תיקון 55: למכור ב-25% מס מקרקעין משנת 62' כיצד?

רשימה זו כוללת סקירה של טעויות שנפלו, לדעת הכותב, ד"ר אברהם אלתר; עו"ד, במהלך חקיקת תיקון 55 לחוק מיסוי מקרקעין.
עו"ד לילך דניאל |

בתיקון 55 לחוק מיסוי מקרקעין ערך המחוקק מיני רפורמה לתיקון 50 והאריך תוקפן של עסקאות קומבינציה, שחלוף פטור, "פינוי-בינוי" ואופציות עד תום 2006. בין השאר נוצל התיקון לשורה שלמה של מיני רפורמות שחלקן סקרנו בארבע רשימות קודמות וביניהן תיקון פרוק איגודי מקרקעין ע"י תוספת תנאים לפטור בפרוק (4 שנים מאז רכישת קרקע; או איסור הקצאה מיטיבה), חיוב במס של רווחים ראויים לחלוקה (רר"ל) שנצברו באיגוד והושקעו ברכישת קרקע; וכן תיקון הנחיות על דיווח בגין הקצאות, והעיקר: שינויי העקרון של התרת הוצאות לפי סעיף ריישא סעיף 39 לחוק, בדומה לריישא לסעיף 17 לפקודת מס הכנסה. יוצא שכיום סעיף 39 לחוק, איננו מהווה יותר רשימה סגורה! על כל המשתמע מכך. בין השאר סקרנו את התיקון של יום הרכישה ושווי הרכישה בפרוק איגוד מקרקעין לפי סעיף 71 לחוק ואת ההחמרות שחלו לפי תיקון 55, שעיקרן נועד למנוע מצב בו רכש אדם מניות ב-0 באיגודי מקרקעין, יפרק את האיגוד פרוק פטור, ויקבל את הקרקע לפי עלות של 100, מאחר וזהו שוויה ביום רכישת המניות באיגוד (שנרכשו ב-0, לדוגמא בשל התחייבות לבנק). לא נדון כרגע בשאלה אם זהו תיקון צודק, שכן לעיתים יש בו עיוותים כלכליים ולעיתים יש בו צדק; ברשימה זו נסקור מספר טעויות, שנפלו לדעתנו, במהלך החקיקה המקיף והמסובך. טעויות שיש לשרשן ולדעתנו רצוי כי יעשה כן במהלך תיקון החוק הבא.

סעיף 31 לחוק מיסוי מקרקעין קבע בעבר, כי אם היה האיגוד ערב פרוקו איגוד מקרקעין, בעל המניות שקנה מניות ערב פרוק האיגוד יהיה זכאי, לאחר הפרוק (והעברת המקרקעין מבעלות האיגוד לבעלותו בפטור ממס), לחישוב הרווח במכירת "מקרקעי הפרוק" כך שעלותם תיקבע לפי שווים ביום רכישת המניות (קודם לפרוק) וזהו יהיה הבסיס לחישוב המס, ללא תלות בעלות המניות, או המקרקעין. כך לדוגמא, בעל מניות שדאג לקנות מניות ב-0 באיגוד שעלות המקרקעין הוא 1 והחוב לבנק 100, ופרע את החוב מתוך רווחים ששילם עליהם מס מלא, היה זכאי לקבוע כעלות את שווי המקרקעין (100 ש"ח) ואם מכר אותם ב-100 ש"ח לא שילם מס. כיום, לאחר התיקון אם לדוגמא מדובר בחברת בית, על אותם 100 ש"ח רווחים ראויים לחלוקה (רר"ל) שילם מס 49% כ"יחיד" בחברת בית (הרווחים נותרו באיגוד מבלי שמשך את הרווחים כדיוידנד), מס זהה של 49% יחול בחברת בית, חברה משפחתית, חברה שקופה, שותפות או אג"ש חקלאית. לאחר הפרוק יהיה חייב בעל המניות שוב במס בעת מכירת המקרקעין לפי סעיף 71(א) לחוק (שנסקר אצלנו ברשימות קודמות). זהו עיוות שיש לתקנו המביא למיסוי כפול.

