הדולר משיל 0.19% על רקע היחלשותו בעולם

נסחר סביב רמת 4.363 שקל. מנגד, האירו מתחזק ב-0.29% ונסחר סביב 5.529 שקל. בעולם: הדולר נחלש על רקע עלייה פושרת במדד המחירים לצרכן ונאומו של שר האוצר האמריקאי
דרור איטח |

על רקע היחלשותו בעולם, פותח המטבע האמריקני את המסחר בשוק המקומי בירידה של 0.19% ונסחר סביב רמת 4.363 שקל. מנגד, האירו מתחזק ב-0.29% ונסחר סביב רמת 5.529 שקל.

בעולם

מחדר העסקאות של פינוטק נמסר, כי אתמול בערב ובמהלך הלילה ביצע הדולר מהלך היחלשות קל אל מול המטבעות העיקריים. הסיבה העיקרית לכך, מעבר למדדי המחירים לצרכן שפורסמו אתמול והראו על עלייה פושרת למדי, היא נאומו של ג'ון סנואו, שר האוצר האמריקאי. סנואו התייחס אתמול בלילה לדו"ח שהועבר לקונגרס מצד משרד האוצר, ומכיל נתונים בנוגע למניפולציות שמבצעות המדינות הסוחרות עם ארה"ב בשערי מטבעותיהן.

בתגובה לדו"ח ציין שר האוצר כי לאור הלחץ שמפעילה ארה"ב על סין בתקופה האחרונה, הושגה ההבנה כי הסינים צפויים לבצע את ההערכה מחדש של היואן בחודשים הקרובים. דבריו של סנואו החלישו את הדולר לאור הציפיה בשווקים לשחרור הצמדת היואן הקרובה. היום ימתינו הסוחרים לפרסומם של סקרי ה-FED משיקגו ופילדלפיה, אשר צפויים בשעות 17:00 ו-19:00, זמן ישראל, בהתאמה.

בזירה האירופאית נהנה האירו מהיחלשותו הקלה של הדולר והתחזק במהלך הלילה לרמות של כ-1.2692. היום יפורסמו מדדי המחירים המורכבים לצרכן באירופה, אשר צפויים להראות על עלייה של כ-0.4% בחודש אפריל. מדדים אלו אינם צפויים לספק תמיכה רבה לאירו, שכן לאור מצבה הקשה של הצמיחה והאבטלה בגוש, אין כעת סיכוי להעלאת ריבית, ואף נשמעו דיבורים בנושא הורדת ריבית בעתיד.

כמו כן ימתינו הסוחרים להתפתחויות בנושא התפוקה התעשייתית באירופה, הצפוייה להראות היום בשעה 12:00, זמן ישראל, על ירידה של כ-0.4% במרץ. ברמה הטכנית הופתעו מרבית הסוחרים משמירת האירו על הרמה הגבוהה במהלך הלילה, וכעת נראית התנגדות משמעותית באיזור ה-1.2730, כאשר הרף העליון, כפי שציינו באיתות שפורסם השבוע, הוא 1.2785 ושם ממתינים סוחרים למכירתו של האירו. התחתית הכפולה שנוצרה ביומיים האחרונים סביב 1.2582/87 מעודדת את המחשבה בקרב האנליסטים כי ייתכן המשך התיקון כלפי מעלה בטווח הקצר. כעת נסחר האירו אל מול הדולר סביב 1.2673.

לאור התפוגגות החשש ממשבר נוסף ביפן, מסתמנות קניות שיא של אגרות חוב אמריקאיות ואירופאית על ידי גופים יפניים. פעילות זאת נתמכת בחוזקה על ידי הממשל היפני אשר ממשיך להצהיר בימים האחרונים כי בכוונתו להמשיך ולהזרים סכומי עתק אל תוך השוק המקומי בכדי לשמר את שיעורי הריבית האפסיים.

לעומת זאת, סוחרים רבים בשוק טוענים כי קיימת ציפיה לשינוי מדיניות הריבית לאחר פגישתם של בכירי הבנק המרכזי ביפן ביום שישי הקרוב. שינוי מדיניות זה, למרות הדעות החלוקות בנושא, עלול לחזק רגעית את היין במסחר. כעת נסחר היין אל מול הדולר סביב 107.16, בעודו נסחר אל מול האירו סביב 135.78.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

חנן פרידמן לאומי
צילום: דוברות הכנסת, יחצ

לאומי מוריד את הריבית על משכנתא למעבירי משכורת ב-0.25%

ההטבה תינתן גם ללקוחות הבנק על משכנתאות חדשות והלוואות צרכניות החל מ-1 באוקטובר; המהלך מצטרף להוזלת ריבית על המינוס, פיקדון אוטומטי וריבית של 2% על יתרת זכות עד 10,000 שקל



צלי אהרון |

החל מ-1 באוקטובר, בנק לאומי לאומי -0.14%   יוצא במהלך חדש שנועד להקל על לווים - הנחה של רבע אחוז במסלול הפריים. המשמעות היא שלקוחות שמעבירים משכורת לבנק ומחזיקים משכנתא או הלוואה צמודת פריים, ישלמו ריבית נמוכה יותר, בלי צורך לפנות, לבקש או להתמקח. 

אם ריבית הפריים במשק עומדת למשל על 6%, הרי שבלאומי היא תחושב ללקוחות הזכאים כ-5.75% בלבד. זה נשמע אולי קטן, אבל כשמדובר במשכנתאות של מאות אלפי שקלים, מדובר בחיסכון חודשי ממשי.המהלך הזה מצטרף לשורה של צעדים נוספים שבנק לאומי הציג לאחרונה כדי לנסות לשדר ללקוחות מסר ברור, אנחנו רוצים שתישארו אצלנו. הבנק הודיע על ריבית של 2% על יתרת זכות עד 10,000 שקל - כלומר, גם אם הכסף נשאר בעו"ש, הוא עובד בשבילכם. 

בנוסף, תינתן הוזלה של אחוז אחד בריבית על המינוס, לצד השקת 'פיקדון אוטומטי' שמעביר עודפי יתרה לעבודה יומית ללא צורך בפעולה של הלקוח. עבור לווים קיימים ההטבה תיכנס אוטומטית, ועבור מי שמתכנן לקחת הלוואה או משכנתא במסלול פריים - מדובר בהטבה שתופעל מיידית. 

חשוב להבין שהמהלך לא משנה את ריבית הפריים הרשמית במשק (שממשיכה להיקבע על ידי בנק ישראל), אלא מעניק ללקוחות לאומי הנחה נקודתית, מעין "פריים מינוס 0.25". מי שמחזיק חצי מיליון שקל במסלול פריים לתקופה של 25 שנה יכול לחסוך בערך 75 שקל בחודש - ובמיליון שקל מדובר כבר על כ-150 שקל בחודש. לאורך השנים זה מצטבר לסכומים של עשרות אלפי שקלים. 

בבנק מקווים שזה יספיק כדי להקדים מהלכים של המתחרים, ולהחזיר מעט אוויר לנוטלי המשכנתאות אחרי שנה לא פשוטה של ריביות גבוהות ושוק דיור תקוע.


למה המהלך מגיע דווקא עכשיו?