ויתור בהתנהגות על הזכות להחיל את חזקת השיתוף
ו"ע 1012/03 אלמולי צפרירה ואח' נ. מנהל מס שבח ת"א
אבי אמם של העוררים (להלן - הסב), רכש מקרקעין בשנת 1938. אבי (להלן - האב) ואם (להלן - האם) העוררים, גרו בעת הרכישה בחוץ לארץ. עם רכישת הקרקע נרשמה הקרקע על שם האב.
האב נפטר בשנת 1976 והותיר צוואה בה הוא מצווה את כל רכושו לאם. בסמוך לפטירת האב, הגישה האם טופס מס שבח (להלן - מש"ח) לתשלום תוספת מס. במש"ח זה דווח כי האב היה הבעלים היחיד של המקרקעין. בשנת 1987 נפטרה האם.
ביום 12.11.2001 נחתם הסכם למכירת הקרקע למנהל מקרקעי ישראל (להלן – המינהל) תמורת סך 957,600 ₪. עסקת מכירת הקרקע למינהל מוסתה על ידי המשיב. בבסיס תחשיב המיסוי הונח כי הקרקע בשלמותה הועברה לחזקת האם בשנת 1976, מועד פטירת האב.
לטענת העוררים, מכח חזקת הלכת השיתוף, הקרקע היתה בבעלות משותפת של האם והאב משנת 1938, מועד רכישת הקרקע. אשר על כן, יש להניח בבסיס תחשיב מס השבח, כי מחצית מן הקרקע היתה בחזקת האם משנת 1938. לטענתם, האם מעולם לא ויתרה על זכותה למימוש זכויותיה על פי הלכת השיתוף. מכאן הערר.
ועדת הערר בענין מס שבח מקרקעין שליד בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פסקה
ההלכה בענין יישום הלכת השיתוף לגבי יורשים קובעת כי כאשר הלך אחד מבני הזוג לעולמו, מבלי שעמד על זכויותיו על פי חזקת השיתוף בנכסים על אף שהיתה לו הזדמנות סבירה לעשות כן, יש לראותו כמוותר על זכותו לבקש להחיל עליו את חזקת השיתוף. כמו כן, נפסק כי אין מקום להעביר זכות טענה להחלת הלכת השיתוף ליורש באם המוריש לא עשה כן.
הגשת המש"ח ביוזמת האם, ואשר בו היא מבקשת לשלם תוספת מס, יש בה בכדי לגלות את דעתה כי היה בכוונתה לבדוק אפשרות למימוש כלכלי של הקרקע נשוא ערר זה.
הצהרה פוזיטיבית של האם במסגרת המש"ח, כי הקרקע היתה בחזקת האב, יש בה משום ראיה כי זו היתה עמדתה שלה ביחס לחזקת האב על הקרקע כולה. לו רצתה האם לממש את זכותה להחלת הלכת השיתוף, כאן היה מקומה של טענה זו ומשלא טענה בעת הזאת, יש בכך משום ראיה לויתור על זכותה למימוש זכויותיה על פי הלכת השיתוף.
הערעור נדחה. העוררים חויבו, ביחד ולחוד, בהוצאות בסך 5,000 ₪.
ניתן ביום: 15.5.2005 בפני: כב' השופט (בדימוס) ע. זמיר - יו"ר, מר ט. גרינברג, רו"ח - חבר, מר ד. שמואלביץ, עו"ד - חבר.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
משרד התחבורה עושה סדר במספרי הדרכים והכבישים - הכל במקום אחד
כל המספרים במקום אחד: משרד התחבורה משיק מפת כבישים אחידה ומעודכנת שתשמש גם את הנהגים וגם את המשטרה
משרד התחבורה השיק את "מפת מספרי הדרכים הארצית הרשמית של ישראל", לראשונה גם באינטרנט. המפה, שתהווה מעתה מקור המידע הרשמי והיחיד לנושא, נועדה לאחד את כלל הנתונים הקיימים ולמנוע כפילויות וסותרות במספור הכבישים. המשמעות: מהיום, כל גורם ממערכות GPS ועד המשטרה
יעבוד על בסיס נתונים אחיד ומעודכן.
לדברי שרת התחבורה מירי רגב, "מפת מספרי הדרכים הרשמית מכניסה סדר והיגיון במספור רשת הכבישים, וכך תסייע לכל נהג ונוסע להתמצא בדרכים בקלות ובבטחה, ותשמש גם את הגורמים המקצועיים לניהול תנועה מתקדם ושקוף".
הצורך במפה אחידה גבר בשנים האחרונות עם התרחבות רשת הכבישים בישראל. כל כביש חדש מקבל מספר המשולב בשלטי הדרכים ובמערכות הניווט, אך עד כה היו מקרים של חוסר עקביות בין גורמים שונים. המספור הרשמי אמור לפתור את הבעיה ולאפשר מעקב ברור אחר תאונות, תחזוקה ותפעול התנועה.
מאחורי המספרים
בניגוד למה שנהוג לחשוב, המספור הוא לא שרירותי. מספר זוגי מציין דרך אורך מצפון לדרום כמו כביש 2 לאורך החוף או כביש 6 חוצה ישראל בעוד שמספר אי-זוגי מסמן דרך רוחב ממערב למזרח, דוגמת כביש 1 המחבר את תל אביב לירושלים או כביש 65 החוצה
את העמקים.
- ה-BRT יוצא לדרך: יחבר בין ראשל"צ, רמלה ולוד
- תוכנית חדשה: שדרוג כביש 91 ומחלף במחניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם מספר הספרות חשוב: כבישים חד-ספרתיים הם הצירים הראשיים והמהירים ביותר, כמו כביש 1 או כביש 4. כבישים דו-ספרתיים מייצגים צירים אזוריים מרכזיים, למשל כביש 44 או כביש 65, וכבישים תלת- וארבע-ספרתיים משמשים לדרכים משניות ומקומיות.
