ת"א: רוח גבית מוול סטריט או עוד יום (5) של ירידות?
ואולי היום תצליח סוף סוף הבורסה לני"ע בתל אביב להחלץ מהסנטימנט השלילי האופף אותה זה ימים מספר (ארבעה - אבל מי סופר..)? רוח גבית היא תוכל בכל מקרה לקבל מהמגה החיובית בה חתמה אמש וול סטריט את יום המסחר הראשון בשבוע. המניות הדואליות עתידות לפתוח את המסחר במגמה מעורבת של פערי ארביטראז', אם כי ניכרת נטיה קלה לטובת הפערים החיוביים.
אתמול, נזכיר, זמן לא רב טרם נעילת שערי המסחר באחד העם, פרסם בנק ישראל את החלטתו של הנגיד הטרי פרופסור סטנלי פישר על שיעור הריבית במשק בחודש יוני הקרוב. פישר הותיר את הריבית על כנה בגובה 3.5%, כפי שצפו מרבית האנליסטים בשוק.
מדד ת"א 25 יפתח את המסחר ברמה של 662.27 נקודות. מדד ת"א 100 יחל להסחר ברמה של 680.73 נקודות. מדד התל טק 15 יפתח ברמה של 409.28 נקודות.
נפתח בדואליות. מטאלניק תפתח את המסחר בפער חיובי של 3.1%, לאחר שזינקה בוול סטריט ב-12.5%, לאחר שהודיעה על
השקת שבב חדש שיפעל על פי סטנדרט ה-WI-FI הבא ולו פוטנציאל מכירות המוערך במיליארדי דולרים.
בפערי ארביטראז' חיוביים תפתחנה גם ארבע מבין חמש חברות המעו"ף: אלביט מערכות (0.65%), טבע (0.64%), פרטנר (1.05%) ואלווריון (0.96%) וכן מתב (9.53%), סרגון (4%), אלרון (2.08%), סאיטקס (1.1%), טאואר (0.9%) ואלביט הדמיה (0.6%).
בפערים שליליים תפחנה: גיוון (0.23%), שסובלת מסנטימנט שלילי במיוחד בימי המסחר האחרונים, מגל (2.07%), אורכית (2.6%) ונייר חדרה (1.33%).
בבנקים. אתמול הובילו מניות "חמשת המופלאים" את המגמה האדומה באחד העם - האם היום הן תצלחנה להתאושש?
ובכלל, רוחש וגועש בענף הבנקאות בימים אלו. המניות נסחרות על רקע סכסוך עבודה מחריף בבינ"ל ועל רקע מחלוקת בין הבנקים הגדולים לבינוניים בעניין המלצות בכר, כשהאחרונים מסרבים לקחת חלק בקמפיין כנגד ההמלצות ואילו איגוד הבנקים כבר מכין בצד עשרות אלפי דולרים עבור הקמפיין.
מניות לאומי תסחרנה גם על רקע פרסום בידיעות אחרונות, כי הבנק בוחן את הנפקת חברת כרטיסי האשראי שלו לפי שווי של 900 מיליון שקל. על פי העיתון הכוונה היא להנפיק בעוד כחודשיים על בסיס דו"חות הרבעו הראשון וכי בלאומי יחלו להכין בשבועות הקרובים את תשקיף ההנפקה.
מניות זוקו תמשוכנה את תשומת הלב, על רקע פרסומים, כי חברת גרנית הכרמל שבשליטת משפחת בורוביץ' רוצה להכנס כשותפה בחברה, המייצרת ציוד הנדסי כבד. זוקו דיווחה אך אתמול על שיפור בתוצאות הרבעון הראשון של 2005. הכנסות החברה צמחו ב-13% לכ-137.2 מיליון שקל ולאחר כשני רבעונים של הפסדים, היא הצליחה לעבור לרווח נקי של 1.8 מיליון שקל.
ולסיום - ברשתות המזון. ידיעות אחרונות יודע לספר, כי בהנהלת שופרסל שוקלים לפטר את סמנכ"לית הכספים של הרשת, נעמי גולדגויכט, בעקבות התיקון שנאלצה הרשת לפרסם בשבוע שעבר לדו"ח הרבעון הראשון בעניין נתוני המכירות ברבעון זה. נציין, כי מניות המתחרה, הרבוע הכחול, תפתחנה היום את המסחר בפער שלילי של 1.15%.
רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים
רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי.
הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים.
תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.
איך זה יתבצע?
הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית.
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- מורווחים בקריפטו? נוהל גילוי מרצון זו הזדמנות להכניס את הכסף לארץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.
מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מנכ"ל אלרון, יניב שניידר וליסיה בכר מנוח, יו"ר אלרון . צילום: שי בן אפרייםמנכ"ל רפאל: "פרויקט הלייזר הוא העתיד"
יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל על היירוטים של הטילים מאיראן, על השקעה בסטארטאפים, שיתוף הפעולה עם אלרון וגם - מה יהיו המערכות שיגנו עלינו מפני הדור הבא של הטילים - טילים היפרסונים?
מנכל רפאל, יואב תורג'מן דיבר היום גם על "רפאל השנייה". אנחנו מכירים אותה כחברה ביטחונית שמספקת לנו הגנה - כיפת ברזל זו המערכת שלה, שמנעה את מותם של אלפי אזרחים. לצד אלביט מערכות ותעשייה אווירית, החברות האלו הוכיחו עליות טכנולוגית מרשימה שכמובן עזרה לצבא לנצח בחזיתות השונות. הפעילות הביטחונית היא "רפאל הראשונה", אבל יש גם פעילות אזרחית - "רפאל השנייה". המטרה של רפאל האזרחית היא להפוך יישומים צבאיים וביטחוניים ליישומים אזרחיים. זה מצליח, אבל זה לא עיקר הפעילות.
רפאל שותפה עם אלרון אלרון -0.79% ב-RDC, מודל ההשקעות המשותף של אלרון ורפאל, שאחראי על הפיכת הרעיונות הביטחוניים לאזרחיים, כשהדוגמה הכי טובה לכך היא חברת גיוון אימג'ינג שהוקמה לפני 30 שנים ועשתה אקזיט ענק לפני בערך 16 שנים. החברה השתמשה בטכנולוגיה צבאית כדי לספק לעולם הרפואה פתרון - מצלמה זעירה שנכנסת לגופנו ובודקת את המעי. יש יכולות נוספות שתורגמו לאקזיטים בתחום וכעת רפאל ואלרון מציגים את החזון בתחום לשנים הבאות. הפעם זה משולב, מעבר לזרימת רעיונות, פיתוח ומידע מהתחום הצבאי לאזרחי, הכוונה היא לייצר אצל אלרון קרקע לסטארטאפים בתחום הטכנולוגיה לצרכים צבאיים שיקבלו מעטפת ועזרה מרפאל.
יואב תורג'מן ומנכ"ל אלרון, יניב שניידר הציגו את הפעילות של רפאל ואלרון ואת החשיבות של העבודה המשותפת. שניידר היה עד לפני חצי שנה מנהל מרכז הפיתוח של רפאל והוא מביא שינוי לאלרון, קרן הון וותיקה שעוסקת בסייבר ומכשור רפואי כשבכוונתו להעמיק את הפעילות בתחום הדיפ-טק והדיפנס-טק.
תורג'מן הציג את רפאל ויכולותיה הטכנולוגיות הברורות - "אנחנו עושים דיפנס טק כבר 77 שנים. הדרך לקיים את המדינה היא דרך חדשנות טכנולוגית. ההמצאות של רפאל מהעבר נראים גם היום מודרניים לחלוטין. רפאל הוקמה כדיפטק. רפאל היא שילוב מיוחד של מכון מחקר שעוסק בפיזיקה בסיסית ועד ולמערכות מורכבות".
- רפאל ו"לולב ספייס" ישתפו פעולה בפיתוח מערכת ליירוט רחפנים וכטב"מים
- מערכת הגנה אווירית ישראלית תשמור על שמי נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"החזון של רפאל הוא לא להיות החברה הכי רווחית בעולם, אלא להביא מדע שיהיה נדבך משמעותי בביטחון המדינה. אנחנו מפתחים את הטכנולוגיה עוד לפני שמקבלים את התקציב והאישור לפתח אותה, כדי להיות בקדמה הטכנולוגית. אנחנו לא עושים דברים שכולם עושים, אלא דברים שאין לאף אחד בשוק. כמו הלייזר, אנחנו היחידים שעושים את זה. גם כיפת ברזל, מדובר במיירטים בתקציב נמוך ממיירטים אחרים. כלומר פתרון אופטימלי לבעיה".
