון של השנה (בחודשים ינואר-אפריל 2005), חלה ירידה ריאלית של 5% ביבוא זה, שהסתכם ב-5.6 מיליארדי דולרים, זאת לעומת הרבעון הקודם. כך מסרה נירה שמיר, ראש אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים, על סמך ניתוח רבעוני של יבוא הסחורות.
שמיר מציינת, כי הירידה ביבוא חומרי גלם לתעשייה עולה בכנה אחד עם ההאטה בתעשייה בחודשים אלו. לדעתה, נסיגה זו מהווה סימן מדאיג שעלול לבשר על המשך ההאטה בצמיחת התעשייה, גם בחודשים הקרובים.
שמיר מציינת, כי הנסיגה המחודשת ביבוא חומרי הגלם לתעשייה חלה לאחר גידול מהיר של כ-8% ברבע האחרון אשתקד, והקיפה את רובן המכריע של התשומות.
מניתוח יבוא חומרי הגלם לתעשייה שערכה התאחדות התעשיינים ע"פ ענפים מתברר כי בשליש הראשון של השנה חלה ירידה ריאלית של 21% ביבוא חומרי גלם לתעשיית העץ בהשוואה לרבע האחרון של 2004 והוא הסתכם ב-96 מליוני דולרים ירידה של 10.5% נרשמה ביבוא התשומות ברזל ופלדה שהסתכמו ב-416 מליוני דולרים ירידה של 6% נרשמה ביבוא בדים וחוטים שהסתכם ב-229 מליוני דולרים ירידה של 12.5% חלה בשליש הראשון של השנה ביבוא מוצרי מזון גולמיים שהסתכמו ב-345 מליוני דולרים ירידה של 4% חלה ביבוא חומרי גלם לתעשיית המכונות והאלקטרוניקה שהסתכם ב-2.02 מיליארד דולרים ירידה של 3% נרשמה בשליש הראשון של השנה ביבוא כימיקלים שהסתכם ב-959 מליוני דולרים וביבוא התשומות גומי ופלסטיק חלה ירידה של 0.5% והוא הסתכם ב-542 מליוני דולרים.
ביבוא המתכות האל ברזליות חל בשליש הראשון של השנה גידול של 7.5% והוא הסתכם ב-236 מליוני דולרים ביבוא חומרי גלם לתעשיית הנייר חל בשליש הראשון של השנה גידול של 7% לעומת הרבע האחרון אשתקד, והוא הסתכם ב-235 מליוני דולרים.
שמיר מציינת, כי ביבוא מכונות וציוד בשליש הראשון של השנה, חלה ירידה של 3.5% לעומת הרבע האחרון אשתקד והוא הסתכם ב-1.7 מיליארדי דולרים.
שמיר מציינת, כי הדבר מצביע על האטה צפויה בצמיחת המגזר העסקי.
בחור נוסע באיילון עם רכב פתוח, נוצר באמצעות AIמה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
האם אתם יותר מהממוצע, או מתחת לממוצע?
דוח של בנק ישראל שפורסם בשבוע שעבר על ההתחייבויות של הציבור הישראלי נותן לנו נתונים מעניינים. רוב ההתחייבויות שלנו הן למשכנתאות, סדר גודל של 620 מיליארד שקל, ועם חובות נוספים אנחנו בחוב כולל של כ-880 מיליארד שקל. בואו נניח שהדוח לא כולל את כל החובות כי יש גם הלוואות משפחתיות ונוספות. נניח שהחוב הכולל של הציבור הוא טריליון שקל.
טריליון שקל נשמע הרבה מאוד, אבל כשמחלקים את זה לנפש - 10 מיליון איש , מקבלים שהחוב לכל אדם הוא כ-100 אלף שקל. אם נתייחס למשפחה עם 2 ילדים נקבל שיש לה חוב של 400 אלף שקל. זה ממוצע וכמו שאתם יודעים, ממוצע זה עניין בעייתי. לדוגמה - זוג צעיר שלוקח משכנתא בהיקף של 1-1.5 מיליון שקל ואפילו יותר, עמוס בחובות - הרבה יותר מהממוצע. מצד שני, יש משפחות רבות אחרי 20-30 שנה של משכנתא שאין להם חוב גדול.
למשפחה ממוצעת יש חוב של 400 אלף שקל, וזה הגיוני כי משפחה ממוצעת היא לא זוג צעיר והיא גם לא סוג בפנסיה, היא זוג בגילאי 45-50 בערך, ובמצב כזה המשכנתא כבר נמוכה, היא בישורת האחרונה שלה, אצל חלק כבר נסגרה.
התחלנו בחוב, אבל יש לנו יותר נכסים. יש דירה, רכב ויש נכסים פיננסים. נתחיל בדירה - דירה ממוצעת בישראל שווה כ-2.3 מיליון שקל. אנחנו מתייחסים כאן לממוצע, אז זו הדירה שיש למשפחה שהגדרנו - 4 נפשות (2 ילדים) וחוב של 400 אלף שקל. הדירה בניכוי החוב שרובו משכנתא - כ-1.9 מיליון שקל.