אולם לאחר התיקון התוצאה עוד יותר קשה וקיים חיוב פעם שלישית! בנוסף לחיוב במס של רר"ל כאמור לעיל, הרי עם פרוק האיגוד, לא יזכה יותר בעלות רעיונית של שווי המקרקעין (אלא רק בחריגים שידונו להלן). כך שבדוגמא לעיל, אם רכש מניות ב-1 ש"ח בשל 100 ש"ח חובות שיש לאיגוד לבנק, כאשר עלות המקרקעין היא 1 ש"ח, ופרע החובות מתוך רווחים שחוייבו ב-49% מס שולי (מס פעם א'), יחוייב עוד פעם במס על רר"ל (מס פעם ב'), כאמור לעיל, וכן, לאחר תיקון 55, וכתוצאה ממנו, גם במס של 49% על כל רווח שיצא לו ממכירת הקרקע (מס פעם ג'). שכן כעלות הוא יקבל "1" ש"ח כי זוהי עלות המניות או עלות המקרקעין טרום הפרוק (הסדר כאן לא חשוב).

בסעיף 37 לחוק נקבע כי חישוב יום הרכישה לגבי מקרקעין פטורים על פי סעיף 71 וסעיף 31 לחוק (שהיגיעו אגב פרוק פטור של המקרקעין) יקבע יום הרכישה לפי המאוחר מבין יום רכישת המניות או יום רכישת הקרקע.

יש כאן בעייתיות, שכן בסעיף 31 תמיד חוזרים לעלות המקרקעין באיגוד טרום הפרוק ולא מתחשבים במחיר גבוה יותר אם שולם עבור המניות (מדוע?), אולם בסעיף 37 לוקחים את יום הרכישה לפי המאוחר מבין יום רכישת המקרקעין באיגוד, או יום רכישת המניה ע"י בעל המניות קודם לפרוק.

תוצאה זו מובילה לשני עיוותים של חוסר סינכרוניזציה בין שווי רכישה שנקבע בסעיף 31 לבין יום רכישה שנקבע בסעיף 37. ראשית, כאשר פלוני רכש כיום ב-400,000 ש"ח מניות טרום פרוק והאיגוד רכש קרקע ב-1 ש"ח בשנת 61', שהינם בשווי כיום כ-400,000 ש"ח ומוכר בסכום זה (400,000 ש"ח), הרי אין לו רווח כלל, למרות זאת ישלם 25% מס (100,000 ש"ח), שכן יום הרכישה הינו שנת 61', ולא שנת 2005 (מועד רכישת המניות). אולם אם פלוני בעל האיגוד מ-61' הקצה לעצמו ב-1 ש"ח 100% מניות באיגוד הנ"ל, לאיגוד יש 100% חוב לבנק, הקצאה ש"אינה מטיבה" (ראה תכנון מס על הקצאה זו ברשימותינו הקודמות), יזכה הוא למס של 25% במקום 49%. עיוות כפול שיש לתקנו.

לסיכום רשימה זו הצעתנו הינה "לבטל" מיסוי רר"ל (ביטול סעיף 71א), או לסייגו ביחס לתאגידים שקופים (שותפות, חברת בית וכיו"ב) וכן לתקן את סעיפים 31 ו-37, כך שלא יצרו עיוותים או יתרונות בלתי כלכליים כפי שהם יוצרים היום בשל אי סימטריה בין יום רכישה לשווי רכישה בפרוק איגודי מקרקעין.

הערת תיקון לסיום, בסעיף 31 קיים סייג ולפיו ניתן שווי שוק בפרוק אם מקרקעי האיגוד נרכשו לפני 7/11/01 ולא 1/4/98 כפי שהיה בהצ"ח, וכפי שכתבנו עקב כך ברשימותינו הקודמות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI
מדד המחירים

מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?

הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב

תמיר חכמוף |

ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.

בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.    

הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית? 

מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%

יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב. 

"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש.  לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".


סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר

השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סטיב ויטקוף

סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר

ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.

הצצה לנכסים של ויטקוף

לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.

המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.

World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ

ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.

לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.