בחוק יום העצמאות התש"ט-1949, נקבע כי יום העצמאות הינו "חג מדינה" ויהיה בו "יום שבתון". כלומר, לענין ערב יום העצמאות חלות ההוראות הרגילות בדבר מספר שעות עבודה בערב חג, כמצוין להלן:

סעיף 2(ב) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, קובע כי ביום שלפני חג שהעובד אינו עובד בו, בין עפ"י חוק ובין עפ"י הסכם או נוהג, לא יעלה יום עבודה על 7 שעות עבודה, זאת במקומות בהם עובדים 8 שעות ביום ושישה ימי עבודה בשבוע.

במקומות עבודה בהם עובדים 9 שעות עבודה ביום וחמישה ימי עבודה בשבוע ועליהם חל ההסכם הקיבוצי בדבר המעבר לשבוע עבודה בן 5 ימים או צו הרחבה על פיו - חלה ההוראה לפיה (סעיף 9 להסכם):

"בערבי חגי ישראל החלים ביום שהעובד חייב לעבוד בו יהיה יום העבודה בן 8 שעות בתשלום של 9 שעות או יום עבודה בן 7 שעות בתשלום של 8 שעות. ההנהלה ונציגות העובדים יקבעו באיזו חלופה לבחור. במקומות עבודה שבהם עבדו בערבי חג 6 שעות בתשלום של 8 שעות ימשיכו העובדים לעבוד 6 שעות בתשלום של 8 שעות".

להבדיל משבת או כל חג אחר מתחיל יום העצמאות בחצות הלילה וסופו בחצות - לפיכך, מי שיעבוד ביום החג יהיה זכאי לגמול בגין עבודה בימי חג (עפ"י הסכם או עפ"י החוק) אך ורק בגין עבודה בתחום השעות הנ"ל.