על החובה של צד ג' למסור תלושי שכר לעובד

מבוא

טול מקרה בו נישום לא קיבל את תלושי השכר ממעבידו אשר לימים פשט את הרגל או התפרק (לפי העניין). עתה, לשם הגשת דו"ח החזרי מס (טופס 135), מבקש הנישום את העתקי התלושים ממי שהפיק עבור המעביד (בהנחה שהאחרון אכן השתמש בשירותיו של אחר) את תלושי השכר (משרד רו"ח, משרד יועצי מס, חברה להנה"ח וכו' – להלן : "מפיק תלושי השכר").

האם קיימת חובה חוקית על מפיק תלושי השכר לספק לאותו עובד את תלושי השכר ? לשון אחר, האם רשאי מפיק תלושי השכר לסרב למסור את התלושים בטענה כי אין בינו לבין העובד התקשרות חוזית ואו חובה משפטית כלשהי ?

חובתו של המעביד להמציא לעובדיו תלושי שכר

חובתו של המעביד להמציא לעובדיו תלושי שכר קבועה בסעיף 24 לחוק הגנת השכר, תשי"ח - 1958, אשר קובע כהאי לישנא :

"מעביד חייב לנהל פנקס בדבר שכר העבודה המגיע לעובדיו, והשכר ששולם להם, וכן חייב הוא למסור לעובדיו, בכתב, פירוט שכר העבודה ששולם והסכומים שנוכו; שר העבודה יקבע בהודעה שתפורסם ברשומות את סוגי המעבידים שעליהם יחול סעיף זה ואת הפרטים שיירשמו לפיו. "

מלשון סעיף 24 עולה בבירור כי תלושי השכר אמורים לאפשר לעובד לעקוב אחר שכר העבודה ששילם לו מעבידו. לתלוש השכר יש ערך ראייתי, כל עוד הוא משקף שכר ששולם בפועל, או תשלומים ששולמו בעבר.

יש לציין כי בהודעה בדבר קביעת סוגי המעבידים החייבים לנהל פנקס שכר (י"פ 2293 התשל"ז, 748; י"פ 5210 התשס"ג, 3604) קבע שר העבודה כי החובה לנהל פנקס בדבר שכר עבודה לעובדים תחול על כל אדם המעביד עובד לצורכי עסק, משלח יד או שירות ציבורי:

"מעביד ירשום בפנקס השכר ובפירוט השכר שהוא מוסר לעובדיו, את הפרטים שצויינו בתוספת, לעניין זה יראו הרישומים בפנקס השכר -

1) רישומים בכרטיס העובד המנוהל בהתאם לתקנות מס הכנסה, ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה ותשלום מעסיקים) התשנ"ג-1993, או תקנות מס הכנסה, מלווה חסכון ומס מעסיקים (ניכוי משכר עבודה ותשלום חסכון ומס מעסיקים) התשל"ז-1975.

2) רישומים סדירים בצורה אחרת, הכוללים את הפרטים שצויינו בתוספת."

חובתו של המעביד להמציא לעובדיו טופסי 106

החובה להפיק טופסי 106 לעובדים, קרי, טופסי פירוט וריכוז השכר ששולם בשנת מס פלונית לעובד, קבועה בסעיף 13 לתקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה ותשלום מס מעסיקים), התשנ"ג – 1993 (להלן : "תקנות ניכוי משכר"), הקובע בזו הלשון :

(א) מעביד ששילם משכורת לעובד, בין אם ניכה ממנה מס ובין אם לאו, יתן לעובד אישור, בטופס 0106, על כל המשכורת ששילם לו ועל המס שניכה ממנה; האישור יינתן לא יאוחר מיום 31 במרס של כל שנה לגבי שנת המס הקודמת שבה שולמה לעובד משכורת או ביום שבו חדל העובד להיות מועסק בידי המעביד, הכל לפי הענין.

(ב) מעביד ששילם שכר עבודה או מענק פרישה לעובד יומי, בין אם ניכה ממנו מס ובין אם לאו, יתן לו אישור בטופס 114, על סך שכר העבודה או מענק הפרישה ששילם לו ועל המס שניכה ממנו; ניהל המעביד כרטיס עובד (טופס 0101) כאמור בתקנה 12(א)(2), יתן לו אישור בטופס 0106; האישור יינתן לו לא יאוחר מיום 31 במרס של כל שנה, לגבי שנת המס הקודמת שבה שולם לעובד היומי שכר עבודה, או ביום שבו חדל העובד היומי להיות מועסק בידי המעביד, הכל לפי הענין.

