ימי טרויה באחד העם: הבורסה החלה להסחר בעליות
תל אביב פתחה בצעד מהוסס את המסחר, שהתחלף בעליות שערים. המדדים המובילים נסחרים קרוב לרמות הפתיחה ומנסים לפתח את המגמה עם תחילת הפעילות. היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט, והפעילים יקבלו עוד יום ללא פרשנות של הכלכלה הגדולה בעולם למניות הדואליות. נראה כי המשקיעים המקומיים מתפנים לפרש את המשך הדוחות הכספיים שמתפרסמים גם היום, והם מותירים את החקירות למשטרה. אך יחד עם זאת, פרשת הריגול התעשייתי החמור שנחשפה אתמול, ממשיכה להדהד בכותרות. בינתיים נראה כי הנהנות העיקריות הן חברות אבטחת המידע, ושאר המניות הקשורות בפרשה - פחות סובלות. מדד ת"א 25 פתח בעליה של 0.1% לרמת 677.34 נקודות, מדד ת"א 100 החל להסחר בתוספת של 0.02% לרמה של 695.15 נקודות, ומדד התל טק 15 יורד קלות ב-0.04% לקו 411.80 נקודות. המחזורים רגועים ומסתכמים בכ-33 מיליון שקל בפתיחה. אתמול נפלה מניית בזק ב-2.8% במחזור ער והיא פותחת הבוקר בעליה של 1% ובמחזור ראשוני גדול של 3.4 מיליון שקל. חברת התקשורת הגיבה אמש לפרשה ואמרה: חומר סודי שלנו נמצא אצל גופים מתחרים. החברה הודיעה כי לא היה לה עד כה, ואין לה כל מידע בנוגע לחקירה זו ולנושא החקירה למעט זימון למשטרה. מבט קצר אחרי השמות העיקריים בפרשה: פרטנר פתחה בירידה של 0.7%, מת"ב עדיין יציבה בפתיחה, מי עדן לא זזה גם היא, דסק"ש (בעלת השליטה בסלקום) יורדת ב-0.17%. בקיצור, אין נפילות גדולות מכל עברי המתרס של החקירה. מי שכן נהנות מהפרשה הן מניות חברות האבטחה. אלדין עולה בפתיחה ב-1.97%. אתמול אמנם ניצבה גם מניית אלדין בצידו האדום של המתרס, אך כעת מבינים בבורסה כי הביזנס שמאחורי הריגול הוא בחברות המגינות מפניו. בכלל - מניות המחשבים נהנות הבוקר ממונטום חיובי. כל מי מהן שעשויה למכור עוד מוצרי אבטחה ולייעץ בתחום, נהנת מתוספת בעניין המשקיעים. מניות חברת קומסק עולות ב-1.84%, מניות כלנית הייטק עולות ב-13.2%, מניות מטריקס מוסיפות 0.96%, מניות אמת מחשוב מעלות 0.86% לערכן, ומניות אי.איי.אם ממריאות ב-13.8%. חברת מעברות, יצרנית מזון התינוקות מסוג מטרנה, מדווח על עוד רבעון חזק. הרווח הנקי של מעברות זינק בשיעור של 48% והסתכם ב-6.6 מיליון שקל (שיעור של 7.4% מהמכירות), בהשוואה לרווח של 4.5 מיליון שקל (שיעור של 6.07% מהמכירות) ברבעון המקביל, אשתקד. מניית החברה החלה להסחר בעליה בת 1.32%. טבע ממשיכה שלא להתרגש מאישור ה-FDA החדש. אתמול עלתה המניה ב-0.3% בלבד, והבוקר היא פתחה בירידה של 0.67%. כל זאת לאחר שהודיעה כי קיבלה אישור לתרופה עם שוק ענקי המגלגל מחזור של 2 מיליארד דולר בשנה. החברה קיבלה אישור מותנה מה-FDA לייצור ושיווק טבליות של תרופת הזולפידם טאטרייט בחוזק 5 ו-10 מיליגרם. בעסקי הנדל"ן, החברה בבעלותו של איש העסקים, לב לבייב - אפריקה ישראל, מדווחת על התוצאות שלה. הרווח הנקי של החברה גדל ב-122% והסתכם בכ-133 מיליוני שקל לעומת 60 מיליוני שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול ברווח הגיע משני מקורות עיקריים, האחד הוא מגזר הנדל"ן והשני תחום האנרגיה. הרווחים של החברה מפעולותיה הרגילות לפני מימון עמדו על 366 מיליון שקל, גידול מרשים ביחס לעת המקבילה אז הן הסתכמו ב-186 מיליון שקל. מניות אפריקה ישראל פתחו בירידה של 0.52%. עוד נדל"ן. גזית גלןב דיווחה הבוקר על תוצאותיה הכספיים לרבעון הראשון של 2005. מדוחות החברה עולה כי ההכנסות הסתכמו בכ-504 מיליון שקל, גידול של כ-20% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. בשורה התחתונה הסתכם הרווח הנקי בנטרול השפעה חד פעמית של תקן 19, בכ-44.8 מיליון שקל או 52 אגורות למניה, לעומת כ-21 מיליון שקל או 27 אגורות למניה