סגן נשיא באורקל: העסקים כאן יותר פתוחים לטכנולוגיה
אורקל ישראל תקיים את הכנס הטכנולוגי השנתי שלה בשם Oracle Technology Day, בתחילת יוני בתל אביב. בכנס מתמקדת Oracle השנה בנושאי אינטגרציה ובינה עסקית (BI), ובו תחשוף את פתרון ה-BI הכולל הראשון בתעשייה ופתרונות אינטגרציה המשפרים את השילוב בין פלטרפורמות. במליאה ידבר סגן נשיא לענייני טכנולוגיות של אורקל העולמית, אנדרו סת'רלנד, אורח הכבוד של הכנס. לקראת בואו ענה סת'רלנד לכמה שאלות על נושאים בוברים בתחום ההתמחות שלו:
ש: מה הגישה שלך לתפקידך?
ת:אני אחראי למכירות של כל מוצרי Oracle של מה שאנחנו קוראים "החבילה הטכנולוגית" הכוללת את בסיס הנתונים, שרת היישומים ואת Oracle Collaboration Suite. מוצרים אלו הם המנוע מאחורי הצלחתה של Oracle כבר מעל לרבע מאה. מוצרים אלו מהווים חבילה בעלת איכות עולמית בלתי מנוצחת מה שעוזר להבטיח עליה מתמידה במכירות.
כמו כל איש עסקים אני בודק כיצד אנו מגדילים את ההכנסות מרבעון לרבעון, נכון לעכשיו Middleware הוא חלק חשוב בעסקיים ותחום גידול חשוב עבורנו ולכן אני אשקיע בלדרבן את מחלקת המכירות של מוצרי ה-Middleware על מנת להבטיח שימומש הפטנציאל הגלום בו. כחלק ממהלך זה, שהוא עולמי, יש הקצאת כוח אדם ומשאבי שיווק שונים ייעודיים המופנים לתחום.
ש: האם אתה יכול להשוות בין אירופה לישראל בדרך בה מאמצים טכנולוגיות חדשות בשתיהן?
ת:כמו שניתן לצפות, יש דומה ויש שונה. הדומה קשור לסביבה הכוללת של EMEA - התמקדות בגידול עסקי, רווחיות וכד'. מכיוון ומחיר כוח העבודה עולה בכל EMEA, המחשבה הכללית בכל האזור היא לשים דגש על כך שהעסק יעבדו ביעילות ואפקטיביות - שימוש נכון בזמנם של האנשים כמו גם לשגשג. לישראל, כמו גם למדינות אחרות, יש כמה מאפיינים שמבדילות אותה.
אני מרגיש שבישראל יש אנשים עם יכולת אבחנה טובה ודחף לעסקים. יש פחות חברות בינלאומיות ויותר עסקיים בינוניים שדוחפים את הגידול בישראל. סגירת עסקאות בישראל לוקחת יותר זמן, אנו חייבים להראות את הערך המוסף של הטכנולוגיה שלנו ואת החזר ההשקעה על הרכישה שלה אבל ברגע שהראנו את כדאיות העסקה אנו מתחילים מערכת יחסים פורה ושיתוף פעולה עם הלקוח.
נכון הוא גם שהעסקים בישראל הרבה יותר פתוחים לקליטת טכנולוגיה חדשה מהרבה ארצות אחרות ולכן טכנולוגיה סלולרית, מחשוב שריגי ותעשיות כמו מדעי החיים הם אזורים פוריים עבור Oracle בישראל.
בהקשר למוצרי האינטגרציה והבינה העסקית (BI) של אורקל, מוסיף סאת'רלאנד כי כבר מספר עשורים שמחשבים עושים עבודה טובה במיכון תהליכים עסקיים ומאפשרים לחברות לעשות יותר עבודה בפחות משאבים. אך עדיין לעיתים קרובות יש לחברות בעיות עם תהליכים עסקיים עקב הצורך לטפל בתהליכים יוצאי דופן. "על מנת לפתור בעיה זו, פותח סטנדרט חדש שנקרא Business Process Execution Language (BPEL) שמתאר את הדרך בה משאבי מחשוב יכולים להיות מתוזמרים להוציא תרשימים עסקיים הכוללים ניהול ציפיות מיידי ומדויק".
הוא מציין בקשר לבינה עסקית, כי זהו תחום בו Oracle מובילה כבר שנים, למרות שאולי זה נראה כמו סוד שמור היטב מצידה. בינה עסקית מאפשרת לאנשים הנכונים בארגון לקבל את האינפורמציה לה הם זקוקים על מנת לקבל החלטות מפתח - זהו נדבך נוסף המוודא שהעסק פועל ביעילות. המידע צריך להיות מדויק, מעודכן ובידיים הנכונות ואנו מאמינים של Oracle יש יכולות מצוינות בתחום.
שני התחומים הנ"ל, אינטגרציה ובינה עסקית כוללים את הטכנולוגיה שעסק מודרני צריך על מנת לצייד את עצמו לתחרות בשוק.
ש: מה הגישה של Oracle לארכיטקטורת המידע?
ת: הצורך בארכיטקטורת מידע היא סימן להתבגרות התעשייה. קחו כאנלוגיה את עולם ה-HiFi, לכו אחורה כמה עשורים כשכל מערכת סטריאו הורכבה לחוד- לכל מערכת היו את המומחים שלה שהכירו את כל מרכיביה, מה יתחבר עם מה ולאיזה תוצאות אפשר לצפות. היום, המרכיבים של כל מערכות HiFi פועלים כמעט כולם על-פי אותם סטנדרטים, וניתן להרכיב מערכות ביתר קלות, בעלות פחותה והאיכות ידוע מראש.
זה לא אומר שכל מערכות ה-HiFi דומות בכל, עדיין קיים מגוון של גמישויות, מחיר ותפעול והבדל באיך שהמערכות נראות ויכולות הביצוע שלהן, רק שהעיצוב והייצור של המערכות כיום הרבה יותר קל.
אותם תהליכים מתחילים להתגבש גם בתעשיית התוכנה, כיום נוצרים סטנדרטים בסיסים למרכיבי התוכנה אשר ידועים באיכותם ומתחברים אחד לשני בדרכים המובנות לכל. ארכיטקטורת המידע של Oracle היא דוגמה לכך - איך שאורקל רואה את החיבור בין המרכיבים על מנת ליצור מערכת עסקית שתפעל ביעילות וללא תקלות.
המרכיבים לא חייבים כולם להיות של Oracle אבל הם חייבים לפעול על-פי הסטנדרטים הקיימים על מנת שיהיה אפשר לחבר בין המרכיבים של Oracle למרכיבים אחרים לכדי מערכת עסקית אחת שפועלת ביעילות.
ש: כיצד עומדים באורקל בצפיות בתחום ה-ROI לדעתך?

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.