אי ניכוי מס משכר של עובד - חבות העובד או המעביד?

עמ"ה 617/02, 7019/03 סוזי לוי ואח' נ. פקיד שומה ירושלים המערערת 2 (להלן – מדירון) עסקה במתן שירותי סיעוד ואספקת מכשור רפואי.

המערערת 1 (להלן - סוזי לוי) הועסקה בחברת מדירון בין השנים 1989-1998. כחלק מתפקידה, נדרשה סוזי לוי למלא ולהכין דו"חות חודשיים של מטפלות, כדי להגישם להנהלת החשבונות לצורך הכנת תלושי משכורת.

בעקבות חשדות להעלמת הכנסות, נבדקו תיקיהם של סוזי לוי ושל מדירון אצל פקיד שומה חקירות, ונערכה חקירה.

מממצאי החקירה עולה, לכאורה, כי משכורתה של סוזי לוי במדירון פוצלה לכמה חלקים. חלק אחד דווח על שמה כמשכורתה, עליו שולם מס. חלקה האחר של המשכורת פוצל לכמה חלקים ודווח על שמם של עובדים אחרים, שכלל לא עבדו במדירון באותם החודשים, למרות שהתשלום הגיע לידיה של סוזי לוי. כתוצאה מפיצול זה חבות המס על הכנסתה של סוזי לוי היתה אפסית.

בעקבות ממצאי החקירה, נדרשה סוזי לוי להגיש דו"חות שנתיים על הכנסותיה. לאחר הגשת הדו"חות ומספר דיונים, הוציא המשיב שומה לשנות המס 1989 - 1998, לפי מיטב שפיטה ללא הסכם, לפי סעיף 152(ב) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] התשכ"א-1961 (להלן - הפקודה). על כך ערערה סוזי לוי.

במקביל הוציא המשיב שומה למדירון לשנות המס 1989 - 1997 (לא כולל שנת 1996) מכוח סעיף 147(א) לפקודה, על סכומי המס שמדירון לא ניכתה במקור ממשכורתה של סוזי לוי באותן השנים, ומתשלומי פיצויי פיטורין שהוצאו לעובדים שהמשיכו לעבוד בחברה חדשה שפתחו מנהלי מדירון. כן הוציא המשיב שומה למדירון לשנת המס 1998, לפי סעיף 152(ב) לפקודה, על כך שלא ניכתה במקור את המס ממשכורתה של סוזי לוי בשנה זו. על כך ערערה מדירון.

במסגרת הערעורים על השומות העלתה מדירון טענות מקדמיות כי החובה הראשית והבסיסית לתשלום מס על ההכנסה מוטלת על השכיר. לטענתה, השכיר לא יכול להשתחרר מחובתו זו גם אם המעביד לא ניכה את המס במקור במלואו או בחלקו. על כן, לטענתם, סוזי לוי חייבת במס וממילא אין לדון בחבותה של מדירון בגין אותם הסכומים.

לחילופין טוענת מדירון כי חלה התיישנות על חבות המס בגין השנים 1989-1995 ועל כן המשיב לא יכול לפתוח מחדש את שומות הניכויים לשנים אלו. מכאן ההליך המקדמי.

בית המשפט המחוזי בירושלים פסק

הקביעה כי סוזי לוי חייבת במס על הכנסתה, והוצאת שומה לסוזי לוי בגין הכנסה זו, איננה גורעת מחבותה האפשרית של מדירון בגין ניכוי סכומי המס מאותה הכנסה. לפיכך, אין בקביעה זו בכדי להביא למחיקת השומה שהוצאה למדירון או לדחיית ערעורה של סוזי לוי. ברור, על כל פנים, שפקיד השומה לא יגבה גבייה כפולה את המס על ההכנסה של סוזי לוי.

לענין טענת ההתיישנות - שאלת הפעלת סמכות המשיב לפי סעיף 147 לפקודה איננה ענין לטענות מקדמית במקרה דנן, שכן הכרעה בסוגיה זו משליכה על הערעור כולו.

כך, במידה ויימצא כי מדירון לא היתה שותפה להעברת הכספים לסוזי לוי, אזי לכאורה, התיישנו שומות הניכויים שהוציא המשיב, שכן מדירון לא עשתה מעשה לפי סעיף 220 לפקודה. אולם במקרה זה ממילא אין לחייב את מדירון בגין אי ניכוי המס מהכנסתה של סוזי לוי ושאלת ההתיישנות איננה רלוונטית. על כן, ראוי ששאלה זו תוכרע בשלב ההוכחות, לאחר שמיעת טיעונים לגופו של ענין, ולא במסגרת ההליך המקדמי.

הטענות המקדמיות נדחו. לא ניתן צו להוצאות. ניתן ביום: 10.5.2005 בפני: כב' השופט י. עדיאל. ב"כ המערערות: עו"ד ש. שיפר; עו"ד ד. נייגר; ב"כ המשיב: עו"ד א. שטרן.