הדולר חתם בתוספת של 0.18%
אחר הצהרים נקבע שערו היציג של הדולר על רמת 4.372 שקל, עליה של 0.18% לעומת שערו היציג מאתמול. האירו התחזק אף הוא, וחתם בתוספת של 0.23% לרמת 5.673 שקל. בעולם מחדר העסקאות של פינוטק נמסר כי, הדולר נסחר במגמה מעורבת ובתנודתיות על רקע ציפיות השוק לפרסום גרעון הסחר האמריקאי היום בשעה 15:30 ע"פ שעון ישראל. אם אכן יעמוד הגירעון בציפיות השוק יהיה זה הגירעון השני בגודלו בתולדות ארה"ב. נתון זה עשוי למשוך את תשומת לב המשקיעים לבעיותיה המבניות של ארה"ב אך מנגד עומדים פרוטוקולי ה-FED הצפויים להתפרסם בערב (21:00, שעון ישראל) ולייצר מומנטום נגדי לאור חששות בכירי הכלכלה האמריקאית מאינפלציה ומחירי אנרגיה מאמירים. "אנו סבורים שהשוק עשוי להתאכזב מנתון הגירעון בגלל העלייה המהותית של מחירי הנפט בחודש פברואר. בסך הכל נראה כי השפעת הגירעון תהיה גדולה מהשפעת הפרוטוקולים", אומר אנליסט בכיר. בסך הכל המומנטום לטווח הקצר אינו ברור גם מבחינה טכנית וגם פנדומנטלית ויום המסחר צפוי להיות מרתק ומעניין ביותר. הדולר נסחר למול האירו סביב רמה של 1.2978 לאחר ששוב כשל בשבירת 1.3 אשר מהווה רמת התנגדות חזקה אשר מעליה פקודות הגבלות הפסד. באם תיפרץ עשוי הזוג לעלות בחדות לעבר רמת ה-1.309 שהיא ההתנגדות המשמעותית הבאה. יש לציין שרק שבירה של הטווח 1.320/1.324 יהווה איתות המשך אמיתי ואיתן של מגמת העלייה הראשית בזוג. כלפי מטה, יש לשים לב לרמת ה-1.2900. במידה והזוג יפרוץ רמה זו וינוע לעבר 1.2800 יהווה הדבר איתות ירידה משמעותי ביותר. הסטרלינג מפגין היום חוזק למול הדולר לעומת האירו והדבר ניכר בקרוס אירו/סטרלינג אשר נסחר בשעה זו סביב רמה של 0.6855 לאחר שהגיע לשפל סביב 0.6850 ומגלם בכך את חוזקו היחסי של הסטרלינג למול הדולר. זוג זה נסחר סביב רמה של 1.8928, שרמת ההתנגדות העומדת בפניו היא 1.8980 אשר שבירתה תהווה איתות קנייה כלפי מעלה. דגש חשוב לסוחרי התוך יומי הוא הימנעות מהחזקת פוזיציות לאורך זמן עקב מגוון ההשפעות והתנודתיות הצפויה במהלך המסחר.
יובל שטייניץ, יו״ר רפאל, צילום: דרור סיתהכל, אוניברסיטת תל אביביו"ר רפאל: "בעוד 5 עד 10 שנים, שום דבר לא יטוס באוויר - הלייזר ינקה את הכל"
יובל שטייניץ, יו"ר רפאל: "המכשיר הגדול יותר, 'מגן אור', יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש
שנים אנחנו נגיע למצב שלייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן"
יובל שטייניץ ישראל הצליחה לפתח מערכות הגנה שנחשבות הטובות בעולם. רפאל, אלביט מערכות, משרד הביטחון והתעשייה הביטחונית בכלל, הצליחו להגן על השמיים מאז ה-7 באוקטובר בצורה מרשימה. אין הגנה הרמטית, אבל אלמלא כיפת ברזל וההגנות בכלל, מספרי ההרוגים שלנו היו גדולים פי כמה. ההגנות הצילו אלפים רבים ואפילו רבבות.
יו"ר רפאל ושר האנרגיה והאוצר לשעבר, יובל שטייניץ, אמר היום בכנס באוניברסיטת תל אביב כי הלייזר הוא הדבר הבא. רפאל פיתחה מערכת הגנה שהושקה לפני מספר חודשים וזו רק ההתחלה.
"אחרי 60 שנה שכל המעצמות בעולם, בראשן ארצות הברית, מנסות ליצור נשק לייזר ונכשלות - וגם אנחנו נכשלנו - הייתה פריצת דרך ברפאל לפני חמש שנים שאפשרה לנו ליצור את נשק הלייזר האפקטיבי הראשון בעולם", אומר שטייניץ. במלחמה האחרונה מול איראן ובלבנון, הוכיחה המערכת את עצמה - "מכשיר לייזר בודד אחד הפיל עשרות רבות בשיעורי הצלחה יוצאים מן הכלל".
הלייזר יפעל בטווחים ארוכים
"המכשיר הגדול יותר, ׳מגן אור׳, יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש שנים אנחנו נגיע למצב של לייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן".
- רפאל: מכיפת ברזל ועד למערכות הלייזר; צבר ותוצאות שיא לחברה
- רפאל בשנת שיא: הרווח זינק ב-64% ל-950 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"עד עכשיו בכל תולדות הצבאות, מיוון העתיקה ועד ימינו אלה, השתמשו בפרוג'קט - בעצמים: זרקו חניתות, היום זורקים פצצות, פגזים, טילים - זה דברים צפידים, דברים שעפים באוויר ופוגעים במטרה. בלייזר אנחנו הורגים את המטרה בעצם על ידי קרן אור, על ידי קרני אור שעפות ב-300 אלף קילומטר לשנייה".
צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה,
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.
הקיפאון המדיני כמנוף להכרה חד-צדדית