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יש גם רכבים. מסתבר שזה לא משמעותי להון הכולל. יש מעל 4 מיליון רכבים, שזה בממוצע 0.4 רכב לאיש, למשפחה כ-1.6 רכבים. נניח שמדובר ברכבים עם וותק של 6-7 שנות וותק ונניח בשמרנות שיש עליהם עוד חוב, נקבל אולי 100 אלף שקל שווי נטו של רכבים. אנחנו בסיכום ביניים של 2 מיליון שקל - הון ממוצע למשפחה בלי הנכסים הפיננסים. וכאן מגיעה ההפתעה הגדולה.
נאטו מול איום הכטבמים והטכנולוגיה הישראלית שעשויה לשנות את התמונה
רפאל ואלביט מערכות נמצאות לקראת הזדמנות עסקית גדולה - ניתוח
איום הרחפנים והכטבמים הפך בשנים האחרונות לאחד מכאבי הראש המרכזיים של צבאות המערב. מדובר בכלי זול יחסית, רחפן שמחירו נע סביב מאות עד אלפי דולרים, שיכול לשאת מצלמה, רימון או מטען נפץ קטן, ולבצע חדירות למרחבים רגישים. מנגד, המערב מיירט אותם לרוב באמצעות טילים שעולים מאות אלפי דולרים כל אחד, מה שיוצר פער מטורף בין עלות התקפה לעלות הגנה. המשוואה הזו נכונה גם כשהתוקף הוא כטב"מ, יקר יותר מרחפן ועדיין - ההגנה עולה פי כמה יותר. ישראל שסבלה מהפער הכלכלי הזה פיתחה בשנים האחרונות יכולות לייזר הגנתיות שמצליחות בעלות נמוכה מאוד להגן ולחסל איומים. נאטו שבחודש האחרון רחפנים, כטבמים ומטוסי קרב רוסיים חודרים ומשבשים פעילות אזרחית במדינותיה, מבינה כעת את גודל האיום וגודל העלות.
מארק רוטה, המזכיר הכללי של נאטו, אמר: "אי אפשר להמשיך ליירט רחפנים זולים כל־כך באמצעות טילים יקרים כל־כך. אנחנו חייבים פתרון אחר". הפער הזה בין עלות התקפה לעלות ההגנה יוצר בעיה אסטרטגית מהותית, שמאיימת לא רק על התקציבים הצבאיים אלא גם על יכולת ההרתעה עצמה. אם היריב יכול לשלוח מאה רחפנים זולים, והמערב יצטרך להשקיע עשרות רבות של מיליוני דולרים כדי ליירט אותם, הרי שזה משחק חד־צדדי שבו הצד המתקיף מחזיק ביתרון ענק. המציאות הזו מתחדדת במיוחד על רקע הלקחים מהמלחמה באוקראינה, שבה רוסיה משתמשת ברחפנים איראניים זולים כדי לפגוע בתשתיות אוקראיניות, בעוד הגנה מפניהם דורשת משאבים עצומים שלא תמיד זמינים.
כאן נכנסות רפאל ואלביט מערכות לתמונה עם טכנולוגיה חדשנית ומתפתחת שמתחילה לעניין ברצינות את נאטו ואת הצבאות הגדולים בעולם - מערכות לייזר מתקדמות שמבטיחות לשנות את כללי המשחק לחלוטין.
מכיפת ברזל לכיפת לייזר: המהפכה הטכנולוגיה הבאה
מערכת "כיפת ברזל" הישראלית כבר הפכה לשם דבר בעולם הצבאי והמדיני, והיא מוכרת כאחת ממערכות ההגנה האווירית המתקדמות והיעילות ביותר שפותחו אי פעם. המערכת מצליחה ליירט טילים, רקטות ופצמרים באמצעות טילים מיירטים מתוחכמים, עם שיעור הצלחה מרשים של מעל 95%. אלא שגם כאן, העלות איננה פשוטה ומהווה אתגר לא מבוטל: טיל מיירט של כיפת ברזל עולה עשרות אלפי דולרים לירוט, בעוד רקטת קסאם אחת זולה בהרבה. מכאן צמחה המוטיבציה לפתח דור חדש של מערכות הגנה שיהיו לא רק יעילות אלא גם חסכוניות בטווח הארוך.
- רחפנים רוסיים חדרו לפולין: עוד דלק למניות הביטחון
- הסיבה שהחות'ים הצליחו לפגוע בשדה התעופה; והאם אפשר למנוע את הפגיעות בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מערכת אור איתן - כל מה שצריך לדעת
הדור הבא של ההגנה האווירית מתבסס על עקרון מהפכני: אנרגיה מונחית לייזר רב עוצמה שמסוגל לנטרל איומים במהירות האור ובעלות זניחה. מערכות הלייזר החדשות, שפותחו בשיתוף מתקדם בין חברת רפאל ומשרד הביטחון הישראלי וגם על ידי אלביט מערכות עם המומחיות שלה בתחום הלייזר, מסוגלות ליירט רחפנים, כטבמים, פצצות מרגמה ואף רקטות קצרות-טווח, בעלות ירי זניחה כמעט שמהווה שבר קטן מעלות הטילים המיירטים המסורתיים. "הקליע" במקרה הזה הוא קרן אור ממוקדת ורבת עוצמה, שעלותה היא בעיקר עלות החשמל בלבד, כמה דולרים בודדים לכל ירי, לעומת עשרות אלפי דולרים למיירט מסורתי.
