נמשכת מלחמת ההשקות בשוק המטוסים האזרחיים

בואינג מוציאה היום לשוק רשמית את ה-777 החדש, מטוס המטען הגדול בעולם. מדווחת כבר על סבב הזמנות ראשון מכמה מהשחקניות הגדולות בשוק. הראשון יצא לדרכו בינואר
שי פאוזנר |

ענקית התעופה, בואינג השיקה היום רשמית מטוס חדש מדגם 777 מטען, מטוס המטען הדו-מנועי הגדול בעולם, ובנוסף קיבלה מאייר פראנס הזמנה לשמונה מטוסים מדגם זה. אייר פראנס הזמינה חמישה מטוסי 777 מטען עם אופציה לשלושה מטוסים נוספים, אשר יחליפו את מטוסי המטען שלה מדגם 747-200F. המטוס הראשון יסופק לאייר פראנס במהלך הרבעון הרביעי של שנת 2008.

ז'אן-סיריל ספינטה, יו"ר ומנכ"ל אייר פראנס, ציין כי מטוס הבואינג 777 מטען ייהנה מהיתרונות הטכנולוגיים והתפעוליים של המטוסים האחרים ממשפחת ה-777, אשר הוכיחו ביצועים טובים לחיסכון בעלויות דלק לאורך זמן. מטוס זה יגדיל באופן ניכר את ההכנסות מנשיאת מטען, ולפיכך יתרום לרווחיותה של חטיבת המטען של החברה.

אייר קנדה הודיעה אף היא בחודש אפריל כי תכלול מטוסים מדגם 777 מטען בהזמנה שביצעה למטוסי 777 ו-787. עם חתימת החוזה עם איר קנדה, תיכנס אף היא לקבוצת חברות התעופה אשר ישיקו את מטוס ה-777 מטען.

אלן מולאלי, נשיא ומנכ"ל קבוצת המטוסים האזרחית בבואינג, אמר כי קיימת דרישה בעולם למטוסים מדגם 777 מטען, היות ותחום המטען האווירי הוא בעל קצב הגידול הגבוהה ביותר בתעופה האזרחית ומהווה גורם מרכזי בכלכלה העולמית.

עם השקתו של הדגם החדש כוללת משפחת מטוסי ה-777 שישה דגמים.

מטוס ה-777 מטען ייבנה על בסיס דגם ה-777-200LR Worldliner, המטוס בעל טווח הטיסה הארוך בעולם, בשל טווחי הטיסה שלו ויכולת הנשיאה אותם מחפשות חברות תעופה. מטוס הנוסעים הראשון מדגם זה ייכנס לשירות מסחרי בינואר 2006. ה-777 מטען יוכל לטוס לטווח של עד 9,195 ק"מ בקיבולת מלאה, ובכך יהיה למטוס המטען בעל טווח הטיסה הארוך בעולם. הוא יהיה בעל קיבולת נשיאה ללא תקדים למטוסים דו-מנועיים. ל-777 תהיה תפוסה כוללת של 103 טון מטען.

דגם ה-777 מטען משלים את משפחת מטוסי המטען מדגם 747-400, אשר מהווה את התקן למטוסי מטען. מטוסי המטען ממשפחות ה-777 וה-747 יכולים לשאת מכולות בגובה 3.1 מטרים, ובכך מספקים לחברות התעופה גמישות מרבית. כיום נושאים מטוסי המטען של בואינג מכל הדגמים למעלה מ-90% מהמטען האווירי ברחבי העולם. בואינג צופה כי מטוסי המטען רחבי הגוף (הנושאים 65 טון מטען ומעלה) יהוו 31% מהשוק עד שנת 2023.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.