הוצאות הארנונה נוגסות 10% מהכנסות עסק קטן-בינוני
מבדיקת דו"חות שנתיים של שלוש השנים האחרונות, שערכה לשכת יועצי המס בקרב חבריה המייצגים בעלי עסקים קטנים ובינוניים עימם הם עובדים, עולה כי הוצאות הארנונה אותם משלמים בעלי העסקים נוגסות בכ-10% בממוצע מסך כל ההכנסות שלהם.
לדברי יועצי מס, בעלי עסקים אלו טענו כי תשלומי הארנונה הכבדים הינם תשלומים בעייתיים במיוחד, בייחוד אל נוכח העובדה כי אינם עומדים בקנה אחד עם התמורה אותה אמורים בעלי העסקים לקבל מהרשויות המקומיות. בעוד הארנונה למגורים מעניקה למשלמה שירותים חיוניים, הארנונה העסקית אינה מעניקה למשלם מאומה - יתרה מכך, לעיתים הוא נאלץ הוסיף כסף על חנייה לעובדיו או על פינוי האשפה וזאת למרות הארנונה הגבוהה שהוא משלם.
נשיא לשכת יועצי המס, יעקב וירז'בינסקי התייחס לנתונים ואמר, כי אין הצדקה לארנונה כה גבוהה לבעלי עסקים: "המדינה צריכה להסביר מדוע היא דורשת מבעלי עסקים ארנונה גבוהה יותר מזו המשולמת למגורים, אולם נותנת בתמורה פחות שירותים מאלו המוענקים לדיירים. המדיניות הזו, המתבססת על סוציאליזם שהונהג בישראל בשנים עברו, אינה תקפה יותר לימינו היות וכיום, ישנם בעלי עסקים שפשוט אינם יכולים לעמוד בנטל. יש להוריד את הארנונה לבעלי עסקים ולאפשר להם לנהל עסק מבלי להעביר מיסים כה גבוהים גם לרשויות המקומיות".
וירז'בינסקי טוען, כי שני פתרונות אפשריים קיימים לסוגיית הארנונה: "האפשרות הראשונה היא להשוות את הארנונה לשירות המתקבל בתמורה מהרשויות ולשלם בהתאם. האפשרות השנייה היא לשלם בהתאם להכנסות - כל עסק ישלם ארנונה על פי גודלו והכנסותיו. בכל מקרה, הארנונה לבעלי עסקים חייבת להיות פרופורציונאלית - לא ייתכן שבעל עסק המרוויח פחות משכר מינימום ייאלץ לשלם גם ארנונה גבוהה בעוד ששכיר המרוויח פחות משכר מינימום יקבל השלמת הכנסה מביטוח לאומי".
"פיתרון נוסף הוא לבצע רפורמה בכל נושא שכירות הדירה לעסקים. המדינה מקשה כיום על בעלי עסקים קטנים כאשר היא אוסרת עליהם לנהל את העסק מהבית ומכריחה אותם לעבוד למשרד, המחייב בין היתר גם תשלום ארנונה גבוה. מצד שני, המדינה לא מכירה גם בהוצאות המעורבות (שכ"ד, חשמל וכו') ומאלצת את בעל העסק להגדיל את הוצאותיו. רפורמה בנושא זה תאפשר את הורדת נטל הארנונה לעסקים על בעלי העסקים הקטנים והבינוניים ותאפשר להם מרווח נשימה".

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד
סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר
ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.
הצצה לנכסים של ויטקוף
לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.
המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.
World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ
ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.
לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

העלייה בירידה: פחות עולים ב-2024, רובם מרוסיה
הלמ״ס פרסמה היום נתונים חדשים על העלייה לישראל בשנה החולפת: ירידה של כשליש נרשמה במספר העולים לעומת 2023, ובהמשך למגמת הירידה מאז 2022 - שנת השיא. מרבית העולים הגיעו מרוסיה וממדינות חבר העמים לשעבר, ורובם השתקעו במרכז הארץ. העולים מבוגרים יותר מהממוצע
באוכלוסייה הכללית בארץ, והם משכילים במיוחד
מספר העולים לישראל ב-2024 הסתכם ב-31,068 בלבד - ירידה של 32.6% לעומת השנה הקודמת, שבה הגיעו 46,069 עולים. מדובר בשנה השנייה ברציפות שבה מספר העולים יורד, אחרי שנת השיא 2022 שבה הגיעו 74,807 עולים, רובם בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. מנתוני הלמ״ס שפורסמו היום עולה כי גם במחצית הראשונה של 2025 נמשכת מגמת הירידה: עד יולי עלו לישראל 11.3 אלף איש בלבד - ירידה חדה של 42% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
כ-70.6% מכלל העולים ב-2024 הגיעו ממדינות חבר העמים לשעבר. רוסיה בלטה במיוחד עם 19,091 עולים - יותר מ-60% מכלל העלייה בשנה הזו. מספר העולים מאוקראינה ירד לשפל של שני עשורים עם 948 בלבד, ומבלארוס הגיעו 713. עוד נרשמו 2,864 עולים מארה"ב, 2,004 מצרפת ו-600 מבריטניה. בפילוח לפי יבשות, מרבית העולים הגיעו מאירופה (80.4%), אך נרשמה עלייה קלה בשיעור העולים ממדינות אמריקה ואוקיאניה - 14.1%, לעומת 8.9% ב-2023.
העולים החדשים מבוגרים יותר מהאוכלוסייה הכללית בישראל: הגיל החציוני שלהם הוא 36.4 שנה - גבוה בשש שנים מהממוצע באוכלוסייה (30.4). בקרב העולים רק 16.7% היו ילדים עד גיל 14, לעומת 27.5% בכלל האוכלוסייה. שיעור גילאי העבודה (64-15) הגיע ל-71.8%, לעומת 59.5% באוכלוסייה. יותר משלושה רבעים מהעולים בני 15 ומעלה הגיעו עם 13 שנות לימוד ומעלה, ו-37.9% מתוכם בעלי השכלה של 16 שנות לימוד לפחות. שני שלישים מן העולים עסקו במשלח יד אקדמי לפני עלייתם, בעיקר בתחומי המשפט, החברה והתרבות (28.6%), מדע והנדסה (24.6%) וטכנולוגיות מידע (12.2%).
נשים מהוות את רוב העולים – 52.2% לעומת 47.8% גברים. הגיל החציוני של הנשים גבוה מעט מזה של הגברים - 36.9 לעומת 35.8. רוב העולים בגילאי 15 ויותר הם נשואים - 63.6% מהגברים ו-57.8% מהנשים.
- האנטישמיות דוחפת - עלייה בביקושים לדירות מיהודים בחו"ל
- הנתונים שמוכיחים - הכלכלה הישראלית מתמודדת מצויין עם המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המרכז ותל אביב היו אזורי הקליטה העיקריים של העולים שהגיעו לארץ: ביחד הם משכו יותר ממחצית מהעולים – 17,040 איש (28.2% למחוז המרכז ו-26.7% לתל אביב). אחריהם נמצאים מחוז חיפה (17.3%), ירושלים (10.9%) והדרום (8.9%). בפילוח לפי ערים, בולטת נתניה עם מספר העולים הגבוה ביותר - 4,943 (15.9%), אחריה תל אביב-יפו עם 4,829 (15.5%), חיפה (3,817), ירושלים (2,615) ובת ים (1,940). בנתניה כ-80% מהעולים הגיעו מרוסיה, ואילו בירושלים ובבית שמש בולט שיעור העולים מארה"ב - 37% ו-64%, בהתאמה.