בדיקת פוליגרף לעובד
בדיקת פוליגרף (להלן גם – הבדיקה) מתיימרת לחשוף אמירת שקר, בהתבסס על תגובות פיזיולוגיות לא רצוניות של הנבדק בה. הבדיקה לא קיבלה הכרה מדעית וישנם חילוקי דעות לגבי אמינותה.
לאחרונה ניתנו שני פסקי דין הדנים בסוגיית האפשרות לחייב עובד לבצע בדיקת פוליגרף:
בבש"א 66/05 חברה למוצרי טבק בע"מ נ. אברפירר אריה (ניתן ביום 8.3.2005 בבית הדין האזורי בחיפה), נפסק כי האפשרות לכפות על עובד לבצע בדיקת פוליגרף, אף אם נתן העובד את הסכמתו, מוטלת בספק.
בית הדין קבע כי נסיבות בהן מעסיק נוטל לעצמו חירות לבדוק אמינותו של עובד באמצעות כלי שמעמדו ותוקפו המדעי אינו מוחלט, חייב להיות מקרה מיוחד, בבחינת יוצא מן הכלל.
במקרה זה נפסק, כי מעסיק החושד כי עובדו מעל בתפקידו, אינו רשאי לחייב עובד לבצע בדיקת פוליגרף.
אמנם מעילה באמונו של מעסיק ובוודאי גניבה ממנו, הינם חמורים ביותר ופוגעים באושיות יחסי העבודה, אולם דרישה לעבור בדיקת פוליגרף מהווה פגיעה בזכות הפרטיות של העובד. זכות זו של העובד נראית עדיפה שכן תוצאותיה של הפגיעה יכולות להיות הרות אסון לעובד שעה שלמעסיק אמצעים אחרים נוספים כדי לברר חשד כנגד עובדו.
בע"ב 5789/01 בנג'י יניב נ. שופרסל בע"מ (ניתן ביום 3.3.2005 בבית הדין האזורי בת"א), נידון מקרה של סגן מנהל בחנות מזון שנחשד במעורבות באירוע של גניבת מוצרים על ידי לקוחות. מעסיקתו של העובד הבהירה לו כי הוא יוכל להוכיח את חפותו רק אם יסכים לבדיקת פוליגרף אשר תלמד על חפותו. הבדיקה העלתה כי העובד שיקר ולכן הוחלט לפטרו מיידית, מבלי לקיים בירור או הליך שימוע עימו ועם נציבות העובדים, כנדרש בהסכם הקיבוצי החל על הצדדים, ותוך שלילת פיצויי פיטורים.
בית הדין פסק כי המעסיקה חרגה מכללי ההגינות והזהירות להם היא מחויבת כמעסיק. הבדיקה נערכה כאמצעי ראשון מבלי שהתקיימה קודם בדיקה ראויה ביחס לחשדות ובהעדר ראיות ממשיות הקושרות את העובד לגניבה.
עוד נפסק כי הסכמת העובד לביצוע הבדיקה ניתנה תחת לחץ ומבלי לשתף את ועד העובדים שיכול היה להגן עליו.
בית הדין קבע כי בשל ההשלכות הקשות של התנהגות המעסיקה על עתידו של העובד, ובכלל זאת על שמו הטוב, על ההתייחסות החברתית כלפיו ועל הסבל שעבר עליו גם לאחר סיום עבודתו אצלה, יש לפסוק לו פיצוי בגין עגמת נפש בסך 30,000 ₪.
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותלאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.
מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
ריאנאייר למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".