(ג) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), משכורת או שכר עבודה ששולמו בין 1 בינואר ל-13 בינואר של שנת המס בשל שנות מס קודמות, ייכללו בטופס 0106 כתשלומים ששולמו בשנת המס הקודמת.

(ד) מעביד ששילם משכורת לעובד זר, בין אם ניכה ממנה מס ובין אם לאו, ייתן לעובד אישור על המשכורת ששילם ועל המס שניכה, לא יאוחר מיום 31 במרס של כל שנה, לגבי שנת המס הקודמת שבה שולמה לעובד הזר המשכורת לעובד זר, או ביום שבו חדל העובד הזר להיות מועסק על ידו, לפי הענין. "

כלומר, מעביד המשלם משכורת לעובד, בין אם משכורת חודש ובין אם שכר עבודה וכל שכר אחר הניתן במסגרת יחסי עובד מעביד, חייב לתת לעובד פירוט על השכר ששילם לו בשנת מס פלונית (באמצעות טופס 106 כאמור או בטופס חליפי שאושר ע"י שלטונות המס) לא יאוחר מסוף חודש מרץ של שנת המס העוקבת, קרי, סוף חודש מרץ מתום שנת המס אליה מתייחס הטופס.

חובתו של מפיק תלושי השכר (צד ג')

המונח "מעביד" מוגדר בסעיף 1 לתקנות ניכוי משכר כ – " אדם המשלם משכורת, בין על חשבונו ובין מטעמו או על חשבון אדם אחר, לרבות קופת גמל כמשמעותה בסעיף 47 לפקודה, ולרבות קרן השתלמות."

לדידי, ניתן לפרש את המונח "מעביד", לעניין המצאת האישורים כאמור בסעיף 13 לתקנות ניכוי משכר ככולל בחובו גם את מפיק תלושי השכר אשר מופקד על הכנת תלושי השכר עבור המעביד. יש לראות באותו מפיק תלושי שכר (לעיתים משרד רו"ח, משרד יועצי מס, חברה להנה"ח וכו') כמי שנכנס לנעלי המעביד לעניין המצאת האישורים דלעיל, ולפיכך ניתן לדרוש ממנו את התלושים ואו את טופסי ה – 106 לפי העניין.

זאת ועוד, במקרה דנן, יש לראות במפיק תלושי השכר כמי שמחזיק ב"מאגר מידע" כמשמעותו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א- 1981 (להלן : "החוק"). "מאגר מידע", "מידע" ו – "מידע רגיש" מוגדרים באותו חוק כ -

"מאגר מידע" - אוסף נתוני מידע, המוחזק באמצעי מגנטי או אופטי והמיועד לעיבוד ממוחשב, למעט -

(1) אוסף לשימוש אישי שאינו למטרות עסק;או

(2) אוסף הכולל רק שם, מען ודרכי התקשרות, שכשלעצמו אינו יוצר איפיון שיש בו פגיעה בפרטיות לגבי בני האדם ששמותיהם כלולים בו, ובלבד שלבעל האוסף או לתאגיד בשליטתו אין אוסף נוסף;

"מידע" - נתונים על אישיותו של אדם, מעמדו האישי, צנעת אישותו, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, הכשרתו המקצועית, דעותיו ואמונתו ;

"מידע רגיש" -

(1) נתונים על אישיותו של אדם, צנעת אישותו, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, דעותיו ואמונתו;

(2) מידע ששר המשפטים קבע בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, שהוא מידע רגיש; "

מן האמור עולה, כי אדם (כמשמעותו בפקודה) אשר מפיק תלושי שכר לקבוצת עובדים, יש לראותו כמי שמחזיק במאגר מידע. נתונים בדמות מס' תעודות זהות, כתובות, סכומי הכנסה, מצב משפחתי וכו', המרוכזים במאגר אלקטרוני, מהווים "מידע" כמשמעותו בחוק.

סעיף 13 לחוק דן בזכותו של אזרח לעיין במאגר מידע בקובעו כי :

" (א) כל אדם זכאי לעיין בעצמו, או על ידי בא-כוחו שהרשהו בכתב או על ידי אפוטרופסו, במידע שעליו המוחזק במאגר מידע.

