פולאר השקעות: הרווח עלה ב-30% ל-17 מיליון שקל

אך הכנסות החברה מקבוצת שרם פודים קלנר ירדו ב-6% והסתכמו ב-221 מיליון שקל, ברבעון השני צפויה החברה להנות ממכירת מניות פרטנר ברווח הון לפני מס של 93 מ' שקל
חזי שטרנליכט |

פולאר השקעות מקבוצת שרם פודים קלנר סיימה את הרבעון הראשון של שנת 2005 ברווח נקי של כ-17 מיליון שקל לעומת כ-13 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, מדובר בגידול של 30%. החברה הודיעה על חלוקת דיבידנד במזומן בסך של 10 מיליון שקל. עם זאת, ההכנסות של החברה פחתו ב-6%, והן הסתכמו בכ-221 מיליון שקל לעומת כ-235 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

עיקר השינוי בהכנסות נובע מקיטון בהכנסות פולאר נדל"ן, כתוצאה ממכירת נכס מקרקעין ברבעון המקביל אשתקד, אשר קוזז בחלקו על ידי גידול בהכנסות דאי ישראל וניפסון ברבעון.

ערך החזקותיה הנוכחיות של קבוצת פולאר במניות סחירות של חברות מוחזקות ואחרות, דוגמת טליט, ניפסון, פרטנר ומאינד מסתכם בסך של 519 מיליון שקל ומשקף עודף שווי בסך של 319 מיליון שקל בהשוואה לערך החזקות אלו בספרי החברה.

בתקופת הדו"ח נהנתה החברה מרווח לפני מס בסך של כ-40 מיליון שקל כתוצאה מהנפקה נוספת של ניפסון בבורסת ה-AIM בלונדון במסגרתה גייסה ניפסון כ-11 מיליון דולר ועוד כ-10 מיליון דולר נמכרו ע"י החברה (בעקיפין) בהצעת מכר.

ברבעון השני צפויה החברה להנות מרווחים משני מהלכים בולטים נוספים:

מכירת מניות פרטנר על ידי פולאר תקשורת לפרטנר תמורת כ-110 מיליון שקל, הצפויים להניב לפולאר השקעות רווח, לפני מס של כ-93 מיליון שקל

הנפקת טליט בבורסת ה-AIM בלונדון במסגרתה גייסה כ-44 מיליון דולר, לפי שווי של כ-115 מיליון דולר, אחרי הכסף. הרווח שצפוי מההנפקה, לפני מס מסתכם בכ-75 מיליון שקל.

מראשית השנה גייסה פולאר השקעות כ-210 מיליון שקל, מזה כ-68 מיליון שקל ממכירת אגרות חוב קיימות וכ-140 מיליון שקל ממכירת אגרות חוב חדשות (בלווי כתבי אופציה). החברה הגדילה את מסגרת האג"ח החדשות ל-200 מיליון שקל. חברה נוספת בקבוצה, פולאר נדלן בינלאומי צפויה השבוע להשלים הנפקה בבורסה בהיקף של כ-90 מיליון שקל, מזה כ-24 מיליון שקל במניות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.