אלרוב רשמה זינוק גדול ברווחים ל-30.8 מיליון ש'
"אנו בטוחים כי המשך עיבוי פעילותינו בנדל"ן מניב בחו"ל כמו גם שיפור המצב הכלכלי בארץ יתרמו לתוצאות החברה גם ברבעונים הבאים", בבשורה זאת, מאותת איש העסקים אלפרד אקירוב על שאיפותיו להמשך הפעילות של חברת ההשקעות אלרוב, הנמצאת בבעלותו. החברה פרסמה את הדו"חות הכספיים שלה לרבעון הראשון לשנת 2005, והם מעידים על זינוק מסחרר ברווחיות בגורמים רבים. אלרוב הציגה זינוק חד בשורה התחתונה. הרווח הנקי שלה זינק במאות אחוזים והסתכם ברבעון בכ-30.8 מיליון שקל, לעומת כ-1 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
עיקר הגידול ברווח הנקי נובע מרישום לראשונה של רווחים ממכירת דירות בבניין C של פרוייקט "מגדלי אלרוב", מעליה ברווחיות מהפעלת מלון מצודת דוד ומהשקעות בניירות ערך. לחברה ישנן השקעות מגוונות, חלקן, כאמור, במיזמי נדל"ן מפורסמים לאלפיון העליון.
מנכ"ל ויו"ר דירקטוריון אלרוב, אלפרד אקירוב, מסר: "אנו שבעי רצון מתוצאות רבעון זה המאופיין בהמשך הצמיחה בכל מגזרי פעילות הקבוצה ובזינוק משמעותי ברווחיות. במהלך הרבעון גדלו הכנסותינו מהפעילות בחו"ל וזאת גם לאחר מכירת הנכסים בבריטניה, מכירה שתרמה לחברה רווח הון בסך כ-19 מיליון שקל בשנה החולפת".
אם מביטים בשורת הרווח הנקי, אפשר להסיק כי גם בשורה העליונה - שורת ההכנסות חל זינוק מרשים. השיפור בתוצאות נובע בעיקר מרישום לראשונה של רווח ממכירת הדירות בבנין C של פרוייקט "מגדלי אלרוב", מהמשך השיפור בתוצאות העסקיות של מלון מצודת דוד בירושלים, מגידול בהיקף הפעילות בתחום הנדל"ן המניב בחו"ל ומרווח מניירות ערך.
הכנסות החברה זינקו בכ-88% והסתכמו בכ-191.4 מיליון שקל, לעומת כ-101.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בתחום המלונאות, הודיעה החברה כי נרשמו עליות בשיעורי התפוסה וכן בתעריפי הלינה במלון מצודת דוד בירושלים, זאת בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד וכן מגידול ברווח מניירות ערך.
הרווח לפני מימון צמח בכ-146% והסתכם בכ-63.3 מיליון שקל, לעומת כ-25.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון הסתכם בכ-10 מיליון שקל, לעומת תזרים מזומנים בסך של כ-2.2 מיליון שקל אשתקד. השיפור בתזרים נובע בעיקר משיפור בתזרים התפעולי ממלון מצודת דוד ומירידה בשיעור הריבית על הלוואות.
אקירוב הוסיף כי "ההכנסות משני המרכזים המסחריים שרכשנו בשוויץ בתום שנת 2004 התחילו לקבל ביטוי בתקופה המדווחת. אנו רואים בהשקעות בנדל"ן מניב בחו"ל את מנוע הצמיחה העתידי של החברה ובכוונתנו להגיע להיקף נכסים של כ-2 מיליארד שקל לאורך תקופה של כשנתיים ולהמשיך לבצע עסקאות אטרקטיביות שיניבו תשואה גבוהה. לאחר תאריך הדוחות רכשנו מרכז מסחרי נוסף בשוויץ בעלות של כ-260 מיליון שקל ובימים אלה אנו מנהלים מו"מ לרכישתם של שני מרכזים נוספים בשוויץ בהיקף כולל של כ-430 מיליון שקל".
אקירוב הוסיף: "אנו מרוצים מקצב ההתקדמות במכירת הדירות בפרוייקט "מגדלי אלרוב" ולראשונה מולאו תנאי הסף להכרה בהכנסה ממכירת דירות בבניין C בפרוייקט. בתחום הנדל"ן המניב בארץ, המשיך לגדול העודף התפעולי של מלון מצודת דוד, בעקבות המשך מגמת ההתאוששות בתיירות הנכנסת. בפרוייקט ממילא הייחודי הבניה תחל כנראה ברבעון השלישי ואנו צופים כי בעתיד יניב הפרוייקט הכנסות משמעותיות לחברה.

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.