ברבעון המקביל. לאחר השפעת שינוי כללי החשבונאות, עברה החברה להפסד של 11.6 מיליון שקל או 11 אגורות למניה. מניות החברה עולות ב-0.63%. חברת דלק נדל"ן מקבוצת דלק, השלימה בליל אמש את שלב המכרז המוסדי. דלק נדל"ן תגייס 300 מיליון שקל, בהנפקה של מניות בסכום של 200 מיליון שקל, ובהנפקה של 2 סדרות איגרות חוב להמרה, בהיקף כספי של 50 מיליון שקל, ואיגרות חוב סטרייט בהיקף של 50 מיליון שקל. מניות קבוצת דלק פתחו בירידה של 0.24%. פולאר השקעות פתחה ללא שינוי את המסחר. על פי פרסום במעריב הבוקר, החברה מצטרפת למתמודדים על רכישתה של רשת אייס קנה ובנה וכבר פנתה לכונס חברת גלקסו לקבלת מידע. וקצת לבנקאות. המפקח, יואב להמן, הגיע להסכמה עם הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד דרור שטרום, סביב שינוי שיטת גביית העמלות בבנקים. ההצעה כוללת ביטול עמלת שורה, ביטול דמי ניהול קבועים הקפאת העמלות למשך שנה ועוד. להמן מבקש שהשינוי ייכנס לתוקף כבר ב-1 באוקטובר. היום יתקיימו דיונים בנושא. מניות הבנקים דווקא פתחו במגמת עלייה. מניות מזרחי מוסיפות 0.76%, מניות לאומי עולות ב-0.24%, מניות הפועלים מוסיפות 0.13%, מניות הבינלאומי יציבות, ומניות דיסקונט יורדות ב-0.67%. חברת בריל מדווחת הבוקר על גידול של 15% במחזור המכירות ברבעון הראשון של השנה לכ-58.6 מיליון שקל, לעומת 51.1 מיליון שקל בתקופה המקבילה, אשתקד. הגידול, הסבירה החברה, נובע כתוצאה מהגידול בפעילות במגזר הייצור העצמי בהיקף של 7.1 מיליון שקל, הנובע מאספקת נעלי צבא למשרד הבטחון, מהתחלת פעילות בסולוג בהיקף של כמיליון שקל ועל אף ירידה במכירות רשת החנויות כתוצאה מעיתוי חג הפסח שהמכירות בגינו תכללנה בתוצאות הרבעון השני. מניות החברה פתחו בעליה של 4%.

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

אב ובנו ממזרח ירושלים חשודים בהעלמת הכנסות משכירויות בהיקף של 8 מיליון שקל
רשות המסים חשפה פרשיית העלמות מס בהיקף נרחב במזרח ירושלים שבה אב ובנו, ווזוז עבד אלעזים ובנו ווזוז נדאל, חשודים כי הסתירו הכנסות של כ-8 מיליון שקל מהשכרת נכסים בשנים 2018-2024
רשות המסים חשפה פרשיית העלמות מס בהיקף נרחב במזרח ירושלים: על פי הודעת הרשות ופרוטוקול מבית משפט השלום בעיר, אב ובנו, ווזוז עבד אלעזים ובנו ווזוז נדאל, חשודים כי הסתירו הכנסות של כ-8 מיליון שקל מהשכרת נכסים בשנים 2018-2024. על פי ממצאי החקירה, האב מחזיק בשלושה בניינים בבית חנינא הכוללים כ-39 דירות, וכן בבעלויות על חניונים, אולם אירועים ומתחם חנויות בעיר העתיקה ובראס אל עמוד.
כבר בשנת 2017 נחתם מולו הסכם שומה שקבע כי הכנסותיו משכירות ייחשבו כהכנסה מעסק. למרות זאת, לפי החשד, בשנים 2018-2024 הוא
פיצל את ההכנסות והסב אותן לילדיו, תוך שימוש בעורמה ובתחבולה כדי להפחית את נטל המס ולמנוע דיווח מלא.
מהבקשה לשחרור בערובה עולה כי סך ההכנסות שהוסבו ונרשמו על שמו של האב בלבד עמד על כ-6.5 מיליון שקל, בעוד שבנו נדאל דיווח רק בשנת 2022 על בניין בן
עשר דירות שהניב הכנסות החל מ-2019. על פי החשד, בגין דירות אלה הועלמו הכנסות נוספות של כ-1.5 מיליון שקל.
במהלך החיפוש שנערך ב-13 באוגוסט 2025 נתפסו מסמכים רבים בביתם, ולאחר מכן הובאו האב והבן לחקירה. בהמשך הם שוחררו על ידי בית משפט השלום בירושלים
בתנאים מגבילים, הכוללים הפקדת ערבויות כספיות בהיקף של מאות אלפי שקלים ואיסור יציאה מהארץ לתקופה של חצי שנה.
- משכירים דירה ולא מדווחים? כך רשות המסים מענישה
- ביקורת ספרים העלתה תמונה מטרידה באזור המרכז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רשות המסים הדגישה כי מדובר בחקירה מתמשכת, וכי במידה שיוגשו כתבי אישום, יעמדו החשודים בפני סעיפים פליליים חמורים בעבירות מס.