וול סטריט ממשיכה בעליות - AIG מזנקת ב-7%

בעקבות הערכות שלה כי תצטרך להפחית פחות מערכה. מגל דיווחה על ירידה חדה של 57% ברווח הנקי והמניה יורדת ב-0.4%, המדדים המובילים נסחרים בירוק מאז הפתיחה

וול סטריט ממשיכה את יום המסחר בעליות שערים. מחירי הנפט שממשיכים לרדת ולהתבסס מתחת לקו 49 הדולרים לחבית, מעודדים את המשקיעים בכלכלה האמריקנית. החלטתו של נגיד הבנק האמריקני, אלן גרינספאן, בדבר גובה הריבית הדולרית שתינתן מחר, מושכת אף היא את תשומת הלב של המשקיעים.

מדד הנאסד"ק רושם עליה של 0.13% לרמת 1,924.42 נקודות, מדד הדאו-ג'ונס פתח בעליה של 0.39% לרמת 10,232.50 נקודות, ומדד ה-s&p500 שרבים רואים כמדד התעשייה המוביל בארה"ב עקב מספר החברות הרשומות בו נסחר בעליה של 0.18% לרמה של 1,158.94 נקודות.

מאקרו אמריקני

היום התפרסם מדד הייצור של ה-ISM. המדד גילה כי בחודש אפריל הוא עמד על 53.3%. נתון זה מאכזב משום שהצפי של האנליסטים בשוק חזה מדד ברמה של 54.8%. המדד שפורסם בפועל היה אף נמוך מהרף התחתון של התחזיות שעמד על 53.5%.

נתון נוסף שהתפרסם היום הוא היקף הוצאות הבנייה בכלכלה האמריקנית. ההוצאות גדלו ב-0.5% בחודש מארס, מעבר לצפי בשווקים לגידול בן 0.3%. השיא החדש מעיד על המשך התנופה בשוק הנדל"ן בכלכלה האמריקנית, ומרחיק את החשש של פיצוץ בועה אפשרית בתחום.

AIG ממריאה - תהיה שווה יותר ממה שחשבה

מניות MCI (סימול MCIP) ענקית שיחות החוץ האמריקנית, ממשיכות בירידה בשיעור של 0.68% למשמע הידיעה כי החברה הודיעה על קבלת הצעה משופרת מחברת וריזון (VZ) לרכישתה במחיר של 26 דולר למניה. כל זאת, לאחר שהצעה גבוהה יותר של קווסט בהיקף של 30 דולר למניה, נדחתה על ידי MCI. מניות וריזון שינו מגמה ועברו לירידות של.

ענקית הביטוח AIG הודיעה היום כי תצהיר מחדש על הדוחות שלה בחמשת השנים האחרונות עקב הסקנדל הפיננסי האחרון בו היתה מעורבת. מניות החברה שינו מגמה ומזנקות ב-7.08%. נראה כי ההצהרה המחודשת שתוביל להפחתת ערך השווי הנקי של החברה בכ-2.7 מיליארד דולר, שהם כ-1 מיליארד דולר גבוה יותר מתחזית קודמת של החברה, מעודדת את המשקיעים בחברה.

הישראליות: מגל משנה מגמה ועברה לירידות

ענקית הפרמצבטיקה תדווח מחר על התוצאות שלה לרבעון הראשון. החברה צפויה לרשום סך הכנסות בהיקף של 1.31 מיליארד דולר ברבעון שחלף, גידול של 24.1% ביחס לעת המקבילה, אז נרשמו הכנסות בסך כולל של 1.05 מיליארד דולר. בשוק מעריכים כי הכנסות החברה ינועו בין 1.25 מיליארד דולר (רף תחתון) ל-1.38 מיליארד דולר (רף עליון).

ובאשר לשורה התחתונה - שורת הרווח, הרי שכאן מדברות ההערכות כי טבע תרשום רווח של 38 סנט למניה, לפי ממוצע ציפיות של 22 אנליסטים שביצע יאהו! פייננס. ברבעון המקביל הציגה טבע רווח של 32 סנט למניה. מניית טבע נסחרת בירידה של 0.54% כעת.

בית הקזינו העצום והחדש - ווין לאס ווגאס, שנפתח השבוע, ושנבנה בהשקעת עתק היסטורית של 4.7 מיליארד דולר, הודיע על הצטיידות במערכות בקרב מספר חברות טלקום בולטות. ביניהן נמצאת חברת נייס שסיפקה לו את מכשירי הניתוח וההקלטה הדיגיטליים למניעת הונאות. מניות החברה נהנות מהמוניטין של לאס ווגאס והן עולות ב2.56%

חברת גדרות הבטחון הישראלית, מגל מערכות, דיווחה על התוצאות שלה ברבעון הראשון בשנת 2005. החברה רשמה ירידה של 2.6% להיקף הכנסות כולל של 13.84 מיליון דולר, ביחס לרבעון המקביל אשתקד.

אבל את המכה הכואבת יותר קיבלו המשקיעים בשורה התחתונה: רווחי החברה צללו בלא פחות מאשר 57.1% והסתכמו בסכום של 295 אלף דולר, או רווח של 3 סנט למניה מדוללת. מול רווח של 687 אלף דולר או רווח של 8 סנט ברבעון המקביל אשתקד. עם זאת, מניות מגל שינו מגמה והן יורדות ב-0.43%.

בקרב הישראליות מודיעה חברת רדוור על הרחבת שירותי מניעות הפלישה, ויכולות ההגנה מפני הפסקת מתן שירותים, בקו מוצרי הדפנס-פרו שלה. החברה חשפה את מוצר הדפנס-פרו 100, כחלק מהטכנולוגיה שלה המתמודדת בשוק ה-IAS (סוויצ'ים אפליטקטיביים). מניות החברה מושפעות לחיוב מהודעת החברה והן עולות ב-1.51%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דוח דו"ח דוחות מסמכים מחשבון מספרים נתונים טבלה חשבון עמלות שורה ניהול דמי כסף חסכון פנסיה מס העלמות העלמת
צילום: Pixabay

החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל

וגם - הון שחור והעלמות מס,  שאלות ותשובות

מנדי הניג |

רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.

מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.

החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.

מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.

האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.