(ב) בעל מאגר מידע יאפשר עיון במידע, לפי בקשת אדם כאמור בסעיף קטן (א) (להלן - המבקש), בשפה העברית, הערבית או האנגלית.

(ג) בעל המאגר רשאי שלא למסור למבקש מידע המתייחס למצבו הרפואי או הנפשי אם לדעתו עלול המידע לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של המבקש או לסכן את חייו; במקרה זה ימסור בעל המאגר את המידע לרופא או לפסיכולוג מטעמו של המבקש.

(ג1)אין בהוראות סעיף זה כדי לחייב למסור מידע בניגוד לחסיון שנקבע לפי כל דין, אלא אם כן המבקש הוא מי שהחסיון נועד לטובתו.

בסעיף קטן זה, "דין" - לרבות הלכה פסוקה.

(ד) האופן, התנאים והתשלום למימושה של זכות העיון במידע ייקבעו בתקנות.

(ה) הוראות סעיף זה וסעיף 13א לא יחולו -

(1) על מאגר מידע של רשות בטחון כמשמעותה בסעיף 19(ג) ;

(1א) על מאגר מידע של שירות בתי הסוהר;

(2) על מאגר מידע של רשות מס כמשמעותה בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות מס), התשכ"ז-1967;

(3) כשבטחון המדינה , יחסי חוץ שלה או הוראות חיקוק מחייבים שלא לגלות לאדם מידע שעליו.

(4) על מאגר מידע של גופים אשר שר המשפטים בהתייעצות עם שר הבטחון או עם שר החוץ, לפי הענין, ובאישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, קבע כי הוא כולל מידע שבטחון המדינה או יחסי החוץ שלה מחייבים שלא לגלותו (להלן - מידע סודי), ובלבד שאדם המבקש לעיין במידע שעליו המוחזק באותו מאגר יהיה זכאי לעיין במידע שאינו מידע סודי.

(5) על מאגר מידע אודות חקירות ואכיפת החוק של רשות המוסמכת לחקור על פי דין בעבירה, אשר שר המשפטים קבע אותה בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

(6) על מאגר מידע שהוקם לפי סעיף 28 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000. "

מהוראות החוק עולה כי ניתן לראות את מפיק תלושי השכר כמי שמחזיק ב"מאגר מידע" כמשמעותו בחוק. לפיכך, ובהיותו מחזיק ב"מאגר מידע" כאמור, זכאי אותו נישום לבקש לעיין במאגר המידע ואף לקבל עותק הנוגע אליו (לרבות תלושי שכר שלו עצמו).

על מפיק תלושי השכר, חלה החובה לאפשר לנישום לעיין במאגר המידע ככל שהמידע המבוקש נוגע אליו אישית.

למותר לציין כי במקרה של סירוב מצד מפיק תלושי השכר לאפשר לנישום לעיין ב"מאגר המידע" כאמור, עומדת בפני הנישום האפשרות לעתור בפני ביהמ"ש השלום (ראה סעיף 15 לחוק).

סיכום

זכויות עובדים בכלל וזכותו של עובד לקבל פרטים אודות שכרו בפרט, הינן בגדר זכויות בסיסיות בדין הישראלי. מן המקובץ עולה כי מידע אודות שכרו, יכול עובד לבקש הן ממעבידו והן ממי שמפיק את המידע הנ"ל עבור מעבידו בפועל (משרדי רו"ח, יועצי מס וחברות שונות המספקות את הנה"ח לרבות הפקת תלושים).

בחינת מכלול הזכויות המעוגנות בחוקי העבודה השונים, ומרוח הפסיקה שפירשה זכויות אלה, עולה מגמה ברורה לפיה בכל מקום של ספק פרשני יש להעדיף פרשנות המטיבה עם מצבו של העובד בהיותו הצד החלש.

מרבית חוקי העבודה כיום הם בגדר "חוקי מגן" אשר כשמם, מהווים מעין רצועת מגן וביטחון לעובדים. חוקים אלו, קובעים הלכה למעשה את ריצפת הזכויות לעובדים; על זכויות אלה, לא ניתן להתנות בשום דרך או צורה ואף הסכמה מפורשת של העובד לוותר עליהן לא תתקבל.