הדולר-ין: הדרך למעלה נראית סלולה עבור הדולר
ההסטוריה לימדה אותנו שמה שיורד סופו לעלות ומה שעולה סופו לרדת. מטבע הדברים זו הדינמיקה המאפיינת מניות, מטבעות, סחורות ולמעשה גם תהליכים גדולים וחשובים הרבה יותר. הדולר האמריקאי שחווה תהליך ארוך ומתיש של שחיקה כמעט בלתי פוסקת מאז תחילת 2002, מגלה סימני התאוששות. ולא רק מול היורו אלא מול כל המטבעות האחרים ובכללם הין.
מגמה משנית
הגם שמבט על הגרף ארוך הטווח מלמד כי המגמה הראשית היא מגמת ירידה ברורה, הרי שכל מסע בן אלף מילין מתחיל בצעד קטן אחד והצד הקטן הזה מגולם כעת בדינמיקה המאפיינת את המגמה המשנית. המגמה המשנית מוגדרת כמגמת עלייה ברורה והבה נראה מדוע :
1. בנובנמבר 2004 שפל הדולר למחיר של 101.82 ין לדולר. משם, ניסה לעלות אך כשל. כישלון זה יצר בסיס לגל ירידות נוסף, אם כי בניגוד למקובל במגמת ירידה, נבלם המטבע האמריקאי לקראת סוף ינואר 2005 באותה נקודה בדיוק. מבנה מחירים זה הכולל שתי נקודות שפל שאינן יורדות, מבסס שינוי מגמה.
2. מכאן המשיך הדולר להתחזק תוך שהוא קובע רמות שפל ב-103.68 וב-104.16 ין דולר. מבנה מחירים הכולל נקודות שפל עולות, מספר רבות על הלך המחשבה של הקונים. הם מוכנים לרכוש את הדולר במחירים הולכים ועולים. במילים פשוטות, מאמינים בהתחזקותו.
3. אלא שהשוק לא מורכב רק מקונים. המוכרים, שבעבר הלא רחוק התייחסו לדולר כמוקצה מחמת מיאוס, שינו את דעתם. מאז נובמבר 2004, אפשר לראות כיצד מסודרות נקודות השיא במבנה עולה. כלומר, כל נקודת שיא גבוהה יותר מקודמתה. מבנה זה מלמד כי המוכרים מוכנים להציע את מרכולתם במחירים הולכים ועולים. במילים פשוטות, גם הם מאמינים בדולר.
4. המומנטום - בתחתית הגרף אפשר לראות את שני מדדי העוצמה הפופולריים rsi, ו-macd. מטרתם של שני מדדים אלו למדוד את עוצמת המגמה ואת התנופה הנצברת במהלכה. אפשר לראות כיצד מאז נובמבר 2004, כאשר הדולר היה מצוי ברמות השפל, החלו מדדים אלו לבסס מגמת עלייה המחזיקה מעמד עד היום. כלומר, התנופה להמשך מגמת העלייה קיימת.
בטווח הקצר - הטווח הקצר משתרע מנקודות הזמן הנוכחית ולאורכם של השבועות הקרובים. טווח הזמן הקצר נחשף טוב יותר על גבי הגרף היומי. כאן אפשר לראות בבירור שהמגמה המינורית, כלומר המקטע הרציף האחרון היא מגמת עלייה ברורה ומובהקת הנסמכת על מומנטום חזק. הקירבה לרמת ההתנגדות השוכנת סביב 108.90 יכולה להוליד נסיגה מסויימת אם כי בהתייחס לעוצמה הקיימת סביר להניח שנראה את הדולר מצפין מעל לרמה זו.
סיכום
הדרך למעלה נראית סלולה עבור הדולר, לפחות לפי העובדה ולפיה שתי המגמות המרכזיות, היינו המשנית והמינורית מצביעות על כיוון זהה, והמומנטום חיובי דיו כדי לדחוף את הדולר לרמות בהן לא ביקר מזה זמן רב. תיקונים טכניים הם עניין לגיטימי ושכיח אלא שבמקרה הנוכחי הרף התחתון נקבע וסביר להניח שכל נסיגה לא תתברר אלא כאפיזודה חולפת.
* הערת אזהרה: המסחר במט"ח מסוכן על רקע התנודתיות הגבוהה והמינופים הגבוהים הנהוגים בשווקים אלו. הפעילות חייבת להיות מוגדרת ומדויקת בנקודות ספציפיות וכל פעולה חייבת להיות מגובה על ידי הוראה צמודה לקטיעת הפסד שלא תעלה של עשיריות בודדות של אחוזים ממחיר הקנייה
** אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
*** הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
