המ-לט: ההכנסות צמחו ב-20% אך הרווח נחתך כמעט לחצי

מכירות החברה ברבעון החולף הסתכמו בכ-12.3 מ' ד' - עליה שנבעה מאיחודה של חטיבת ה-Ultra Clean Valves, שנרכשה מחברת מוטויאמה היפנית. אך עם זאת, ירידה ברווח התפעולי הביאה לירידה ברווח הנקי ל-847 א' ד'
שרון שפורר |

חברת המ-לט העוסקת בפיתוח, יצור, ושווק רכיבים מיוחדים למערכות הולכת נוזלים וגזים עבור מערכות תעשייתיות, מפרסמת את תוצאות הדוחות הכספיים לרבעון הראשון לשנת 2005.

מהדיווח עולה, כי מכירות החברה ברבעון הראשון של שנת 2005 הסתכמו בכ-12.3 מיליון דולר, גידול של כ-20% בהשוואה למכירות בסך 10.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

עלייה זו נובעת בעיקר מאיחודה של חטיבת ה-Ultra Clean Valves, שנרכשה מחברת מוטויאמה היפנית. כמו כן, מגידול במכירות בתחום המוצרים לתעשייה התהליכית, כחלק מהאסטרטגיה השיווקית של החברה, ששמה לה למטרה לצמצם את החשיפה לירידה העולמית בביקושים בתחום המוצרים האולטרה-נקיים. ירידה זו ניכרת גם במהלך רבעון זה בשל המחזוריות בשוק העולמי של מוליכים למחצה.

הרווח הגולמי של החברה ברבעון הראשון הסתכם בכ-5.3 מיליון דולר, שיעור של 43% מהמכירות וגידול של כ-14% לעומת רווח גולמי בסך 4.6 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד - 46% מהמכירות.

שיעור הרווח הגולמי של הקבוצה הושפע לרעה מהעובדה ששיעור הרווח הגולמי של הפעילות שמוזגה ביפן, עומד על כ-30%, בעוד ששיעור הרווח הגולמי של הקבוצה, טרם המיזוג, היה כ-46%. מהמ-לט נמסר, כי בנוסף לכך שהקבוצה מתחילה לראות את פירות המיזוג בצד ההכנסות, היא נוקטת במקביל בצעדים לשפר מהותית את יעילות היצור ביפן ולהביאה לסטנדרטים הנהוגים בקבוצה. כמו כן, מושפעת הרווחיות הגולמית של הקבוצה מהמשך עליית מחירי חומרי הגלם, בעיקר הנירוסטה, כחלק מעליית מחירי המתכות בעולם.

הוצאות המחקר והפיתוח של המלט המשיכו לגדול כחלק מהתפישה האסטרטגית של הקבוצה להגדיל באופן עיקבי את היקף הפיתוח עבור לקוחותיה. ברבעון הראשון הסתכמו בכ-326 אלף דולר, גידול של כ-21%, לעומת הוצאות מו"פ בסך של כ-268 אלף דולר ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בסעיף זה נובע מתחילת פיתוחם של מוצרים וטכנולוגיות חדשים, במטרה להרחיב את סל המוצרים הקיים בחברה, ומאיחודה של חברת HMJ היפנית.

הרווח התפעולי ברבעון הראשון הסתכם בכ-1.4 מיליון דולר, לעומת רווח בסך 1.9 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

הירידה ברווח התפעולי נובעת בעיקרה מאיחודה של חברת HMJ היפנית ומהגדלת הוצאות המו"פ והשיווק, כחלק מתפיסתה האסטרטגית של הקבוצה, להגדיל את נתח השוק במוצרים לתעשייה התהליכית.

ובשורה התחתונה. הרווח הנקי של המ-לט ברבעון הראשון של השנה הסתכם בכ-847 אלף דולר, בהשוואה לכ-1.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הירידה ברווחיות מקורה בעיקר בירידה ברווח התפעולי, כאמור, ומשינויים בשער החליפין של הדולר ביחס למטבעות אחרים.

תזרים המזומנים החיובי מפעילות שוטפת נמשך זה הרבעון האחד-עשר ברציפות והסתכם לסך 49,000 דולר, לעומת תזרים חיובי בסך 2.3 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. תזרים המזומנים החיובי מפעילות שוטפת ירד, רובו ככולו כתוצאה מרכישה מוגברת של חומרי גלם, בסך של כ-2.3 מיליון דולר, על מנת למתן השפעת עליית המחירים וכדי להבטיח אספקה סדירה של חומרים לקווי היצור.

דן טופז, שהינו דירקטור לפיתוח עסקי בקבוצת בהמ-לט, מסר, כי "ברבעון הראשון של 2005 באה לידי ביטוי ההשקעה האסטרטגית להשגת גידול במכירות מכוונות לסגמנטים בתחום המוצרים לתעשייה התהליכית. יישום מוצלח של אסטרטגיה זו, שהחלה כבר בשנת 2003, הביא לעלייה במכירות בסגמנטים: הכימיה, האנרגיה, הפטרוכימיה ותעשיות הנייר, שגרמה לגידול במכירות הקבוצה בתקופת הדוח, למרות ירידה בביקושים בתחום המוצרים האולטרא-נקיים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.