תושבי חוץ השקיעו בני"ע ברבעון פי 2.5 מב-04' כולה
מהמחלקה לפעילות המשק במט?ח בבנק ישראל נמסר, כי ההשקעות נטו של תושבי חוץ בניירות ערך הנסחרים בישראל - מניות ואג"ח - הסתכמו ברבעון הראשון של שנת 2005 ב-1.3 מיליארד דולר ? פי 2.5 מסך כל השקעותיהם בשנת 2004.
רובן של השקעות אלה היה במניות - 1.1 מיליארד דולר, ומיעוטן באג"ח של ממשלת ישראל - 200 מיליון דולר. ההשקעות נטו בבורסה בת"א נמשכו כמעט ברציפות משנת 2003, לאחר שב-4 השנים שקדמו לה, תושבי חוץ מימשו נטו ניירות ערך בבורסה. השקעות אלה התבצעו על רקע השיפור בנתונים המקרו-כלכליים והגיאו-פוליטיים של המשק הישראלי וכחלק ממגמה גלובלית של זרמי השקעות ממדינות מפותחות לשוקי ההון של שווקים מתעוררים. החל מחודש ספטמבר 2004, זרמי ההשקעות נטו הלכו והתעצמו והגיעו לשיא בחודשים ינואר ופברואר 2005.
עוד נמסר מהמחלקה לפעילות המשק במט?ח, כי יתרת ההשקעות של תושבי חוץ בתיק ניירות הערך למסחר בבורסה בת?א, הסתכמה בסוף מארס 2005 ב-8.9 מיליארד דולרים - מזה, 8.2 מיליארד במניות. השקעות אלה הן חלק מתיק ניירות ערך ישראליים, המוחזק בידי תושבי חוץ, ששוויו הסתכם בסוף מארס 2005, ב-56.7 מיליארד דולר ושעיקרו ניירות ערך ישראליים הנסחרים בחו"ל. רובם המכריע של תושבי חוץ המשקיעים בשוק המניות בישראל, הם גופים פיננסיים גדולים המשקיעים עבור לקוחותיהם - בעיקר גופים מוסדיים וקרנות מסוג "אינדקס" - כלומר, המשקיעות לפי מדדי מניות שמניות ישראליות הן חלק מהם. בנוסף להחזקות אלה, תושבי חוץ מחזיקים במניות הנסחרות בבורסה בת?א, החזקות ישירות - 10% ויותר מההון המונפק - בסך של כ-3 מיליארד דולר.
במחלקה מציינים, כי בד בבד, גדלה רמת השתתפותם של תושבי חוץ במחזורי המסחר בבורסה בת"א והגיעה ברבעון הראשון של השנה ל-17%, לעומת המשקל הממוצע של שנת 2003 ושל שלושת הרביעים הראשונים של שנת 2004 שהיה כ-8%. בחודש פברואר 2005, משקלם של תושבי חוץ במחזורי המסחר במניות בבורסה שבהן הם פעלו, הגיע עד כדי 80% ממחזורי המסחר, ומשקלם במחזורי המסחר של מדד ת?א-25, הגיע לשעור של 56%.
משקל ההחזקות הפיננסיות של תושבי חוץ הגיע ברביע הראשון של השנה לכ-12% מסך שווי ההון של המניות הנסחרות בבורסה בת"א שבידי אלה שאינם בעלי עניין. יתירה מכך, במניות מסוימות הגיע משקל החזקותיהם לכדי מחצית ויותר. השקעותיהם של תושבי חוץ התרכזו במספר קטן של מניות, הנכללות במדד ת"א-25 ? מניות בעלות סחירות גבוהה. כך, בסוף מארס 2005 היה משקל החזקותיהם ב-5 מניות הנחשבות כמובילות בשוק, 75% מסך שווי תיק המניות המוחזק על-ידם - ונראה, כי פעילותם האינטנסיבית והממוקדת גרמה להשפעה מהותית על מחיריהן ועל מדד ת"א-25 כולו.
במחלקה לפעילות המשק במט"ח מציינים, כי תיק המניות למסחר המוחזק בידי תושבי חוץ הניב תשואה של 32% מינואר 2004 ועד מארס 2005 - 8 נקודות האחוז מעל לתשואת מדד הבורסות בשווקים המתעוררים, ו-5 נקודות האחוז מעל למדד ת"א-25.

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".